רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין
 | |||||
| תמונה ישנה של האוהלים בבית הקברות היהודי בזידיטשוב, באוהל הימני קבור רבי יצחק אייזיק מזידיטשויב | |||||
| לידה |
ה'תקס"ה גליציה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ט' בסיוון ה'תרל"ג (בגיל 68 בערך) זידיטשוב | ||||
| חיבוריו | פירוש מהרי"א על מדרש רבה וילקוט שמעוני, ליקוטי תורה וש"ס על התורה | ||||
| |||||
רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב (ה'תקס"ה, 1805 - ט' בסיוון ה'תרל"ג, 1873) היה האדמו"ר מזידיטשוב בדור השני של השושלת.
ביוגרפיה
יצחק אייזיק נולד בגליציה בשנת ה'תקס"ה לרבי ישכר בעריש אייכנשטיין מזידיטשוב ולעטיא בתו של רבי אליהו לאנגענויער. היה תלמידו המובהק של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב מייסדה של החסידות.
אחר פטירת רבי צבי הירש המשיכו את דרכו אחיו רבי ישכר בעריש ורבי משה מסאמבור וחתנו-אחיינו רבי יהודה צבי מראזלה. לאחר פטירתם החלו חסידים (בהוראת רבי ישראל מרוז'ין) לנסוע לרבי יצחק אייזיק שנמנע מלהתנהג כאדמו"ר רשמי של זידיטשוב כל עוד חי רבו השר שלום מבעלזא. רבי יצחק אייזיק היה ידוע בהתמדתו בלימוד ובגדלותו בתורה בנגלה ובעיקר בנסתר. הנהגתו האישית התאפיינה בקדושה וטהרה קיצונית. הוא מיעט באכילה שתייה ושינה עד כדי צמצומם לכמות המינימלית ביותר. כדודו וכדרכה של שושלת זידיטשוב הרבה לעסוק בזוהר ובתורת הקבלה וכך גם ספריו שנכתבו על דרך קבלת האר"י. הוא מהבולטים מההוגים החסידים שדרכם הייתה דרך קבלת האר"י הקלאסית[1]. אלפי חסידים נהרו לחצרו ובהם גם רבנים ואדמו"רים חשובים. תלמידו המובהק היה רבי יוסף מאיר וייס מספינקא מייסד חסידות ספינקא. בניו וצאצאיהם כיהנו גם הם כאדמו"רים בזידיטשוב ובעיירות נוספות.
בשל ההערצה הרבה כלפיו, והעובדה שאדמו"רים רבים היו מתלמידיו, חדרו מנהגי זידיטשוב לחצרות חסידיות נוספות, בהם חסידויות טאש, קוסון, ספינקא, קומרנא, קאליב. כן שרדו ניגונים שמקורם בחסידות זידיטשוב בחסידיות בעלזא ובמונקטש.
ספריו:
- פירוש מהרי"א על מדרש רבה וילקוט שמעוני
- ליקוטי תורה וש"ס על התורה.
- תולדותיו וסיפורים אודותיו כונסו בספר "פאר יצחק".
צאצאיו
חמשת בניו שימשו באדמו"רות.
- רבי אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא (בערך תקפ"ד - י"א בתשרי תרמ"ד) ממלא מקום אביו. היה חתנו של הרב לייבוש יאלעס (בנו של רבי יעקב צבי, ה"מלוא הרועים").
- רבי שלמה יעקב (בערך תק"ץ - כ"ו בכסלו תרמ"ו) מסטרי. חתן קרובו רבי יוסף מקוזיבה (חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב) ובזיווג שני חתן רבי אברהם משנדישוב.
- רבי ישכר בעריש מדולינא (בערך תקצ"ה - כ"ט בשבט תרמ"ו), חתן רבי אברהם מסטרטין.
- רבי אליהו אייכנשטיין (תקצ"ז - ה' בסיוון תרל"ח) מזידיטשוב. חתן רבי יהודה לייביש ערליך רבה של ראזלה (חתנו של רבי צבי הירש מזידיטשוב)[2].
- רבי מנחם מנדל (בערך ת"ר - י"א באדר תרס"א) מזידיטשוב. חתן רבי חיים אברהם ממיקולייב
- סאשע רייזל אשת קרובה הרב ישראל יוסף לאבין (נכד רבי צבי הירש מזידיטשוב).
תלמידיו
- רבי שלמה מדולינא.
- רבי יואל אשכנזי.
- רבי יוסף מאיר מספינקא.
- רבי אהרן אריה מרוזלא
- רבי אליעזר צבי ספרין מקאמארנא
קישורים חיצוניים
- פאר יצחק, באתר היברובוקס
- מדרש רבה-בראשית עם פירוש מהרי"א, באתר היברובוקס
- מאיר וונדר, ר' יצחק איזיק איכנשטין, אנציקלופדיה לחכמי גליציה א, ירושלים: מכון להנצחת יהדות גליציה, תשל"ח, עמ' 155-161, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ↑ ראו גרשם שלום בערך קבלה באנציקלופדיה העברית
- ↑ ראו אודותיו מאיר וונדר, ר' אליהו איכנשטין, אנציקלופדיה לחכמי גליציה א, ירושלים: מכון להנצחת יהדות גליציה, תשל"ח, עמ' 134, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
יצחק_אייזיק_אייכנשטיין19948279Q7213152