רבי צבי הירש מזידיטשוב
 | |||||
| לידה | תקכ"ג | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"א בתמוז תקצ"א (בגיל 68 בערך) | ||||
| מקום קבורה | זידיטשוב | ||||
| רבותיו | רבי ברוך ממז'יבוז', החוזה מלובלין | ||||
| אב | רבי יצחק אייזיק מסאפרין | ||||
| |||||
רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב (ה'תקכ"ג - ה'תקצ"א) נודע כאדמו"ר ומקובל מפורסם, ייסד את שושלת חסידות זידיטשוב.
תולדותיו
נולד לרבי יצחק אייזיק מסאפרין שבהונגריה, מצאצאיו של רבי יום טוב ליפמן הלר בעל ה"תוספות יום טוב", ואחיהם של רבי משה מסמבור, רבי אלכסנדר סנדר מקומרנא, רבי יום טוב ליפא מסאמבור ורבי ישכר בעריש מזידיטשוב. נישא לרחל פערל מהכפר רודא הסמוך לזידיטשוב.
היה גדול בתורה הן בנגלה והן בנסתר, בשל ידיעותיו המקיפות בספר הזהר כונה בפי גדולי דורו "שר בית הזוהר" (כמליצה על בסיס "שר בית הסוהר" המופיע בסיפור יוסף ואשת פוטיפר בספר בראשית).
עיקר הנהגתו היתה בהפצת תורת הקבלה בשילוב תורת החסידות, הדפיס את ספרו 'עטרת צבי' לביאור ובירור נוסחת הזוהר הקדוש, וחיבר את ספר 'סור מרע ועשה טוב' לעידוד לימוד תורת הקבלה מהאר"י הקדוש, למרות אזהרותיו של רבי חיים ויטאל בתנאי הלימוד ללומדי תורת הסוד, הדפיס את הזוהר ואת כתבי האר"י והפיצם באלפי עותקים בכל בתי המדרש במזרח אירופה, ניהל התכתבות עניפה עם גדולי החסידות ובראשם עם רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא שהתנגדו להפצת תורת הקבלה ברבים, כמו כן הנהיג בין חסידיו ללכת בשבת עם בגדי לבן כמנהג האר"י.
על ההערצה כלפיו בזמנו אפשר ללמוד מהדברים המיוחסים לרבי חיים הלברשטאם מצאנז שאמר: כשאומרים בגליציה סתם "רבי", מתכוונים לבעל ה"עטרת צבי". גם לבנו של רבי חיים, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה מיוחסת אימרה המשווה את הנסיעה לזידיטשוב בי"א בתמוז לנסיעה לקברו של רשב"י במירון בל"ג בעומר.
מסופר, שבליל הסדר בשנת תקפ"א נגלה לאחיו רבי יום טוב ליפא מסאמבור מן השמים שנגזר על אחיו רבי צבי הירש להסתלק מן העולם, מיד אחר החג נסע אל בית אחיו, וראה ששוכב על מיטתו חולה נוטה למות, נכנס אל אחיו וניגש אל המיטה ולחש לו באזנו כל מה שקרהו בליל הסדר, ועל מה שעלה בלבו ליתן לו במתנה את שנות חייו, וביקש ממנו תקיעת כף שיגדל את בנו יחידו רבי טוביה ובנותיו שילכו בדרכי אבות, וכן היה שרבי רבי צבי הירש נתרפא וישב על כסאו עוד עשר שנים עד שנת תקצ"א, ורבי ליפא נסתלק בביתו שבסאמבור ביום ד' באייר תקפ"א.
נפטר ממגפת הכולרה בי"א בתמוז תקצ"א. רבי שלמה קלוגר הספיד אותו[1].
אחר פטירתו כיהן אחיו רבי ישכר בעריש כממשיך דרכו, אולם כעבור שנה בלבד נפטר, ואת מקומו מילא חתנו רבי יהודה צבי מראזלא[2] ובשנת ה'תרט"ו החל גיסו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב[3] לכהן כאדמו"ר ודרכו המשיכה השושלת.
רבותיו
רבותיו המובהקים היו רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין, אך היה מחשיב את כל רבני דורו וביקר בחצרותיהם של המגיד מקוז'ניץ, רבי משה לייב מסאסוב, וה"אוהב ישראל" מאפטא, מהם ציטט בספריו.
תלמידיו
תלמידו המובהק היה אחיו רבי משה מסאמבור, ואחיינו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק ספרין מקאמרנא (המספר על כך שדודו רבי צבי היה מבקש ממנו בצעירותו שיספר לו דברים שנתגלו לו ברוח הקודש, והיה נותן לו על כך מטבעות, אותן היה הוא מחלק לצדקה), חתנו רבי יהודה צבי מרוזלה, ואחיינו רבי יצחק אייזיק מזידטשוב, אחיו רבי יום טוב ליפא מסאמבור, שהיה היחיד מבין אחיו שלא ניהל עדה אלא נסע כחסיד לאחיו הגדול ואף מסר נפשו עבורו, ובנו רבי טוביה מזידיטשוב שאחר פטירת אביו נתגדל עם אחיותיו אצל דודם רבי צבי הירש, רבי אליעזר זאב מבוטשעטש היה עורך אליו נסיעות לאחר פטירת רבותיו, בין השנים תקפ"ו - תקצ"א. כמו כן נמנו בין תלמידיו רבי אברהם מנארול, רבי יוסף מקוזובה.
גם לאחר פטירתו הפך למורה דרך עבור רבים מגדולי ישראל. בין תלמידיו היה המלבי"ם, שכותב בספרו "ארצות החיים", שהוא תלמיד ה"עטרת צבי" מזידיטשוב. האדמו"ר בעל ה"שומר אמונים", רבי אהרן ראטה, מצטט בספריו עשרות פעמים את ה'עטרת צבי' ומכנהו בתארים מפליגים כגון "שר בית הזוהר".
חיבוריו
- "סור מרע ועשה טוב"
- "עטרת צבי" - פירוש על הזהר
- "בית ישראל"
- "פרי קדש הלולים"
- "צבי לצדיק" - על תיקוני הזוהר
צאצאיו
- רבי יחיאל מיכל.
- שרה (-ט"ז באדר תרל"ד) אשת בן דודה רבי יהודה צבי מראזלה, כיהן באדמו"רות אחרי דודו רבי ישכר בעריש אייכנשטיין.
- חיה, אשת רבי יעקב נפתלי הירץ לבין. כיהן באדמו"רות אחרי חמיו אך פרש.
- רבי ישראל יוסף ( - ט"ו בשבט תרס"ב) מזידיטשוב. חתן קרובו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.
- רבי אלכסנדר סנדר חתנו של רבי אלעזר רוקח מבעלז.
- רבי משה כיהן ברבנות בדרוהוביץ'. חתן רבי יחיאל רובין מקולבוסוף.
- רבי צבי הירש כיהן ברבנות בבולחוב.
- חתנו רבי יעקב יצחק ויסבלום (בן רבי נפתלי מליז'ענסק).
- חתנו רבי שמואל שפירא מפרמישלא בנו של רבי צבי אלימלך מדינוב.
- רייזל אשת רבי משה חיים מראזלא. ובזיווג שני אשת רבי דוב בער מטלוסט ובזיווג שלישי אשת רבי יוסף רוטנברג ( - ה' באלול תרי"ב) רב בקוזובה, סבו של רבי יהוסף מקוסון.
- רבקה אשת רבי יהודה לייביש ערליך (בערך תק"נ - תר"כ) רבה של ראזלא.
- שפרה יוכבד אשת רבי יצחק אייזיק קרעסיל.
- פערל הרבנית מיאסענע.
- רבי צבי הירש (י"א בחשוון תקצ"ב - בערך תרנ"ה) האדמו"ר מראזלא.
- רבי נפתלי (ג' בניסן תרכ"ג - תש"ג) מדליטין. חתן קרובו רבי שלמה יעקב אייכנשטיין מזידיטשוב.
- גיטל אשת קרובה רבי דוד יעקב אייכנשטיין (בנו של רבי אייזיק מסטרי).
- הינדא אשת רבי אליהו אייכנשטיין בנו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יונתן מאיר, "צבי לצדיק: יוסף פרל, ר' צבי הירש מזידיטשוב ופולמוס הגימטריות", סמכות רוחנית: מאבקים על כח תרבותי בהגות היהודית, בעריכת חיים קרייסל, בועז הוס, אורי ארליך, באר שבע תש"ע, עמ' 263–300
- רעיה הרן, "עולם הפוך: תפיסת העולם הרדיקלית בהגותו של רבי צבי הירש מזידיטשוב", תרביץ עא (תשס"ב), עמ' 537–564
- ישראל אופנהיים, "לדמותה של ההנהגה החסידית בגליציה: סוגיות במשנתו החברתית ובפועלו של ר' צבי הירש מזידיטשוב", גלעד יב (תשנ"א), עמ' מה-נו
קישורים חיצוניים
- רבי צבי הירש מזידיטשוב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הספר פאר יצחק על רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, מתוך אנציקלופדיית 'דעת'
- ספרו "צבי לצדיק"בהוצאת רבי ישעיה אשר זליג מרגליות, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ זיכרון ימי עברה באתר היברובוקס.
- ^ בן רבי משה מסאמבור.
- ^ בנו של רבי ישכר בעריש.
