יחסי יפן–פרו
| יחסי יפן–פרו | |
|---|---|
|
|
| |
| יפן | פרו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 377,915 | 1,285,216 |
| אוכלוסייה | |
| 122,793,587 | 34,600,707 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,231,141 | 242,632 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,457 | 7,012 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי יפן–פרו הם יחסי החוץ בין יפן לפרו.
היסטוריה
מערכת יחסים מוקדמת
המגעים הראשונים בין יפן ופרו התקיימו באמצעות סוחרים ספרדים אשר הסיעו סחורות ליפן ופרו על הגליאון של מנילה ממקסיקו והפיליפינים, וכן באמצעות מיסיונרים ספרדיים. בשנת 1821 הכריזה פרו על עצמאותה מממלכת ספרד, ובאוקטובר 1868 החלה תקופת מייג'י ביפן, שהביאה לכינון יחסים דיפלומטיים עם מדינות רבות לאחר עשרות שנים של בידוד. עוד לפני כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים, ביוני 1872, אירע אירוע דיפלומטי בין יפן לפרו, כאשר הספינה הפרואנית "מריה לוז" שהפליגה ממקאו לקייאו, ועליה 232 עובדים סינים שהיו אמורים להישלח אל המטעים הפרואנים, נכנסה לסערה קשה, שגרמה לצורך לעגון בעיר יוקוהמה היפני. בנמל יוקוהמה הצליח פועל סיני לברוח מהספינה בקפיצה לחוף. על החוף התלונן הגבר הסיני ליפנים על ההתעללות וביקש מהם להציל את חבריו שעל הספינה. לאחר שהעובד הסיני השני נמלט מהספינה הפרואנית, עלו פקידים יפנים על מריה לוז וגילו כי הסינים מוחזקים בתנאים לא אנושיים. התברר שסינים רבים נחטפו, ולרובם לא היה מושג לאן הם יגיעו כתוצאה מהמסע. בית משפט ביוקוהמה קבע כי קברניט הספינה ריקרדו הררה ייאלץ לשחרר את האזרחים הסינים. בשנת 1873 כוננו יפן ופרו רשמית יחסים דיפלומטיים על ידי חתימת חוזה הידידות והניווט.
בשנת 1899 הגיעו 790 מהגרים יפנים לפרו על סיפון הספינה סאקוראמארו, רובם הגיעו למדינה כדי לעבוד במטעים. עד שנת 1936 הגיעו 23,000 מהגרים יפנים לפרו. במהלך מלחמת העולם השנייה, בזזו פרואנים ושרפו יותר מ-600 בתים ועסקים יפניים בלימה, הרגו 10 ופצעו עשרות אזרחים יפנים. בינואר 1942 ניתקה פרו את היחסים הדיפלומטיים עם יפן בתגובה למתקפה על פרל הארבור. זמן קצר לאחר מכן, פרו גירשה מעל 1,700 פרואנים יפניים אל ארצות הברית, שם הם הושמו במחנות מעצר, כדי להבטיח את ביטחון המדינה. לאחר תום מלחמת העולם השנייה, הרפובליקה של פרו חידשה את היחסים הדיפלומטיים עם יפן, ובשנת 1959 ערך ראש ממשלת יפן, נובוסוקה קישי, ביקור רשמי בפרו. בשנת 1961, נשיא פרו מנואל פראדו אוגרטצ'ה הפך לראש מדינת פרו הראשון שערך ביקור רשמי ביפן.
נשיאותו של אלברטו פוג'ימורי
ביולי 1990 הפך אלברטו פוג'ימורי לאדם היפני הראשון בהיסטוריה שהיה ראש מדינה אחרת מלבד יפן. כמה חודשים לאחר שאלברטו פוג'ימורי נבחר לנשיא המדינה, מספר פרואנים ממוצא יפני הותקפו, נחטפו או נהרגו על ידי קבוצות גרילה פרואניות. בשנת 1992 ערך הנשיא אלברטו פוג'ימורי ביקור רשמי ביפן.
ב-17 בדצמבר 1996, 14 מורדים מהתנועה המהפכנית טופאק אמארו הסתערו על השגרירות היפנית בלימה, כשפקידים בשגרירות חגגו את יום הולדתו ה-63 של הקיסר אקיהיטו מיפן ולקחו יותר מ-400 גורמים דיפלומטיים, ממשלתיים וצבאיים כבני ערובה. המורדים האמינו כי גם הנשיא אלברטו פוג'ימורי יהיה נוכח במסיבה זו. כשגילו שהנשיא לא נכח בשגרירות הם דרשו את שחרורם של 300 אסירים מורדים בבתי הכלא הפרואניים. החזקת החטופים נמשכה עד 22 באפריל 1997, אז הגיעו חיילי הקומנדו הפרואני, ובמהלך הלחימה בשגרירות נהרגו כל 14 המיליטנטים. במהלך הירי נהרג אחד מבני הערובה, שופט בית המשפט העליון של פרו ושני אנשי קומנדו פרואנים. ראש ממשלת יפן, ריוטרו האשימוטו, הודה לממשלת פרו על הצלחת מבצע החילוץ.
בנובמבר 2000 הגיע הנשיא אלברטו פוג'ימורי לברוניי להשתתף בפסגת ה-APEC. לאחר הפסגה טס ליפן, שם קיבל הודעת פקס על התפטרותו מהנשיאות בגלל שערוריית שחיתות בפרו. ביפן, אלברטו פוג'ימורי קיבל אזרחות יפנית בגלל מוצאו. הממשלה הפרואנית תחת הנשיא אלחנדרו טולדו הגישה בקשה ליפן להסגיר את אלברטו פוג'ימורי כשהוא עומד בפני 20 אישומים פליליים. עם זאת, ממשלת יפן סירבה להסגיר את אחד מאזרחיה, מה שפגע ביחסי פרו–יפן. בשנת 2006, אלברטו פוג'ימורי עזב את יפן וטס למקסיקו ומשם לצ'ילה, שם נעצר. הוא ניסה לחזור לפרו כדי להתמודד שוב לנשיאות.
השנים האחרונות
בשנות ה-90 תיקנה יפן את חוקי ההגירה ואפשרה ליפנים ילידי חו"ל לחזור לביתם. אנשים אלו קיבלו את האפשרות לחזור ליפן ולקבל מקום מגורים קבוע במדינה זו. כ-60,000 פרואנים ממוצא יפני עזבו את המדינה וחזרו ליפן, והפכו לקהילה ההיספנית השנייה בגודלה ביפן (אחרי ברזיל). בשנת 2013 חגגו יפן ופרו 140 שנה מאז כינון יחסים דיפלומטיים.
יחסי סחר
בשנת 2013 הסתכם הסחר בין יפן לפרו ב-3.5 מיליארד דולר. יצוא מפרו ליפן: נחושת, קמח דגים, כסף ואבץ. היצוא של יפן לפרו: מכוניות, חלקי רכב, צמיגים ופלדה. בשנת 2013 ההשקעה הישירה של יפן בפרו הסתכמה ב-238 מיליון דולר. כמה חברות ידועות יפנית פועלות בפרו, כגון Daiso, הונדה, סוני, טושיבה וטויוטה. בשנת 2010 חתמו יפן ופרו על הסכם שותפות כלכלית. שתי המדינות חברות בשותפות הטראנס-פסיפית.
נציגויות דיפלומטיות
- יפן מחזיקה בפרו שגרירות בלימה.
- פרו מחזיקה ביפן שגרירות בטוקיו ו-4 קונסוליות בקיוטו, נאגויה, נהה וטקיאמה[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
