יחסי אלג'יריה–פקיסטן
| יחסי אלג'יריה–פקיסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| אלג'יריה | פקיסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,381,740 | 796,095 |
| אוכלוסייה | |
| 46,109,299 | 244,010,540 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 191,913 | 376,533 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,162 | 1,543 |
| משטר | |
| דמוקרטיה חצי נשיאותית | רפובליקה אסלאמית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי אלג'יריה–פקיסטן הם יחסי החוץ בין אלג'יריה ופקיסטן.[1] פקיסטן הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו בממשלה הזמנית של הרפובליקה האלג'ירית אשר נציגותה הדיפלומטית נפתחה בקראצ'י, בירת פקיסטן דאז בשנת 1958. לשני הצדדים יש התכנסות של דעות בנושאים בעלי חשיבות בינלאומית. שתי המדינות תומכות זו בזו גם בפורומים רב-צדדיים שונים, לרבות האו"ם, ה-OIC ו-NAM. [2]
היסטוריה
פקיסטן הייתה תומכת חזקה בעצמאות אלג'יריה עוד לפני הקמתה של הרפובליקה הדמוקרטית העממית של אלג'יריה. פקיסטן הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו ב"ממשלה הזמנית של רפובליקת אלג'יריה" בגלות ב-19 בספטמבר 1958 בראשות ראש מפלגת הפרחאת עבאס ואפשרה לה לפתוח נציגות בקראצ'י. ממשלת פקיסטן סיפקה דרכונים דיפלומטיים לחברים בולטים בממשלת אלג'יריה הגולה לנסיעתם לחו"ל, כמו אחמד בן בלה. [3] התמיכה הנחרצת של פקיסטן במטרה האלג'ירית הכעיסה את צרפת, שציפתה שפקיסטן תישאר מנותקת מעניין זה במיוחד מכיוון שפקיסטן חתמה על סיאטו וסנטו.
בשל תמיכתה של פקיסטן בעצמאות אלג'יריה, היחסים הדו-צדדיים של פקיסטן וצרפת היו בשפל בתקופה הנדונה.[4] [5] הם שוב התגברו כאשר מספר חודשים לאחר מכן הוסדר המשבר על עצמאותה של אלג'יריה עם הסכמי אוויאן שנחתמו במאי 1962. שר החוץ של פקיסטן, מנצור קאדיר, בירך על התפתחות זו כניצחון כוחות השחרור. [6]
לאחר מותה של ראש ממשלת פקיסטן, בנזיר בוטו, בדצמבר 2007, גינתה ממשלת אלג'יריה את ההתנקשות בה. שר החוץ האלג'יראי מוראד מדלצ'י חתם על ספר התנחומים בשם נשיא אלג'יריה.
פקיסטן גינתה בחריפות את פיגועי הטרור באלג'יר ב-11 בדצמבר 2007, בהם שתי פצצות התפוצצו באלג'יר מחוץ למועצה החוקתית ולנציבות האו"ם לפליטים שגבו 40 הרוגים, כולל 17 אנשי האו"ם והתקפת המתאבד על משרד ראש הממשלה ב-11 באפריל 2007 שגבתה 24 הרוגים. הנשיא מושארף הביע סולידריות עם אלג'יריה, גינה את המתקפה הזו וניחן את מותם של אזרחים חפים מפשע.
לאחר רעידת האדמה ב-8 באוקטובר 2005 בפקיסטן, שלחה ממשלת אלג'יריה 800 אוהלים, 200 שמיכות ו-10 טון תרופות. בנובמבר 2008, בעקבות רעידת האדמה בבלוצ'יסטן, תרמה ממשלת אלג'יריה צ'ק של מיליון דולר. [7]
נשיא אלג'יריה עבד אל-עזיז בותפליקה עוטר בתואר "מושל המדינה המוסלמית הטוב ביותר" על ידי יומון לאומי פופולרי בפקיסטן בשנת 2005.[1]
קבוצת פקיסטן-אלג'יריה בפרלמנט בפקיסטן הוקמה ב-10 בינואר 1990. הקבוצה הפרלמנטרית הראשונה אי פעם באלג'יר שהוקדשה לקידום ידידות בין אלג'יריה לפקיסטן הוקמה ב-29 בדצמבר 1990. לאחר מכן, קבוצת ידידות פרלמנטרית עם אלג'יריה נוצרה גם בסנאט של פקיסטן ובאלג'יריה והוחזקה על ידי הקמת קבוצת ידידות של אלג'יריה-פקיסטן בת 13 חברים במועצה הלאומית למעבר.
היחסים בין שתי המדינות קיבלו דחיפה חדשה לאחר ביקורו של הנשיא לשעבר מושארף ביולי 2003, לאחר פער ארוך של 12 שנים. ביקור זה היווה צעד משמעותי קדימה בחיזוק ושדרוג רמת היחסים הדו-צדדיים בין שתי המדינות. פגישות הנשיא עם נשיא אלג'יריה ומנהיגים אחרים העניקו הזדמנות להחליף דעות ולפתח הבנה טובה יותר בנושאים הנרחבים הנוגעים לדאגה הדדית, אזורית ובינלאומית. האלג'יראים העריכו את תפקידה המוביל של פקיסטן כמדינת החזית בקואליציה הבינלאומית למאבק בטרור ואת מחויבותה המתמשכת לשתף פעולה עם הקהילה הבינלאומית, כולל אלג'יריה למיגור איום זה. [8]
בספטמבר 2005 התקיים באסלאמאבאד מושב ההשבעה הראשון של ועדת השרים המשותפת (JMC) בין פקיסטן לאלג'יריה. השר למפעלים קטנים ובינוניים ומלאכת יד מוסטפא בנבאדה, עמד בראש המשלחת האלג'ירית ואילו השר הפדרלי למשאבי נפט ומשאבים טבעיים, אמנוללה ח'אן ג'אדון הוביל את הצד הפקיסטני. ה-JMC של פקיסטן-אלג'יר הוקם בשנת 1987 והמושב הראשון הזה התקיים לאחר חלוף 18 שנים. נחתמו שלושה הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי ארגונים קטנים ובינוניים (SME) ומלאכת יד, תוכנית חילופי תרבות 2005–2008 ומדע וטכנולוגיה. [9]
חתימת אמנת ההסגרה בשנת 2003 סללה את הדרך לחזרתם של האלג'יראים בפקיסטן. [10]
יחסים כלכליים
מאז 1991–1992, מאזן הסחר בין שתי המדינות היה לטובת פקיסטן עקב ייצוא מוגבר של מוצרי טקסטיל (חוטי כותנה, בדים ובגדים מוכנים) מוצרי ספורט, מוצרי כירורגיה, גפרורים וחינה וכו'.
הייצוא מפקיסטן לאלג'יריה בחודשים יוני – מאי 2006–2007 עלה ל-22.617 מיליון דולר לעומת הנתון ביוני – מאי 2005–2006 שהיה כ-11.203 מיליון דולר. הסחר בין המדינות מתבצע בעיקר דרך מדינה שלישית, כלומר דובאי והיא פחות מזוהה. זו הסיבה שנתוני הסחר אינם מראים את התמונה האמיתית של הסחר הדו-צדדי.
נתוני סחר
באלפי דולרים [11]
| שָׁנָה | יצוא | יבוא | נפח כולל |
|---|---|---|---|
| 2000-01 | 3,887 | 143 | 4,030 |
| 2001-02 | 5,613 | 56 | 5,669 |
| 2002-03 | 6,357 | 289 | 6,646 |
| 2003-04 | 7,612 | 603 | 8,215 |
| 2004-05 | 13,137 | 339 | 13,476 |
| 2005-06 | 11,203 | 6,147 | 17,450 |
| 2006-07 | 25,178 | 1,748 | 26,926 |
| 2007-08 | 24,800 | לא מופיע | לא מופיע |
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2008-06-30. נבדק ב-2008-12-16.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Embassy Of Pakistan In Algeria". אורכב מ-המקור ב-2012-03-18. נבדק ב-2011-03-08.
- ^ Middle East on the march
- ^ Gauhar, Mashaal (בספטמבר 2017). "Algeria-Pakistan commercial relations". dailytimes.com.pk.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Divergent Interests: Franco-Pakistan Relations in 1950s" (PDF). University of the Punjab.
- ^ Telegram of the Ambassador of France in Pakistan, Ghislain Clauzel, 20 March 1962. Série Asie 1956-1967, sous-série Pakistan, E 27-17-2, vol. 1134
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2006-05-06. נבדק ב-2018-10-11.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ http://www.dawn.com/2003/07/18/top2.htm
- ^ Daily Times - Leading News Resource of Pakistan
- ^ Insert http://www.dailytimes.com.pk/default.asp?page=story_27-3-2003_pg7_59
- ^ TDAP - Trade Development Authority Of Pakistan
