ירגזי יפני
 ירגזי יפני
| |
|---|---|
.JPG)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | ירגזי |
| מין: | ירגזי יפני |
| שם מדעי | |
 Parus minorטמינק ושלגל, 1848 | |
| תחום תפוצה | |
| |
ירגזי יפני (שם מדעי: Parus minor) הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. מין זה, שנמצא בכל רחבי מזרח אסיה, קרוב לירגזי המצוי, ונחשב בעבר לתת מין שלו.[1]
מאפיינים פיזיים
.JPG)
הירגזי היפני שוקל כ–15 גרם, אורכו 13–16 סנטימטרים ומוטת כנפיו כ–22 סנטימטרים. הוא דומה מאוד לקרובו האירואסייתי אך בניגוד לירגזי המצוי, אצל הירגזי היפני הבטן בצבע לבן עד בז' ולא צהוב. הגב אפור־ירקרק. לירגזי ראש שחור עם לחי לבנה וכתם לבן על העורף, ופס שחור שעובר דרך הגחון עד לזנב. לצעירים צבעים עמומים יותר. צבע הכנפיים אפור-שחור, צבע קשתית העין שחום, צבע המקור שחור, לרגליים צבע אפור כחלחל. לזכרים יש פס שחור עבה יותר בהשוואה לנקבות. לפרטים צעירים קו שחור דק ולא ברור, וצהוב על הלחיים והבטן.
התנהגות
הירגזים תוקפניים כאשר הם מאוימים או מחפשים מזון והם מגרשים ציפורים אחרות, אפילו גדולות יותר, ממתקני האכלה קבועים, ומכאן שמם העברי (מהמילה רֹגֶז).[2] לירגזי מעוף גלי, והוא מקפץ בזריזות בין ענפים. במרץ 2016 חוקרים דיווחו ב-Nature Communications שהם מצאו עדויות ניסיוניות לתחביר קומפוזיציוני בקריאות ציפורים, מה שסימן את העדות הראשונה כזו לסוג זה של תחביר בחיות לא אנושיות.[3] הוא ניזון מחרקים (במיוחד פרפראים וזבובאים), עכבישים[4] ותולעים.[5] הירגזי נוטה לאכול יותר בתחילת היום מאשר בסופו. זחלי עשים (בעיקר Spilarctia seriatopunctata, Arcte coerula, Valeriodes Viridimacula, ומודדיים למיניהם) הם מקור מזון עיקרי עבור הגוזלים.[4] הירגזי צורך בממוצע 15 קילוקלוריות ביום.[5]
רבייה
הירגזי מקנן בחורים בעצים, אבל ישתמש גם בתיבות קינון. הקן הוא בצורת גביע ומרופד בטחב ובשיער.[5] הנקבה מטילה 7–10 ביצים לבנות מנוקדות בחום אדמדם בחודשים אפריל עד יולי. הנקבה דוגרת 12–14 יום עד לבקיעה, והגוזלים נשארים 15–17 יום נוספים עד לפריחה. מחזור קינון שני הוא אפשרי אך לא נפוץ. גורם אפשרי לכך הוא אקלים חם ולח שמעלה סיכון להיפרתרמיה בגוזלים. אויבים עיקריים של הירגזים הם נחשים, עורבים ודלקים שאוכלים ביצים וגוזלים.[4] הירגזים משתמשים בקריאות אזהרה שנשמעות כמו "jar" כלפי נחשים טורפים ליד הקינים שלהם. בתגובה לקריאה זו, הגוזלים עפים מהקן אם הם מבוגרים מספיק כדי לברוח. דבר זה הופך את הגוזלים לפגיעים לטריפה על ידי עורבים.[6] לעומת זאת, הירגזים משתמשים בקריאות אזהרה שנשמעות כמו "chicka" כלפי דלקים ועורבים. תגובת הגוזלים לקריאה זו היא התכופפות. הסיבה להבדל היא באסטרטגיות הציד השונות: נחשים פולשים לחלל הקן, בעוד שעורבים ודלקים תוקפים את הגוזלים מחוץ לקן באמצעות מקורם או גפיהם הקדמיות.[7]
תפוצה ובתי גידול
הירגזי היפני מצוי במזרח אסיה ביערות וחורשים, אך גם בפארקים, גינות ושטחים עירוניים. הוא נצפה ביפן, סין, וייטנאם, תאילנד, לאוס, חצי האי קוריאה, מיאנמר, בהוטן ודרום רוסיה. קרוב לירגזי המצוי, ונחשב בעבר לתת מין שלו. מין זה לא נודד בדרך כלל, אך ינדוד כשתנאי הסביבה דורשים זאת.
תפוצת תת־מינים
לירגזי היפני 9 תת־מינים:[8]
- Parus minor amamiensis – אוטו קליינשמידט, 1922, אנדמי לאיי ריוקיו
- Parus minor commixtus – רוברט סווינו, 1868, מצוי בהונג קונג, וייטנאם וסין
- Parus minor dageletensis – נגמיצ׳י קורודה ומורי, 1920, אנדמי לדרום קוריאה
- Parus minor kagoshimae – נובוסוקה טאקה-צוקאסה, 1919, מצוי ביפן. בחלק מהמיונים הוא נחשב לשם נרדף לתת המין Parus minor minor
- Parus minor minor – קונרד יאקוב טמינק והרמן שלגל, 1848, מצוי בדרום רוסיה, סין, יפן, וחצי האי קוריאה
- Parus minor nigriloris – קרל אדוארד הלמאייר, 1900, אנדמי לאיי ריוקיו
- Parus minor nubicolus – רודולף מאייר דה שאונזה, 1946, מצוי במיאנמר, לאוס, וייטנאם ותאילנד
- Parus minor okinawae – ארנסט יוהאן אוטו הארטט, 1905, אנדמי לאיי ריוקיו
- Parus minor tibetanus – ארנסט יוהאן אוטו הארטט, 1905, מצוי במערב סין, בהוטן ותאילנד[9][10]
גלריית תמונות
ירגזי יפני בתעופה
נקבת הירגזי אוספת טחב כדי לרפד בו את הקן
קן עם גוזלים
ירגזי יפני באוסקה
.jpg)
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Japanese Tit - eBird, ebird.org
- ^ תולדות הטבע ב - שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) | מפעל המילון ההיסטורי, באתר maagarim.hebrew-academy.org.il
- ^ Toshitaka N. Suzuki, David Wheatcroft, Michael Griesser, Experimental evidence for compositional syntax in bird calls, Nature Communications 7, 2016-03-08, עמ' 10986 doi: 10.1038/ncomms10986
- ^ 4.0 4.1 4.2 Kazuhiro Eguchi, The feeding ecology of the nestling Great Tit, Parus major minor, in the temperate ever-green broadleaved forest, ResearchGate
- ^ 5.0 5.1 5.2 Canon Inc, Canon Bird Branch Project | Biodiversity Initiatives | Bird photo guide | Japanese Tit, Canon Bird Branch Project | Biodiversity Initiatives (באנגלית)
- ^ Jungmoon Ha, Keesan Lee, Eunjeong Yang, Woojoo Kim, Corvid predators may be attracted to parental alarm calls that trigger fledging of nestlings in Oriental Tits (Parus minor), The Wilson Journal of Ornithology 133, 2021-08-04, עמ' 145–150 doi: 10.1676/20-00090
- ^ Toshitaka N. Suzuki, Assessment of predation risk through referential communication in incubating birds, Scientific Reports 5, 2015-05-18, עמ' 10239 doi: 10.1038/srep10239
- ^ ITIS - Report: Parus minor tibetanus, www.itis.gov
- ^ Avibase - מסד בירד העולם, באתר avibase.bsc-eoc.org
- ^ Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (ב־American English)
