יחסי נפאל–פקיסטן
| יחסי נפאל–פקיסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| נפאל | פקיסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 147,181 | 796,095 |
| אוכלוסייה | |
| 31,154,135 | 244,010,540 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 40,828 | 376,533 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 1,311 | 1,543 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית דמוקרטית | רפובליקה אסלאמית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי נפאל–פקיסטן הם היחסים הבילטרליים בין נפאל ופקיסטן, שתיהן מדינות ההימלאיה הממוקמות בתת-היבשת ההודית. לאחר חלוקת הודו הבריטית באוגוסט 1947, כוננה נפאל יחסים דיפלומטיים עם הדומיניון של הודו, אך לא עשתה זאת עם הדומיניון של פקיסטן. קשרים דיפלומטיים רשמיים לא התקיימו בין שתי המדינות עד שננקטו צעדים ראשונים ב-29 במרץ 1960;[1] יחסים אלה כוננו במלואם בין 1962 ל-1963.[2] שתי המדינות ביקשו מאז להרחיב את קשרי הסחר ואת שיתוף הפעולה האסטרטגי והצבאי ביניהן. בשנת 1972, בעקבות תבוסתה של פקיסטן במלחמת העצמאות של בנגלדש והתנתקותה של מזרח פקיסטן כרפובליקה העממית של בנגלדש, הכירה נפאל בעצמאותה של האחרונה. פקיסטן ניתקה את קשריה עם נפאל זמן קצר לאחר מכן,[3] אך אלה כוננו מחדש מאוחר יותר.
היסטוריה
נפאל כוננה יחסים דיפלומטיים עם הודו לאחר עצמאותה של האחרונה ב-1947, אך לא עשתה זאת עם פקיסטן. בשנת 1950, נפאל חתמה על הסכם שלום וידידות עם הודו, ויצרה מערכת יחסים נרחבת של שיתוף פעולה כלכלי, אסטרטגי והגנתי. נפאל נותרה אפוא מרוחקת מפקיסטן, שהייתה בעימות עם הודו.[4][5] עם זאת, הטינה של נפאל על ההשפעה ההודית שנתפסה כמוגזמת הובילה את ממשלת נפאל לפתח יחסים עם הרפובליקה העממית של סין ופקיסטן.[5][6][7] היחסים הדיפלומטיים בין נפאל ופקיסטן כוננו ב-20 במרץ 1960. לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים, התחזקו קשרי הידידות והלבבות בין שתי המדינות הללו, המונעות מהבנה ושיתוף פעולה. מצב היחסים הבילטרליים כיום מבוסס על רצון טוב, שיתוף פעולה הדדי וידידות. נפאל הקימה שגרירות בפקיסטן בשנת 1962 וקונסוליית כבוד בקראצ'י בשנת 1975. [8]
יחסים דיפלומטיים
נפאל ופקיסטן חתמו על פרוטוקול לכינון יחסים דיפלומטיים ב-1962. הם החליפו שגרירים והקימו שגרירויות ב-1963, כאשר איוב ח'אן, נשיא פקיסטן ערך ביקור מיוחד בנפאל.[2] שתי המדינות חתמו גם על הסכמים להחזרת מעמד "המדינה המועדפת ביותר" בעל חשיבות לפיתוח סחר ושיתוף פעולה.[2] ב-1963 הסכימה פקיסטן לספק לנפאל גישה חופשית לסחר ומתקני תחבורה דרך נמל צ'יטגונג במזרח פקיסטן (כיום בנגלדש) והקימה קישור אווירי. הסדר זה הפחית את התלות של נפאל בהודו לצורך זכויות מסחר.[2] למרות שנפאל שמרה באופן רשמי על נייטרליות במהלך מלחמת הודו-פקיסטן של 1971, היא הייתה אחת הראשונות שהכירו בעצמאותה של בנגלדש. כנקמה, אסלאמאבאד ניתקה את הקשר עם קטמנדו יומיים לאחר מכן.[3]
תמיכת פקיסטן בתהליך הדמוקרטי בנפאל
מבחינה פוליטית, נפאל ופקיסטן נותרו חברות טובות במשך עשרות השנים. פקיסטן הרחיבה את תמיכתה בתהליך הדמוקרטי בנפאל, לאחר תנועת העם המוצלחת-II. פקיסטן בירכה על שיקום הפרלמנט של נפאל בעקבות התנועה העממית וקיוותה שפריצת הדרך תביא לעידן של שלום ושגשוג בר קיימא בנפאל. פקיסטן חוזרת על תמיכתה בריבונותה של נפאל, בשלמותה הטריטוריאלית ובפיתוח השקט של נפאל.[1]
פסגת SAARC
פסגת SAARC ה-19 הייתה ועידה דיפלומטית מתוכננת, שתוכננה במקור להתקיים באסלאמאבאד, פקיסטן ב-15–16 בנובמבר 2016. בעקבות המתיחות הדיפלומטית הגואה לאחר מתקפת הטרור אורי, הודו הודיעה על החרם על הפסגה, בטענה למעורבותה של פקיסטן בפיגוע.
נפאל, היו"ר הנוכחי של SAARC, דחקה ש"תיווצר בקרוב סביבה נוחה שתבטיח את השתתפותן של כל המדינות החברות בפסגת SAARC ה-19 בהתאם לרוח אמנת SAARC". [9]
ראש ממשלת נפאל, שר באהדור דאובה, הדגיש את מחויבותה של ארצו להפוך את SAARC לפורום בונה לאזור ולתמוך בפקיסטן לקיום פסגת SAARC הבאה באסלאמאבאד.
יחסים כלכליים
נפאל ופקיסטן חתמו על הסכם סחר ב-19 באוקטובר 1962, במטרה להגביר את הסחר הדו-צדדי. למרות הסכם סחר נרחב נוסף משנת 1982, היקף הסחר הדו-צדדי נותר קטן יחסית ועומד על 4.8 מיליון דולר.[10] סך היצוא של פקיסטן לנפאל שווה 1.631 מיליון דולר, בעוד שהיצוא של נפאל לפקיסטן מסתכם ב-3.166 מיליון דולר.[10] שתי המדינות הגבירו לאחרונה את המאמצים לקדם סחר דו-צדדי, במיוחד בטקסטיל, זרעי שמן, הפקת נפט ותיירות; פקיסטן הציעה גם קו אשראי של 5 מיליון דולר לנפאל.[11][10][12] נפאל ופקיסטן חתומות על הסכם הסחר החופשי של דרום אסיה (SAFTA) וחברות באיחוד הכלכלי של דרום אסיה.
המועצה העסקית המשותפת FNCCI-FPCCI
הפדרציה של לשכות המסחר והתעשייה הנפאליות ופדרציה של לשכות המסחר והתעשייה של פקיסטן הקימו את המועצה העסקית המשותפת FNCCI-FPCCI. הפגישות שלה מספקות הזדמנויות לקהילות העסקיות של שתי המדינות להיפגש ולדון בהזדמנויות עסקיות זו במדינות אחרות.
חינוך
פקיסטן, במסגרת תוכנית הסיוע הטכני של פקיסטן (PTAP), מספקת מדי שנה מלגות לנפאל ברפואה, רוקחות והנדסה. ישנם 500 סטודנטים נפאלים העוסקים בלימודים גבוהים בתחום מדעי הרפואה, הנדסה, רוקחות, טכנולוגיית מידע, מדעי החברה, ניהול ותקשורת המונים בפקיסטן. פקיסטן מספקת הכשרה לטווח ארוך וקצר לפקידי הממשלה בנפאל.[13]
תוכנית סיוע טכני של פקיסטן
פקיסטן מעניקה 15 מלגות מדי שנה לסטודנטים נפאלים במסגרת תוכנית הסיוע הטכני של פקיסטן ברפואה, רפואת שיניים, רוקחות והנדסה. חוץ מזה, כמה סטודנטים נפאלים למדו בתחומי מדעי הרוח ומינהל עסקים על בסיס מימון עצמי. פקיסטן גם סיפקה הכשרות לטווח קצר ולטווח ארוך לקציני צבא נפאל.[1]
עבודות חילוץ וסיוע
לאחר רעידת האדמה ההרסנית של אפריל 2015, ממשלת פקיסטן שלחה סיוע מיידי לנפאל. היא שיגרה צוותי חילוץ וסיוע, מזון, מים, אוהלים וחומרי סיוע אחרים. פקיסטן השתתפה בוועידה הבינלאומית לשיקום נפאל והבטיחה תמיכה בנפאל. [14]
ממשלת פקיסטן סיפקה מיליון דולר לממשלת נפאל כסיוע לקורבנות השיטפונות והמפולות באזור Terai בנפאל ב-2017.
יחסי ביטחון
בשנים האחרונות החלו שתי המדינות לפתח שיתוף פעולה צבאי, כאשר נפאל מייבאת נשק מפקיסטן.[15] בהיותה מבודדת מהודו, בריטניה הגדולה וארצות הברית בין 2004 ל-2006 בשל דיכוי הדמוקרטיה, המלוכה הנפאלית פיתחה שיתוף פעולה צבאי עם סין ופקיסטן, שהציעו תמיכה צבאית נרחבת, נשק וציוד צבאי לנפאל כדי שהמלוכה תישאר בשלטון ולהילחם במרד המאואיסטים.[15][11] גם פקיסטן וגם סין סיפקו לנפאל נשק.
תרבות
נפאל ופקיסטן חתמו על הסכם התרבות במאי 1970 שמטרתו קידום יחסי תרבות, יצירת קשרים בין אוניברסיטאות ושיתוף פעולה בין רדיו וטלוויזיה. אגודת ידידות ותרבות נפאל-פקיסטן פועלת בקטמנדו. קבוצת ידידות נפאל קיימת גם באסלאמאבאד.
תיירות
נפאל ופקיסטן חתמו על ההסכם על שיתוף פעולה תיירותי בפברואר 2009. ההסכם קובע שיתוף פעולה הדדי בתיירות וארכאולוגיה; חילופי ארגוני תיירות ומפעילי נסיעות ותיירות; שיתוף פעולה לעידוד תיירים ממדינות שלישיות לבקר במדינותיהם; החלפה הדדית של מידע תיירותי, חומרים וניסיון; הפקת סרטים וקלטות וידאו הקשורות לתיירות; ושיתוף פעולה משותף להשקעה.[13]
מדי שנה מבקרים בנפאל כ-5,000 תיירים מפקיסטן. [16]
נציגויות דיפלומטיות
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "Nepal Embassy - Pakistan". אורכב מ-המקור ב-21 ביוני 2013. נבדק ב-18 בנובמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 "Nepal - Pakistan and Bangladesh". נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 "Nepal - Pakistan and Bangladesh". U.S. Library of Congress. נבדק ב-9 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Tribune, Chandigarh, India - Editorial". נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 "India - Nepal". נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Nepal's China-Card - Scoop News". נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Sino-Nepalese relations". נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Nepal-Pakistan Relations | Embassy of Nepal". אורכב מ-המקור ב-18 בפברואר 2018. נבדק ב-18 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Create conducive environment for participation of all member states in Saarc summit: Nepal". The Times of India. נבדק ב-29 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 10.0 10.1 10.2 "Pakistan and Nepal bilateral trade to be improved". נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) (הקישור אינו פעיל, February 2018) - ^ 11.0 11.1 "BBC NEWS - South Asia - Nepal, Pakistan in economy talks". 29 במרץ 2005. נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Online, Asia Time. "Asia Times Online :: South Asia news, business and economy from India and Pakistan". אורכב מהמקור ב-7 באפריל 2005. נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ^ 13.0 13.1 "Nepal-Pakistan Relations - Ministry of Foreign Affairs Nepal MOFA".
- ^ "Pakistan sends relief goods for quake victims in Nepal - Pakistan - DAWN.COM". 26 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 15.0 15.1 Pike, John. "Nepal gov't procuring military articles from China, Pakistan". נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-1 בספטמבר 2019. נבדק ב-17 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
