רבי יצחק אייזיק מסאפרין
 | |
| לידה | ת"ק |
|---|---|
| פטירה | א' באדר תק"ס (בגיל 60 בערך) |
| מקום קבורה | סטרי |
| תחומי עיסוק | סופר סת"ם, צדיק נסתר |
| רבותיו | רבי אלימלך מליזענסק, החוזה מלובלין |
| שם השושלת | ראש שושלת חסידויות זידיטשוב וקאמארנא |
| צאצאים |
רבי צבי הירש מזידיטשוב רבי משה מסמבור רבי אלכסנדר סנדר מקאמארנא רבי יששכר בעריש מזידיטשוב רבי יום טוב ליפא מסמבור |
רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מכפר סאפרין (בערך ת"ק -א' באדר תק"ס) היה צדיק חסידי, ראש שושלת חסידויות זידיטשוב וקומרנה.
ביוגרפיה
אביו רבי צבי היה בנו של רבי אלכסנדר בן רבי צבי חתן רבי יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יום טוב. נישא להינדא בת רבי צבי הירש[1].
בצעירותו היה סופר סת"ם בבית בעל הבית אחד, ושם היה רבי אריה לייב הלר בעל קצות החושן מלמד לבניו של הבעל הבית, ואז נרקמו ביניהם קשרי ידידות שהתעצמו כשרבי אריה לייב הגיע לכהן כרבה של העיר סטרי הסמוכה לסאפרין, ורבי יצחק אייזיק היה נוסע אליו לפשוט את ספקותיו בהלכה.
היה תלמידם של רבי אלימלך מליזענסק והחוזה מלובלין, וגם בהיותו אצל רבותיו לבש בגדי לבן. התנהג כצדיק נסתר ולא הנהיג עדה. לפרנסתו החזיק בית מרזח בכפר סאפרין שליד העיר סמבור, ובנוסף הוא ניהל חשבונותיו של עשיר אחד בכפרו. מעסקיו אלו הוא התעשר והיה מרבה בצדקה וחסד והכנסת אורחים, והשיא יתומים ויתומות.
נכדו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב כותב ששמע מדודו רבי צבי הירש מזידיטשוב שאמר בשבח אביו שהיו לו שלשה מידות טובות מיוחדות: שלא אכל שום סעודה בלי אורח, ואם לא היה לו אורח היה צם; ולא התחיל לאכול לפני שחידש איזה חידוש בתורה; ולא דיבר מימיו על איש בין לשבח ובין לגנאי.
מסופר כי הוא התאונן בזקנותו שאין לו זכויות להגיע לעולם הבא, וענתה לו אשתו: "אל תפחד, כתוב 'במסל"ה נעלה'[2], ראשי תיבות בעריש משה סנדר ליפא הירש, בזכות בנינו הקדושים נעלה לגן עדן".
נפטר בא' באדר תק"ס ונקבר בסטרי.
צאצאיו
- רבי צבי הירש מזידיטשוב.
- רבי משה מסמבור.
- רבי אלכסנדר סנדר מקאמארנא.
- רבי יששכר בעריש מזידיטשוב.
- רבי יום טוב ליפא מסמבור, היה היחיד מבין אחיו שלא ניהל עדה, נפטר בד' באייר תקפ"א[3].
לקריאה נוספת
- גיליון 'אוצרות קאמארנא', מוסדות קאמארנא בית שמש, פרשת משפטים תשפ"א.
הערות שוליים
- ^ היתה מפורסמת בצדקותה, והיתה קמה מדי לילה לאמירת תיקון חצות, והיתה מעירה אף את בניה הקטנים לתיקון חצות.
- ^ ספר במדבר, פרק כ', פסוק י"ט.
- ^ תולדותיו באתר אידישע וועלט פארומס.