ישיבת סלונים (בלארוס)
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | ה'תקע"ה, 1815 – תרצ"ט, 1939 |
| מייסדים | הרב שלמה זלמן כהנא |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | ראו ראשי הישיבה |
| תלמידים | |
|
כ - 500 בוגרי הישיבה שיש עליהם ערך במכלול | |
| מיקום | |
| מיקום | סלונים, מחוז הורדנה שבבלארוס |
ישיבת סלונים (או סלאנים, נקראה גם ענף עץ חיים[1]) הייתה ישיבה שפעלה בסלונים, מחוז הורדנה שבבלארוס משנת ה'תקע"ה, 1815, ועד לכיבוש סלונים על ידי הסובייטים בשנת תרצ"ט, 1939[2]. הישיבה נפתחה שוב בארץ ישראל על ידי רבי שבתי יגל.
היסטוריה
ישיבת סלונים נוסדה על ידי רבי שלמה זלמן כהנא כשמונה שנים לאחר ייסוד ישיבת וולוז'ין, על פי קריאתו של מייסדה רבי חיים מוולוז'ין שפרסם בקול קורא ”שממנה יראו וכן יעשו בשאר המקומות לייסד בתי־אולפנא מרכזיים”. סגנון הלימוד בישיבה היה כפי הנהוג בישיבת וולזין וכשאר הישיבות בליטא. בחורי הישיבה היו ברובם ליטאים אך היו בה גם בחורים חסידים[3].
הישיבה הייתה מחולקת לישיבה קטנה למשך שלוש שנים, ולאחר מכן המשיכו התלמידים בקיבוץ שם שמעו שיעורים מראשי הישיבה[4]. בתחילה הישיבה לא סיפקה מזון ולינה ובחורי הישיבה היו אוכלים ימים ולנים אצל בעלי הבתים בעיר[5]. מאוחר יותר מטבח הישיבה סיפק את מזון הבחורים בימות השבוע ורק בשבתות וחגים היו אוכלים אצל תושבי העיר[6]. במהלך השנים התרחבה הישיבה ומנתה כ-500 תלמידים שהגיעו מהערים הקרובות ואף ממקומות רחוקים יותר, בהם: רוסיה, ליטא, פולין, סרביה, אוקראינה והקווקז[7].
הישיבה שכנה בבנין רחב ידים. בשנת תרמ"א, 1881 פרצה שריפה שכלתה את בניין השיבה ולאחר גיוס כספים בעזרת שלוחי הישיבה נבנה שוב בנין חדש לישיבה[8]. במהלך מלחמת העולם הראשונה נחרב שוב בנין הישיבה ותלמידי הישיבה עברו ללמוד בצריף בית המדרש בעיר[9].
הישיבה התקיימה עד לכיבוש הסובייטים בשנת 1939, אז רוב הבחורים התפזרו לבתיהם. רבי שבתי יגל, ראש הישיבה באותה התקופה, ואתו קבוצה של 38 תלמידים נמלטו לווילנה שסופחה אז לליטא והיוותה מקלט לפליטים[10], הישיבה המשיכה להתקיים בוילנה עד לשנת ת"ש. קבוצה אחרת מבני הישיבה המשיכו לשנחאי[11].
רבי שבתי יגל עלה לארץ ישראל ובשנת ה'תש"ב פתח שוב את הישיבה ברמת גן[12].
ראשי הישיבה
- הרב שלמה זלמן כהנא, מייסד הישיבה ומנהלה בשנים הראשונות.
- רבי אברהם וינברג מייסדה של חסידות סלונים, תק"צ - ת"ר.
- רבי משה יחזקאל, תלמידו של רבי ישראל סלנטר[13].
- ר' לימא אלקוביץ[14], ת"ר - תרט"ו.
- הרב יצחק יהושע. נקרא גם ר' איצל'ע אשר'ס[15] (דודו של רבי מרדכי גימפל). תרי"ז - תרכ"א.
- רבי יהודה וורניקובסקי. נקרא גם רבי יודל'ע חריף[16]. תרכ"א - קיץ תרנ"ח.
- רבי אברהם צבי קפולוביץ רב העיר זלבה. תרנ"ח - תרס"ה.
- רבי שבתי יגל, משנת תרס"א עד למלחמת העולם השניה. לאחר מכן שימש כראש הישיבה בארץ ישראל עד לפטירתו.
רמי"ם
- ר' יצחק בן ר' לימא, תרל"א - תרע"ד.
- רבי צבי יוסף רזניק[17]. תרמ"ז - תרנ"ח.
- רבי אשר וייסשטיין[18][19]
- רבי אהרן יעקב קלפפיש. אב"ד בשניאדובה. תרע"ג.
כמשגיח כיהן בישיבה רבי אברהם צבי ליסטובסקי (תלמיד של רבי לייב חסמן ורבי ירוחם ממיר)[20].
בוגרים
לקריאה נוספת
- תולדות הישיבה, תבונות א-02, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ספר קהילה, סלונים - פנקס סלונים א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- צינוביץ, משה, עץ חיים, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- יתד נאמן, מוסף שבת קודש תשס"ב 50 - כי תצא, כי תצא, באתר אוצר החכמה
- הרמן, מנחם, אריה בגבורתו - תולדות רבי מרדכי מן, תולדות רבי מרדכי מן, באתר אוצר החכמה
- ספר קהילה, סלונים - פנקס סלונים ג, פנקס סלונים ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- וגשל, אהרן - הופמן, שלמה, יחיד ודורו - תולדות רבי מרדכי צוקרמן א, תולדות רבי מרדכי צוקרמן א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- סורסקי, אהרן, מרביצי תורה ומוסר - ג, ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- לוין, יהודה ליב, רבי אייזל חריף, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הפרדס, הפרדס - ספר היובל, ספר היובל, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ ראו להלן. ישיבת וולוז'ין נקראה "עץ חיים" וישיבת סלונים הייתה מוסד במודל זהה ולכן נקראה "ענף" ל"עץ חיים"
- ^ פנקס סלונים א עמוד רמו
- ^ פנקס סלונים ג עמוד 177. לפי המסופר רבי אברהם וינברג אבי שושלת סלונים עזב את הישיבה עקב אווירה של מתנגדים
- ^ עץ חיים עמוד 432. פנקס סלונים א עמוד קכט
- ^ ר' אייזל חריף עמוד 67
- ^ יחיד ודורו עמוד 55
- ^ פנקס סלונים א עמוד קכט. תבונות א-02 עמוד תתיח.
- ^ מוסף שבת קודש, 50 עמוד 7
- ^ אריה בגבורתו עמוד 11
- ^ עמו נמלט גם רבי ראובן פיין, יחי ראובן עמוד תקכו
- ^ פנקס סלונים א עמוד רמו
- ^ פנקס סלונים א עמוד קכט. ספר היובל-הפרדס עמוד 447
- ^ כיהן כרב בכמה קהילות בליטא ולאחר מכן ראש ישיבה בביאלוסטוק שנוסדה על ידי ר' וולול'ה מרגולין. חיבר ספר חידושי מהר"ם. עץ חיים, עמוד 433.
- ^ רבי אייזל חריף אמר עליו "לימא, כתנאי...". עץ חיים עמוד 433
- ^ יליד קרליטשי, שימש לפני כן כדיין במיר חיבר ספר בית ישראל על הגדה של פסח ופני האדם ותשבי על הש"ס. כיהן לאחמ"כ כראש ישיבה בז'טל. עץ חיים עמוד 434
- ^ מחבר ספר פני יהודה ולקט יהודה על מסכתות הש"ס, למד אצל רבי איצלה מוולוז'ין ורבי ישראל סלנטר עלה לארץ ישראל בשנת תרס"א ונפטר מיד לאחר מכן. עץ חיים עמוד 435
- ^ כיהן לאחר מכן כר"מ בסובאלק
- ^ סבו של הנתיבות שלום מסלונים
- ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה ומוסר ג', עמוד קכב
- ^ שימש לפני כן כמשגיח בישיבת רמיילס. יחיד ודורו עמוד 53