יחסי טאיוואן–יפן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי טאיוואןיפן
טאיוואןטאיוואן יפןיפן
Japan Taiwan Locator.png
טאיוואן יפן
שטחקילומטר רבוע)
35,980 377,915
אוכלוסייה
23,943,560 122,793,587
תמ"ג (במיליוני דולרים)
4,231,141
תמ"ג לנפש (בדולרים)
34,457
משטר
דמוקרטיה נשיאותית מונרכיה חוקתית

יחסי טאיוואן–יפן לא מתקיימים במישור הדיפלומטי, אך ישנם קשרים כלכליים ותרבותיים חזקים מאוד בין הרפובליקה הסינית לבין יפן.

היסטוריה

היסטוריה מוקדמת (1600–1950)

במהלך העשור הראשון של המאה ה-17 התקיים סחר אינטנסיבי בין יפן לבין האי טאיוואן. ההולנדים יישבו את טאיוואן בשנת 1624 והשתמשו באי כבסיס לסחר עם יפן.

במהלך תקופת שלטונה של ממלכת טונגנינג על האי טאיוואן, נהגה יפן לייבא עור צבי, סוכר, משי, מתכות יקרות, שריונות ובגדי כותנה מהממלכה. כסף יפני היה תקף לתשלום בטאיוואן במהלך אותה התקופה וסוחרים יפנים הורשו לחיות בעיר ג'ילונג. לאחר שהחלה תקופת הסגר ביפן - סאקוקו, הפך הסחר עם טאיוואן לפחות משמעותי.

בשנת 1874 פלשו חיילים יפנים לדרום טאיוואן על מנת לתקוף שבטים ילידים, כנקמה על רצח 54 מלחים יפנים בשנת 1871.

ניצחון יפן על שושלת צ'ינג במלחמת סין-יפן הראשונה העביר את טאיוואן לשליטה יפנית מלאה. טאיוואן נשלטה על ידי האימפריה היפנית עד שנת 1945 והפסדה של יפן במלחמת העולם השנייה, אז הועברה לידי סין הלאומית, שהייתה על סף הפסד במלחמת האזרחים הסינית ובסופו של דבר השתמשה באי כמושב לממשלה הגולה שלה.

הרפובליקה הסינית בטאיוואן

הכרה ברפובליקה הסינית (1950–1972)

לאחר ההפסד במלחמת העולם השנייה נכבשה יפן על ידי ארצות הברית ותפקדה בפועל כמדינת בובות אמריקאית למשך מספר שנים. בכירי הממשל היפני ביקשו לקיים יחסים עם הרפובליקה העממית של סין אך אנשי ארצות הברית טרפדו את המגעים ואיימו על יפן כי הריבונות שלה לא תוחזר אם ינהלו יחסים עם הרפובליקה העממית של סין. בסופו של דבר יפן נכנעה ללחצים האמריקניים ופנתה לקיום יחסים עם הרפובליקה הסינית.

בשנת 1958 הוקמה בעיר נהה האגודה הסינית-ריוקיונית, שהיוותה בפועל מטה הכוחות האסטרטגיים האמריקניים באזור. בתחילת 1972 הוחזר האי אוקינאווה לשליטה יפנית אך האגודה נשארה במקום למשך מספר חודשים כמוסד לטיפוח היחסים שבין יפן וטאיוואן.

הכרה ברפובליקה העממית של סין (1972–הווה)

כאשר הרפובליקה העממית של סין החילה את מדיניות סין האחת, הייתה יפן בעלת ברית משמעותית עבור טאיוואן, אך כוחות פוליטיים עולמיים לחצו על יפן לשנות את עמדתה. כאשר הניסיון להחזיר את הרפובליקה הסינית לסין היבשתית נכשל והרעיון החל לדעוך, והממשלה היושבת בטאיפיי גורשה מהאו"ם והוחלפה ברפובליקה העממית של סין, החליטו מדינות רבות שהיו בעלות ברית מושבעות של טאיוואן כגון ארצות הברית להפוך את עמדתן ולעבור לתמוך ברפובליקה העממית של סין. לאחר ההכרה האמריקנית ברפובליקה העממית של סין וביקור ריצ'רד ניקסון במדינה, החליטה המפלגה הליברלית-דמוקרטית היפנית לכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים עם הרפובליקה העממית של סין. כבר לפני כן התקיימו יחסי סחר איתנים עם הרפובליקה העממית של סין ללא הכרה דיפלומטית רשמית.

כתנאי מוקדם לבניית קשרים עם ברית המועצות, ביטלה יפן את הסכם טאיפיי ביחס למשטר הרפובליקה הסינית השולט בטאיוואן. על פי "מזכר ההבנות המשותף של יפן וסין, 1972", ממשלת יפן מכבדת ומבינה במלואה את עמדת ממשלת הרפובליקה העממית של סין שטוענת כי טאיוואן היא חלק בלתי נפרד מהרפובליקה העממית של סין. מזכר ההבנות בין שתי המדינות הורחב בשנת 1978 ושתי המדינות הסכימו להמשיך לקיים את הכתוב בו גם ב-2006 בביקורו של שינזו אבה בבייג'ינג.

בשנת 1998 חתמו יפן והרפובליקה העממית של סין על הכרזה משותפת של שתיהן, בנוגע לבניית ידידות, שיתוף פעולה ושלום בין שני המשטרים. ההכרזה התייחסה גם למדיניות סין האחת ונכתב בה כי יפן ממשיכה לשמור על עמדתה בנושא טאיוואן ככתוב במזכר ההבנות המשותף של הרפובליקה העממית של סין ויפן והיא מדגישה כי יש רק סין אחת". יפן הרחיבה והכריזה כי תמשיך בסחר ובידידות עם טאיוואן אולם במגזר הפרטי ובצורה לא רשמית.

יפן מעניקה פטור מאשרת כניסה למדינה למחזיקי דרכון טאיוואני למשך תשעים ימים. הפטור נכנס לתוקף ב-20 בספטמבר 2005 והוא צעד למשיכת תיירים נוספים ליפן. סגן שר הפנים והתקשורת היפני ביקר בטאיוואן ב-25 במרץ 2017 והיה הפקיד הממשלתי במעמד הגבוה ביותר שמבקר במדינה מאז שנת 1972 והחתימה על מזכר ההבנות.[1]

בשנת 2020 קיבלה יפן תרומות רבות של ציוד רפואי להתמודדות עם מגפת הקורונה כחלק מהמדיניות הטאיוואנית של סיוע רפואי בתנאי משבר. יותר מ-2 מיליון מסיכות פנים נמסרו ליפן באמצע חודש אפריל.[2]

חינוך

בית הספר היפני בטאיפיי

בתי ספר סיניים שמעבר לים ממומנים ומנוהלים ביפן, כמו גם במדינות רבות אחרות, על ידי מועצת הקהילה הטאיוואנית שמעבר לים, מטעם ממשלת טאיוואן (הרפובליקה הסינית). בתי הספר הללו הוכרו על ידי יפן בשנת 2003 ולפני כן בוגריהם לא היו כשירים לכניסה למבחני הקבלה לאוניברסיטאות שביפן. ישנם שלושה בתי ספר סיניים הנתמכים על ידי הרפובליקה הסינית ביפן:

  • בית הספר הסיני בטוקיו
  • בית הספר הסיני שמעבר לים ביוקוהמה
  • בית הספר הסיני באוסקה

יפן מצידה, מפעילה ברפובליקה הסינית גם היא שלושה בתי ספר המנוהלים על ידי ההתאחדות היפנית בטאיוואן:

  • בית הספר היפני בטאיפיי
  • בית הספר היפני בטאיג'ונג
  • בית הספר היפני בגאושיונג

תרבות

ב-21 באפריל 2010 הקימה טאיוואן את המרכז התרבותי של טאיפיי בטוקיו, יפן שינתה את שמו למרכז התרבותי הטאיוואני. ב-27 בנובמבר 2017 הקימה יפן את המרכז התרבותי היפני בטאיפיי.

נציגויות דיפלומטיות

לקריאה נוספת

  • Cohen, J 1973 The Dynamics of China's Foreign Relations, p. 50-56, Harvard University Press, Cambridge
  • Dreyer, June Teufel. "The Japan-Taiwan Relationship: An Unstable Stability." Asia Policy 26.1 (2019): 161-166. online
  • Iriye, A. and Cohen, W 1989 The United States and Japan in the Postwar World, p. 21-34, The University Press of Kentucky
  • Hu, S. ‘Japan and the Cross-Taiwan Strait Conflict,’ Journal of Chinese Political Science, Vol. 11, No. 2 (Fall 2006): pp. 83–103.
  • Schonberger, H 1989 Aftermath of War - Americans and the Remaking of Japan, 1945–1952, p. 275-285, The Kent State University Press,
  • Wilkins, Thomas, "Taiwan-Japan Relations in an Era of Uncertainty" Asia Policy, Vol. 13, (January 2012), pp. 113–132.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי טאיוואן–יפן בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0