אדר א'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
►► אדר ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

בלוח היהודי, אדר א' הוא כינויו של חודש בן שלושים יום, אותו מוסיפים בשנה מעוברת. אדר א' חל לפני חודש אדר "הרגיל", שנקרא בשנה זו אדר ב'. אירועים המתרחשים בכל שנה שאינה מעוברת (הנקראת, "שנה פשוטה"), בחודש אדר, יצוינו בשנה מעוברת באדר ב', למעט אזכרות שאותן מקובל (למנהג אשכנז) לציין בחודש אדר א'.

א' באדר א' יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

עיבור השנה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עיבור השנה

לוח השנה היהודי מבוסס בעיקרו על שנת לבנה של 354 יום. עם זאת, מהפסוק האומר "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוקיך" למדו חז"ל כי הלוח העברי חייב להתאים גם לשנה שמשית של 365 יום. הפער בין השנה השמשית לירחית, המוערך בכ-11 יום, מצטבר משנה לשנה ומחייב 'תיקון', בצורת הוספת חודש נוסף מדי כמה שנים - פעולה הנקראת, "עיבור השנה". החיוב הינו לעבר דווקא את חודש אדר.

שמותיו

בהלכה נקרא אדר זה בשם "אדר ראשון" או "אדר הראשון", ובמשנה הוא נקרא "אדר הסמוך לשבט". היות שהוא מתווסף ללוח השנה רק בשנה מעוברת, נקרא חודש זה גם "חודש העיבור".

מצוות השמחה

בשנה שאינה מעוברת יש בחודש אדר מצוה להרבות בשמחה, מקור המצוה הוא מהגמרא בתענית[1], "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה".

בשנה מעוברת עיקר המצוות של החודש הם בחודש אדר ב, ואילו באדר א' אין את רוב מצוות החודש. אמנם לגבי מצוות השמחה יש מהפוסקים שכתבו שיש מצוה להרבות בשמחה[2], ויש שכתבו שאין מצוה להרבות בשמחה[3].

החתם סופר חותם באחד מתשובותיו[4] "א' דר"ח אדר ראשון שמרבים בו שמחה", ויש שראו בכך הוכחה שהוא סבר שיש מצוה להרבות בשמחה אף באדר א[5].

מעמדו

נחלקו תנאים איזה מבין חודשי אדר נחשב לאדר הסתמי: לדעת רבי יהודה אדר הראשון הוא אדר סתם, ויש לכתוב בשטרות "אדר" בהתייחס לאדר הראשון, וכמו כן הנודר איסור מיין עד אדר מותר בראש חודש אדר ב'; ואילו לדעת רבי מאיר, אדר סתם הוא אדר ב'[6].

מצבים מיוחדים

כיון שחודש זה קיים רק לסירוגין, עשויים להתעורר מצבים מיוחדים: אחת התופעות המפורסמות היא, שילד שנולד לפני ילד אחר (למשל, כאשר שהראשון נולד בסוף אדר א', והשני בראשית אדר ב') יחוג את בר המצווה שלו לאחר חברו, אם השנה שבה חלה בר המצווה, היא שנה פשוטה.

תופעה אפשרית נוספת היא, לידת תאומים בליל ראש חודש אדר בשנה פשוטה. אם אחד יוולד קודם שקיעת החמה (כלומר, בל' שבט), והשני - לאחריה (כלומר, בא' אדר), יחוגו התאומים את בר המצווה שלהם, בהפרש של חודש זה מזה, אם תחול בר המצווה בשנה מעוברת. האחד בל' שבט, והשני בא' אדר ב'.

תופעה מעניינת נוספת היא, לידת תאומים בליל ראש חודש אדר ב' בשנה מעוברת. אם אחד יוולד קודם שקיעת החמה (כלומר, בל' אדר א'), והשני - לאחריה (כלומר, בא' אדר ב'), יחוגו התאומים את בר המצווה שלהם, בהפרש של חודש זה מזה, אם תחול בר המצווה בשנה פשוטה. הנולד ראשון בל' אדר, והשני בא' אדר. כלומר, השני לפני הראשון.

נוסף לכך, אדם הנולד בשנה מעוברת בל' אדר א', יתקשה לחגוג את יום הולדתו בשנים פשוטות, וזה משום שבאדר "רגיל" אין שלושים יום. אם נפטר אדם בל' באדר א', מקובל לקיים לו אזכרה בל' בשבט בשנה פשוטה. מנגד, בר מצווה לנער שנולד בל' אדר א' מקובל לציין בשנה פשוטה בא' בניסן,[דרוש מקור] אף שיש פוסקים שכתבו שהבר מצווה יהיה ב-ל' שבט[7].

ההשלכות ההלכתיות הן, כמו שנאמר, מועד חיובם במצוות של הנולדים בחודש זה, ומועד האזכרה לאדם שנפטר בחודש זה. אבל לגבי אבלות שנים עשר חודש, האדרים נחשבים לשני חודשים, כך שאדם שהתחיל להתאבל בתחילת חודש ניסן יסתיימו ימי אבלו בתחילת אדר ב', והאזכרה תהיה רק חודש אחר כך בתחילת ניסן.

מועדים עיקריים

ראו גם

קישורים חיצוניים

האם "מרבים בשמחה" מאדר א'? - דרשו, דרשו, ‏3 בינואר 2016

הערות שוליים

  1. ^ דף כט עמוד א
  2. ^ נטעי גבריאל הלכות פורים, פרק יא סעיף א, באתר HebrewBooks ובהערות שם הביא עוד מקורות והביא גם את דעת החולקים
  3. ^ שאילת יעבץ חלק אב, סימן פח, הרב וואזנר שבט הלוי חלק י, ועיין עוד חשוקי חמד מגילה, דף ו עמוד ב, באתר HebrewBooks
  4. ^ חתם סופר חלק ה, באתר HebrewBooks
  5. ^ חשוקי חמד מגילה, דף ו עמוד ב, באתר HebrewBooks
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף סג עמוד ב.
  7. ^ שו"ת מנחת יצחק, חלק ו, סימן ח; ילקוט יוסף, מהלכות חודש אדר, סעיף ט
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0