יצחק קדמי
 | |||||
| לידה |
16 ביולי 1931 ירושלים, ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 14 באפריל 2024 (בגיל 92) | ||||
| מקום קבורה | רמות השבים | ||||
| שם לידה | יצחק מזרחי | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| עיסוק | עורך דין ופוליטיקאי | ||||
| מפלגה | מפלגת העבודה | ||||
| סיעה | המערך | ||||
| |||||
| |||||
יצחק (איציק) קדמי (16 ביולי 1931 – 14 באפריל 2024) היה לוחם הפלמ"ח, עורך דין ופוליטיקאי ישראלי, ראש המועצה המקומית הוד השרון בין השנים 1982 — 1983.
ביוגרפיה
נולד בירושלים כיצחק מזרחי בירושלים לסלימה (שולמית) לבית עלימה שעלתה בילדותה מעיראק ומשפחתה נמנתה על קבוצת "הבגדדים" שחברו למייסדי המושבה מגדיאל[1] וליחזקאל מזרחי בן-מנחם, בנו של אחד מראשי ישיבת שושנים לדוד בירושלים. גדל בשכונות בית ישראל והבוכרים. למד בבית הספר רטיסבון בירושלים (שם הכיר את ז'אק כהן ושייקה אופיר) ולאחר מכן בבית הספר אליאנס. היה חבר בתנועת הצופים. בצעירותו הצטרף לאצ"ל כמדביק כרוזים, נעצר על ידי הבריטים ושוחרר. בשלביה הראשונים של מלחמת העצמאות נרצח דודו, נוריאל עלימה[2] בשכונת טלביה, ובעקבות כך עברה משפחתו מירושלים למושבה רמתיים.
בפלמ"ח ובצה"ל
בדצמבר 1947 התגייס לפלמ"ח. הוא הוצב תחילה בפלי"ם, אך בשל מחלת ים הועבר אחרי ימים ספורים לג'וערה, שם שובץ בפלוגה א' של הגדוד הראשון, תחת מפקד הפלוגה יצחק ("חקה") חופי. הוא השתתף בתקיפת שיירת הנשק הערבית בקריית מוצקין ובקרבות בזירעין. לאחר מכן לחם במבצע יפתח, והשתתף בין השאר בכיבוש צפת, במבצע מטאטא, בקרבות מלכיה, בכיבוש אל-ח'אלצה, טבחה, עין זיתון, ביריה וכפרים אחרים. בתום הקרבות בגליל, עבר עם הגדוד להשתתף במבצע דני, ולקראת סיום המלחמה השתתף בחזית הדרום: בקרב על אל-פאלוג'ה, בכיבוש איסדוד, בקרב חרבת מחאז, בחולקואת, בית חאנון ועוד.
שוחרר משירות סדיר בינואר 1950 ועבד כפועל וכמכונאי. בשירות מילואים שירת במבצע סיני היה מכונאי בחטיבה 7, במלחמת ששת הימים היה בחטיבה 5 שלחמה באזור השרון (באזור קלקיליה וטולכרם) ולאחר הלחימה מונה למקשר בין הצבא לראשי הערים הערבים. במלחמת יום הכיפורים שובץ ליחידת חקירות.
פעילות ציבורית ופוליטית
בין השנים 1950–1952 שירת בשירות חלוצי לישראל (שח"ל) באילת, עבד במחלקת ההנדסה, בתכנון ובביצוע נמל אילת, בבניית ביצורים והאמפיתיאטרון הראשון בעיר. כמו כן, הכשיר את שטח בסיס הגדנ"ע בבאר אורה. לאחר שירותו באילת חזר לירושלים כדי ללמוד, ובמקביל עבד במשרדי הממשלה (רשות המיסים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). פתח בית ספר ערב בשכונת מוסררה, שם שימש מורה ומנהל.
לקראת הבחירות לכנסת הרביעית בשנת 1959, חבר לאבנר חי שאקי לייסוד "המפלגה הספרדית הלאומית", שלא עברה את אחוז החסימה. כשנתיים לאחר מכן, הצטרף עם חברי המפלגה למפלגה הליברלית[3].
בבחירות המקומיות ב-1978 התמודד במקום השני ברשימת המערך למועצת הוד השרון[4][5], ונבחר כסגנו וממלא מקומו של ראש המועצה שמחה מעוז, וכיו"ר ועדת החינוך. בדצמבר 1982 נבחר לראש המועצה לאחר פרישתו של מעוז[6]. בבחירות 1983, הוביל את רשימת המערך למועצה ואף התמודד מטעמה לראשות המועצה והפסיד לאליהו שמעוני[7].
בשנת 1984 היה יושב ראש סניף "אנוש" בהוד השרון.
השכלה וחיים אישיים
בעל תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (M. Jur) במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים[8]. הוסמך כעורך דין, ועסק בעיקר בתחום הירושות.
היה נשוי ואב לחמישה.
קישורים חיצוניים
- יצחק קדמי, ראש המועצה 1982-1983, באתר עיריית הוד השרון
- קדמי יצחק, באתר הפלמ"ח.
הערות שוליים
- ↑ ראו: שמחה קליין, הבגדדים של מגדיאל, באתר עיריית הוד השרון
- ↑ דף לזכר נוריאל עלימה, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ↑ גרשון הל, משטרת תל אביב ביום הבחירות, הבוקר, 11 באוגוסט 1961
- ↑ ילקוט הפרסומים 2489, עמ' 398
- ↑ יהושע מרקוס, דעת-קהל אוהדת למועמד המערך, על המשמר, 6 בנובמבר 1978
- ↑ הסתיימה שביתת מחלקי החלב, דבר, 21 בדצמבר 1982
- ↑ דוד ארליך, חנה פאר וכתבי עתי"ם, מגמה מעורבת בסיבוב השני, דבר, 9 בנובמבר 1983
- ↑ הוענקו תעודות למוסמכים ודוקטורים, חרות, 27 ביוני 1963
| ראשי עיריית הוד השרון | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
יצחק קדמי42280266Q136784900
- ראשי מועצת הוד השרון
- לוחמי האצ"ל
- לוחמי הפלמ"ח
- עורכי דין ישראלים
- חיילי חטיבת יפתח במלחמת העצמאות
- חיילי צה"ל במלחמת ששת הימים
- ראשי רשויות מקומיות מטעם העבודה
- בוגרי בית ספר אליאנס (ירושלים)
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- סגני ראשי רשויות מקומיות בישראל
- בית ישראל (שכונה): אישים
- שכונת הבוכרים: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1931
- ישראלים שנפטרו ב-2024
- אישים הקבורים בבית הקברות ברמות השבים