רבי אהרן יעקב קלפפיש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אהרן יעקב קלפפיש
אין תמונה חופשית
לידה 1880
ה'תר"ם
‏שצ'וצ'ין
פטירה 10 במרץ 1961 (בגיל 81 בערך)
כ"ג באדר ה'תשכ"א
מקום קבורה הר המנוחות
תאריך עלייה ה'תרצ"ה
תחומי עיסוק ר"מ בישיבת סלונים, אב"ד בשניאדובה ממייסדי ישיבת 'עזרא' בכפר סבא ודיין בעיר. חבר וועדת הביקורת של אוצר הפוסקים.
רבותיו אבני נזר, רבי אליהו ברוך קמאי
חתימה חתימת רבי אהרן יעקב קלפפיש.jpg

הרב אהרן יעקב קלפפיש (ה'תר"ם, 1880כ"ג באדר ה'תשכ"א, 10 במרץ 1961) היה ראש ישיבה, רב בשניאדובה, ממייסדי ישיבת 'עזרא' בכפר סבא ודיין בעיר.

קורות חייו

נולד בה'תר"ם ב‏שצ'וצ'ין לרב יצחק מרדכי קלפפיש (בן אחיו של רבי שמואל זנוויל קלפפיש ראב"ד בוורשה) ולאימו, בת רבי יהושע העשיל שפירא ששימש כרב העיר[1]. בהיותו בגיל 7 עברו הוריו לעיר וורשה לאחר שאביו נתמנה בה לשוחט ורבי אהרן עבר ללמוד בישיבה בעיר. בנוסף ללימודיו בישיבה קיבל גם שיעורים פרטיים בתנ"ך, דקדוק, חשבון ופולנית על ידי מורים פרטים[2]. בגיל 16 עבר לסוכטשוב ללמוד אצל האבני נזר[1].

בשנת ה'תרנ"ח התארס עם שרה סוצ'ה בת רבי דוב מנחם רגנשברג רב עיירת זעמבראווא[3], ולאחר מכן גויס לצבא הפולני. כעבור שנתיים וחצי הם נשאו[2]. לאחר נישואיו עבר ללמוד בישיבת מיר, שם היה מקורב לרבי אליהו ברוך קמאי. לאחר כחמש שנים פתח חנות לממכר מוצרי זכוכית, שנשרפה בשנת תר"ע[4].

בשנת תרע"ג התמנה לר"מ בישיבת סלונים בראשות רבי שבתי יגל. בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו לזמברוב, שם פתח ישיבה שהתקיימה עד סוף המלחמה[5].

לאחר המלחמה בשנת תרע"ט קיבל על עצמו את רבנות הכפר שניאדובה ושימש כרב ואב"ד עד לשנת תרצ"ה. בתקופת רבנותו הקים בה בית כנסת, תלמוד תורה ומקווה טהרה[6].

בני הזוג עלו לארץ בשנת תרצ"ה והתגוררו בכפר סבא. לאחר עלייתו מילא את מקומו של רב העיר[7] ולאחר מכן שימש בה כדיין ומסדר קידושין[8].

במשך כשנה וחצי עבר לארצות הברית לגיוס כספים עבור ישיבת לומז'ה בפתח תקווה, כשחזר ייסד את ישיבת עזרא בכפר סבא[8].

שימש כחבר וועדת הביקורת של אוצר הפוסקים ייחד עם רבי אליהו ראם ורבי יוסף שלום אלישיב ועוד.[9]

בשנת ה'תש"ג עבר עם אשתו להתגורר בשכונת בתי ורשה בירושלים, עד לפטירתו בכ"ג באדר ה'תשכ"א. נקבר בהר המנוחות.  

ספרו מנחת אהרן נדפס לאחר מותו בשנת תשכ"ג.

משפחתו

  • בתו פרומה ליבצ'ה נישאה לסופר חיים גראדה. נספתה בשואה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מנחת אהרן, עם הספר, עמוד 3
  2. ^ 2.0 2.1 זמברוב - זכרון לקהילת הקודש שהושמדה, עמוד 271
  3. ^ מנחת אהרן, עם הספר עמוד 4
  4. ^ זמברוב - זכרון לקהילת הקודש שהושמדה, עמוד 272
  5. ^ זמברוב - זכרון לקהילת הקודש שהושמדה, עמוד 273
  6. ^ מנחת אהרן, עם הספר עמוד 5
  7. ^ הרב רזניק, עקב חוליו הוצרך לעבור למקומות מרפא
  8. ^ 8.0 8.1 זמברוב - זכרון לקהילת הקודש שהושמדה, עמוד 274
  9. ^ ההד. ירושלים., ההד שנה כז - ז, ז, באתר אוצר החכמה