טמפו משקאות
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| מייסדים | משה בורנשטיין |
| תקופת הפעילות | 1953–הווה (כ־72 שנים) |
| מיקום המטה | נתניה |
| משרד ראשי |
 אזור התעשייה, נתניה |
| ענפי תעשייה | בירה, יין, משקאות חריפים, משקאות קלים |
| מוצרים עיקריים | גולדסטאר, בירה מכבי, היינקן, XL, יינות ברקן, פפסי, מיצי ג'אמפ, אבסולוט וודקה, ג'יימסון, בלנטיינס |
| הכנסות | 2.51 מיליארד ש"ח (2024)[1] |
| רווח תפעולי | 186 מיליון ש"ח (2024)[1] |
| רווח | 107 מיליון ש"ח (2024)[1] |
| הון עצמי | 893 מיליון ש"ח (2024)[1] |
| סך המאזן | 2.21 מיליארד ש"ח (2024)[1] |
| יו"ר | ז'ק בר |
| מנכ"ל | דניאל בר |
| עובדים | 1,000[2] |
טמפו משקאות בע"מ היא אחת מחברות המשקאות הגדולות והוותיקות בישראל. החברה מייצרת ומשווקת בירה, משקאות חריפים, משקאות מוגזים, משקאות קלים, מים מינרליים, משקאות אנרגיה ויין. לטמפו מגוון רחב של עשרות מותגים מקומיים ובינלאומיים מובילים, בהם גולדסטאר, מכבי, נשר, היינקן, יקבי ברקן ויקבי סגל, פפסי, אבסולוט וודקה, ג'יימסון, בלנטיינ'ס, סאן פלגרינו, סאן בנדטו, פאולנר ועוד. החברה בבעלות משותפת של חברת "טמפו תעשיות בירה" וחברת היינקן העולמית.
היסטוריה
תחילת הדרך
חברת טמפו הוקמה על ידי משה בורנשטיין, יליד פולין שעלה לישראל משווייץ בשנת 1952, בשותפות עם יעקב תבורי (שהיה בעלי חברת יפאורה-תבורי). בארץ הולדתו ניהל בורנשטיין את טחנת הקמח השנייה בגודלה במדינה, עד לפלישת גרמניה הנאצית לפולין, אז איבד את מעמדו. בישראל, תוך שנה מעלייתו, זיהה בורנשטיין באקלים החם הזדמנות למכירת משקאות קרים[3]. בשנת 1954 נפתח בפרדס חנה, במתחם מפעל תבורי, קו ייצור למשקה קר בטעם לימון ליים שנמכר תחת הסיסמה "המשקה הזך בבקבוק הצח", על פי ידע שנרכש מארצות הברית, מחברה בקליפורניה בעלת שם זהה[4]. כבר בתחילת דרכו דורג המשקה מספר רב של פעמים כמשקה הקל המעולה בישראל על ידי מכון דיכטר לחקר דעת הקהל בישראל. לצד משקה הליים הפופולרי, שנקרא בפשטות "טמפו", נמכרו גם משקאות אורנג'דה, טמפו קולה וג'ינג'ר אייל[5].
בשנת 1956 נפתח באזור התעשייה חולון מפעל חדש לייצור משקאות – מפעל גדול בעל כושר ייצור של 24,000 בקבוקים בשעה ולצדו מחסני קירור[6]. יד ימינו של משה בורנשטיין בהקמת המפעל היה בנו, צבי בורנשטיין, שהיה מהנדס טכני. עם המעבר למפעל בחולון השותפות עם מפעל תבורי פורקה ופרץ סכסוך לגבי שיווק המשקה המתחרה קריסטל של תבורי, בטענה שהיה דומה ל"טמפו" ומפר הסכם אי-תחרות בין הצדדים[7]. הסכסוך הסתיים בפשרה, בה הוסכם כי המשקה של "קריסטל" יופץ רק בצפון הארץ[8].
ב-1961 הורחב מפעל "טמפו" בחולון וכושר הייצור שלו הוגדל מ-5 מיליון בקבוקים בשנה ל-25 מיליון[9].
ב-1964 החליטה החברה להקים מפעל לבקבוקי זכוכית בירוחם, למרות שספקית הבקבוקים שלה חברת "פניציה" גם תכננה להקים במקום מפעל[10]. ירוחם נבחרה כמיקום למפעל משום שהייתה קרובה למקורות חומר הגלם - חול-זכוכית[11]. בנוסף קיבלה החברה גם מענק ממשלתי[12]. בהמשך הוחלט להקים במקום גם מפעל למילוי הבקבוקים, מפעל לארגזי פלסטיק ומפעל לפקקים[13]. המתחם בירוחם, בו ארבעה המפעלים, נחנך במרץ 1968[14]. מפעל ייצור בקבוקי הזכוכית שימש לא רק את החברה עצמה, אלא גם יצרנים אחרים[15]. לצורך נסיעה בין מרכז הארץ למפעל בירוחם רכשה הנהלת החברה מטוס סננה והכשירה מסלול טיסה לצד המפעל[16]. החברה גם החלה בייצוא בקבוקים, ארגזים ומשקאות לאירופה וארצות הברית[17], ובהמשך גם למדינות אפריקה[18].
שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20
ב-1970 הודיעה החברה כי תקים בירוחם מפעל לבירה[19], אך התוכנית בוטלה אחר כך[20]. בנוסף באותה שנה הציעה "טמפו" לראשונה לקונצרן כור, שהיה בעלי מפעל "פניציה" לרכשו את מפעל הזכוכית בירוחם ולאחד את פעילות שני המפעלים[21], שהתחרו בשוק בקבוקי הזכוכית[22] ב-1976 הוסכם לבסוף על מיזוג "פיניציה" ומפעל הבקבוקים של "טמפו" שהוחזק בבעלות משותפות עם "כור"[23]. באותה עת גם פרץ סכסוך עבודה במפעל על רקע הפסקת ייצור בקבוקים בשבת, לפי דרישת משה בורנשטיין שהיה שומר מצוות. את תנור הזכוכית במפעל לא ניתן היה לכבות בשבתות והוא עבד ברציפות מאז הקמת המפעל, אך בורנשטיין דרש שייצור הבקבוקים עצמם ייפסק והזכוכית שמיוצרת בשבת תמוחזר. פועלי המפעל חששו מפיטורים עקב קיצור שבוע העבודה, ביקשו להמשיך לעבוד בשבת ופתחו בשביתה[24]. לבסוף הושגה פשרה לפיה המפעל התחייב לא לפטר עובדים ולשלם על יום עבודה מלא למשמרת של 5 שעות בימי שישי[25]. ב-1979 רכשה "כור את חלקה של "טמפו " במפעל הבקבוקים[26].
ב-1980 הודיעה "טפמו" כי החלה בהקמת מפעל בירה בעפולה, על בסיס קו ייצור ישן שרכשה בארצות הברית מחברת בירה "מילר"[27], לאחר שבעלי חברת "מבשלת שיכר לאומית" (יצרנית הבירה היחידה בישראל באותה עת) דחו את הצעת החברה לכניסה לשותפות[28]. ביולי 1981 הודיעה על תוכנית חדשה, שכללה הקמת קו ייצור לבירה בשטח מפעל החברה בחולון, על בסיס ידע שרכשה מחברת "טובורג" מדנמרק[29]. לצורך הקמת מפעל הבירה הוקמה חברה חדשה בשם "טמפו בירה", שגייסה בנובמבר 1981 הון בהנפקת מניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. מפעל הבירה לא הוקם לבסוף והוחלט ב-1983 למזג את "טמפו בירה" וחברת "טמפו משקאות" המקורית שהפכה לחברה ציבורית בשם "טמפו תעשיות בירה"[30]. שנה אחר כך תבעו בלי המניות של "טמפו בירה" את "טמפו משקאות" לאחר שהמיזוג בוצע לפי שווי שוק נמוך מההון שגויס בהנפקה[31]. בנוסף טענו כי "טמפו בירה" רכשה ציוד ישן מ"טמפו משקאות" עבור מפעל הבירה שמעולם לא הוקם[27]. ב-1985 רכשה לבסוף "טמפו" את השליטה בחברת "מבשלת שיכר לאומית" באמצעות איש קש[32][33]. שנה אחר כך רכשה את מלוא הבעלות[34]. ייצור בירה "טובורג" במפעל "טמפו" בחולון החל לבסוף ביוני 1986[35][36]. במקביל החזיקה החברה גם בזיכיון לייצור בירה "באדוויזר" בישראל (שהיה שייך ל"מבשלת שיכר לאומית")[33]. אולם שני הזיכיונות נשללו ממנה בהמשך[37].
שנות ה-90 של המאה ה-20
באוגוסט 1991 קיבלה חברת טמפו את הזיכיון לייצור "פפסי", "7 Up" ו"מירינדה" מתאגיד "פפסיקו" האמריקאי[38][39]. כחלק מהתנאים לקבלת הזכיין החברה התחייבה להפסיק לייצר את המותג שלה "טמפו קולה" (וגם "טמפו ליים" וה"אורנג'דה", שהוחלפו ב-"7 Up" ו"מירינדה")[40]. לצורך ייצור פפסי הקימה טמפו מפעל חדש בנתניה, בסמוך למפעל הבירה שלה[41]. המפעל החל לפעול במאי 1992[42]. במטרה להתחרות בקוקה-קולה (לה באותו זמן הייתה כשרות של הרבנות הראשית בלבד) ולהיכנס לשוק החרדי, פנתה טמפו לראשונה לקבל כשרות בד"ץ העדה החרדית[43][44].
ב-1992 קיבלה החברה זיכיון בלעדי להפצת בירה תוצרת מבשלת הבירה ההולנדית היינקן בישראל[45]. ב-1999 הקימה מרכז הפצה באזור התעשייה סגולה, שאיחד את שלושת מרכזי ההפצה שפעלו קודם במרכז הארץ[46]. באותה שנה הצטרפה חברת היינקן לקבוצת שליטה משותפת בטמפו שרכשה כ-18% ממניות החברה מקבוצת בר-בורנשטיין[47]. בשנת 2005 הגדילה קבוצת היינקן את החזקותיה ל-40%[48]. במסגרת עסקה זו ביצעה טמפו שינוי מבני משמעותי, בו בין השאר עבר כל תחום המשקאות מחברת טמפו תעשיות בירה לחברת הבת החדשה "טמפו משקאות", בבעלות משותפת של היינקן העולמית וטמפו תעשיות בירה. השינוי כלל שלושה חלקים עיקריים: רכישה עצמית על ידי החברה של מניות טמפו מהבעלים בישראל ומהיינקן, ביצוע פיצול והעברה לחברה הבת "טמפו משקאות" של כל הנכסים וההתחייבויות של החברה, ולבסוף השקעה של היינקן בחברה הבת כנגד הקצאת מניות[49].
במאה ה-21
בסוף 2001 סגרה החברה את המפעל ההיסטורי השלה באזור התעשייה חולון וריכזה את כל קווי הייצור שלה במפעל בנתניה[50].
בתחילת 2003 רכשה החברה את הפעילות העסקית של מפעל "סיידר הגליל" בקריית שמונה[51], ב-2004 סגרה את המפעל בקריית שמונה והעבירה את ייצור המותג למפעל אחר[52]. בתחילת 2006 הפסיקה לייצר את המותג "סיידר הגליל" והחלה להפיץ את המותג "פרימור" של חברת גן שמואל מזון[53]. השותפות עם "פרימור" נפסקה לאחר חמש שנים[54].
ב-2004 רכשה טמפו 39% מיקבי ברקן[55]. באוקטובר 2013 השלימה את רכישת מלוא הבעלות, לאחר שהגישה הצעת רכש למניות הציבור[56].
בשנת 2011 חיזקה טמפו משמעותית את חלקה בשוק המשקאות החריפים, כאשר החלה לייצג בישראל את תאגיד המשקאות הצרפתי פרנו ריקאר, שבין מותגיו אבסולוט וודקה, שיבאס, ג'יימסון ומותגים מובילים רבים נוספים[57].
במהלך 2012 נחנך מרכז לוגיסטי רב-תכליתי במפעל טמפו בנתניה. המרכז, שבו נעשה שימוש במערכות טכנולוגיות, המנוהל באמצעות תוכנת מחשב של חברת SAP, כאשר רוב התהליכים נעשים באופן אוטומטי, ללא מגע יד אדם[58][59]. בשנת 2018 הושלמה הרחבת המרכז הלוגיסטי של החברה במתחם עם בניית מחסן אוטומטי לחלוטין[60].
ב-2023 העבירה טמפו את ייצור פחיות משקה של מותגי "פפסיקו" למפעל של הזכיין ברשות הפלסטינית ביריחו[61].
הנהלה
- בשנים 1975 – 1990 כיהן משה פודהורצר כמנכ"ל החברה.
- בשנים 1991–1997 כיהן דן ביברו כמנכ"ל החברה[62]
- בשנים 2002–2005 כיהן דני יעקבי כמנכ"ל החברה[63][64]
- בשנים 2005–2008 שימש רפי בהרב כמנכ"ל החברה[65].
בשנת 2022 העביר היו"ר ז'ק בר, את תפקיד המנכ"ל לבנו דניאל בר[66]. בנו של צבי בורנשטיין, אמיר בורנשטיין משמש כדירקטור בחברה.
מוצרים ומותגים
בירות
טמפו היא יצרנית ומשווקת הבירה הגדולה בישראל. החברה מציעה את גולדסטאר, הבירה הנמכרת ביותר בישראל[67], היינקן, מכבי, אביר, פאולנר, ניוקאסל, נשר ואחרות.
טמפו נכנסה לתחום הבירות ב-1985, עת רכשה את "מבשלת שיכר לאומית", שהייתה למעשה איחוד בין שתי מבשלות ותיקות - "תעשיית בירה א"י בע"מ" ו"מבשלה לאומית". לצד הבירות מציעה טמפו גם משקאות אלכוהוליים תחת המותגים שנדי ובקרדי בריזר.
משקאות חריפים
טמפו משווקת נתח ניכר משוק המשקאות החריפים בישראל עם מותגים כמו דה גלנליווט, קגלביץ', אבסולוט וודקה, שיבאס, בלנטיינס, ג'יימסון, בלוגה ואחרים. חלק ניכר מן המותגים משווקים על ידי טמפו לאור הסכם היצוג עם ענק המשקאות העולמי פרנו-ריקארד.
יינות
טמפו היא הבעלים של שניים מהיקבים הגדולים בישראל: יקבי ברקן ויינות סגל.
יקבי ברקן מחזיקים בלמעלה מ-5,000 דונם של כרמים בישראל. כרם חולדה, הכרם הגדול בישראל, משתרע לבדו על פני למעלה מ-1,200 דונם. יקבי ברקן ישבו בעבר באזור התעשייה ברקן. פעילות החברה עברה בהדרגה לקיבוץ חולדה החל משנת 2004, מעבר שהושלם במלואו בשנת 2008.
יקבי ברקן זכו בפרסים רבים לאורך השנים, בישראל ובעולם[68]. בתחרות 2011 Terra Vino, אחת משתי תחרויות היין החשובות בישראל, זכו יקבי ברקן בפרס צוות הייננים הטוב ביותר בישראל (בפעם הרביעית בחמש שנים). בנוסף, פינוטאז' סופריור 2007 זכה כיין הישראלי הטוב ביותר[69]. יין איתן מסדרת אסמבלאז' זכה לציון 90 ממבקר היין הבינלאומי רוברט פרקר, הישג יוצא דופן לקבוצת המחיר שלו[70].
יינות סגל נוסדו בשנת 1787 על ידי יעקב-הירש סגל בבוברויסק, רוסיה. בשנת 1925 נוסדה המזקקה הראשונה בישראל, ועם קום המדינה הקימה משפחת סגל יקב שהתמחה בייצור יינות. ראשוני הענבים הגיעו מאזור אשקלון, ועם השנים התווספו כרמים בעמק איילון ובאזורים נוספים במרכז ישראל. יינות סגל הם שהביאו להכרה בחשיבותו של הגליל העליון כאזור אידיאלי לגידול גפנים בישראל.
משקאות קלים ומוגזים
טמפו היא המשווקת בישראל של חברת פפסיקו העולמית, ומפיצה את משקאותיה, בהם פפסי קולה, סבן אפ ומירינדה. טמפו מייצרת את משקאות ג'אמפ, סדרת מיצים ותה קר. עוד מציעה החברה שני מותגי מאלט (בירה שחורה): נשר מאלט ומאלט סטאר. בשנת 2007, המשקה הקל הנמכר ביותר של טמפו היה פפסי מקס, משקה הקולה דיאט של פפסי[71]. בשנת 2014 החזיקה טמפו ב-14.8% משוק המשקאות הקלים בישראל[72]
משקאות אנרגיה
החל משנת 2010 טמפו היא המשווקת והמפיצה של משקה האנרגיה XL בישראל[73].
מים מינרליים ומוגזים
טמפו משווקת חמישה מותגי מים דוממים ומוגזים: מי סודה של טמפו, סאן בנדטו (מאז שנת 2000) אקווה נובה (מאז 2006) ושני מותגי המים האיטלקיים סאן פלגרינו (מאז 1997) ואקווה פנה (החל מ-2006).
גבינות ומעדנים
בנובמבר 2021 רכשה החברה, באמצעות החברה הבת "טמפו מזון", 24% ממניותיה של חברת "א. סיימן סחר", העוסקת בייבוא, שיווק ומכירה של מוצרי מזון ובכללם גבינות, חמאה ומוצרי חלב נוספים, ממרחים, מעדני פרי ומוצרי מעדנייה. לטמפו מזון ניתנו אופציות לרכישת מניות נוספות של סיימן, עד לשיעור של 100% ממניותיה של סיימן. בנוסף הוסכם שהחברה תבצע הפצה בלעדית ותספק שירותי מכירה בלעדיים של מוצרי סיימן בישראל וברשות הפלסטינית[74].
פרסום וחסויות
טמפו אחראית לכמה מהסלוגנים הזכורים ביותר בשוק הפרסום המקומי: הג'ינגל "דור הג'ינס שותה קווינס" משנת 77' שביצעה ריקי מנור, "יש מכבי יש חברים" של בירה מכבי, "אני צמא לשנדי שלך" (קמפיין לשנדי משנת 83' בכיכובו של רוד סטיוארט[75]) ורבים אחרים.
לאורך השנים השתתפו בפרסומות של טמפו מפורסמים רבים. בקמפיינים של גולדסטאר כיכבו בין השאר קלאודיה שיפר[76], פול ניומן, יאיר לפיד ומשה דץ[77]. דמויות בולטות נוספות הן אלי יצפאן שקידם את בירה מכבי ומירי בוהדנה שהשתתפה בפרסומת של פפסי מקס.
טמפו הייתה נותן החסות להופעות של מייקל ג'קסון בישראל בשנת 1993 במסגרת סיבוב הופעות של האלבום Dangerous בשיתוף עם חברת פפסי העולמית. פפסי נתנה חסות גם להופעות בישראל של הרד הוט צ'ילי פפרז[78] והפט שופ בויז[79], כמו גם ללהקות מקומיות כמו ג'ירפות ורד בנד.
טמפו מרבה לשתף פעולה עם אמנים מקומיים ובינלאומיים. בשנת 2011 הובילה שיתוף פעולה בין האמן ניר הוד לוודקה אבסולוט במסגרת הקמפיין העולמי "אבסולוט בלנק", בו עיצב הוד ארבעה בקבוקי וודקה אבסולוט[80]. הצלם אלכס ליבק שיתף פעולה עם יינות ברקן ביצירת סדרת צילומים ייחודית להשקת סדרת היינות אסמבלאז'. לבירה מכבי יש שיתוף פעולה עונתי עם מוזיקאים במסגרת "מכבי הום טור" - הופעות של אמנים מובילים בבתים פרטיים של זוכים בתחרויות שונות של מכבי[81]. בפרויקט זה השתתפו שלומי שבן, אסף אבידן ואביב גפן. הדיג'יי והמפיק המוזיקלי ינון יהל יצר בעבור המשקה ג'אמפ אייס טי מוגז שיר מקורי בשם "ג'אמפ" שזכה לצפיות רבות ביוטיוב ולהשמעות ברדיו ובמסיבות[82].
משקה האנרגיה XL יזם ב-2011 את טקס פרסי הלילה המקומי, מעין אוסקר לבליינים ומקומות בילוי. הזוכים נבחרו על ידי הקהל הרחב בהצבעה בפייסבוק, כשמעל 100,000 איש השתתפו בהצבעה. הזוכים בקטגוריות הראשיות היו האומן 17 (מועדון השנה), עופר ניסים (יוצר השנה), שירזי (איש הלילה של השנה) ואחרים. את תחילת ההצבעה האיטרנטית ציינה מסיבה של המפיק המוזיקלי והדיג'יי מארק רונסון, שהגיע לישראל במיוחד[83].
בשנת 2014, טמפו הפכה להיות הספונסר הראשית של מועדון הכדורסל ברק נתניה.
איסוף ומיחזור בקבוקים
על פי חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 מוטל פיקדון של 30 אגורות על מכלי משקה המוחזרים לקונה בהחזרת מכלי המשקה, ובהתאם לתיקון בחוק מפברואר 2010 מוטלת על יצרני המשקאות אחריות לאיסוף ומחזור הבקבוקים. בהתאם התקשרה טמפו החל מ-2010 עם תאגיד המיחזור אל"ה לטיפול באיסוף בקבוקים. ב-26 יולי 2017 אישר בית הדין להגבלים עסקיים מתווה של הממונה על הגבלים עסקיים עם תאגיד המיחזור אל"ה שעל פיו חויבה טמפו לפרוש מהתאגיד על מנת לפתוח את שוק איסוף ומיחזור הבקבוקים לתחרות[84][85]. ב-2018 נקנסה החברה בסכום של 6.7 מיליון שקל לאחר שלא עמדה ביעדי איסוף בשנת 2016[86].
החוק להסדרת הטיפול באריזות התשע"א-2011 ("חוק האריזות") מטיל, בין היתר, על יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים או אריזות שירות, למחזר פסולת אריזות של המוצרים הארוזים או אריזות השירות שייצרו או ייבאו בהתאם ליעדי מיחזור הקבועים בחוק האריזות (יעדים שונים לחומרי אריזות שונים). טמפו מחזיקה בחלק מהבעלות על ת.מ.י.ר - תאגיד מחזור יצרנים בישראל (5.1% משיעור זכויות ההצבעה באספה הכללית[85]) ומקבלת ממנה שירותים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של טמפו משקאות- טמפו משקאות בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- טמפו משקאות בע"מ, באתר "מאיה"
- טמפו משקאות בע"מ, באתר גלובס
תהליך יצור המשקה "טמפו", באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1 דקה, 1954- חברת טמפו מייצרת משקה קל חדש במפעל בחולון, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1956
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 טמפו משקאות: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ↑ על פי אתר החברה
- ↑ "טמפו"- משקה אמריקאי מיוצר בישראל, הארץ, 8 ביוני 1955
- ↑ משקה חדש יוצא לשוק, זמנים, 22 ביולי 1954
הוחל בייצור "טמפו*, דבר, 22 ביולי 1954
נפתח בית חרושת למשקה ,טמפו", הארץ, 22 ביולי 1954 - ↑ טמפו המשקה האהוב והנפוץ ביותר בארץ, למרחב, 10 במאי 1956
- ↑ ביה"ר חדש של "טמפו", קול העם, 4 ביולי 1956
- ↑ כספי: "קריסטל" אינו מנצל סודות "טמפו", הארץ, 12 במאי 1958
טמפו מבקש צו־מניעה נגד מתחרה, הארץ, 25 במרץ 1958 - ↑ "טמפו" נגד "קריסטל", על המשמר, 4 ביוני 1958
"קריסטל" רק בצפון, קול העם, 1 ביוני 1958 - ↑ נפתח האגף החדש בבית החרושת "טמפו" – צעד נוסף בפתוח ענף המשקאות הקלים, הארץ, 30 ביוני 1961
- ↑ הכנות להקמת ביח"ר לזכוכית בירוחם, למרחב, 26 באפריל 1964
- ↑ טמפו ייצר בקבוקים לשימוש חד־פעמי, הארץ, 2 בנובמבר 1964
מפעלי תעשייה מוקמים בירוחם, למרחב, 9 במרץ 1965 - ↑ 10 מיליון יושקעו במפעל לזכוכית בכפר ירוחם, על המשמר, 26 באפריל 1964
- ↑ מערכת מפעלים חדשה בנגב, הארץ, 4 באוקטובר 1967
- ↑ דוב עילם, "טמפו" בירוחם, למרחב, 20 במרץ 1968
נחנך מפעל תשלובת של "טמפו" בירוחם, למרחב, 7 במרץ 1968 - ↑ 3.7 מיליונים ל"י הלואה לזכוכית טמפו־ירוחם, הארץ, 26 באוקטובר 1966
- ↑ המטוס הפרטי של "טמפו", הארץ, 4 באוקטובר 1967
- ↑ "טמפו" ירוחם מייצא בקבוקים ומשקאות לחו"ל, למרחב, 5 במרץ 1969
- ↑ היצוא _בחשלובח מפעלי טמפו ירוחם בעליה חלולה, מעריב, 26 באפריל 1972
- ↑ 1970- שנת שיא בתשלובת מפעלי "טמפו", הארץ, 30 בספטמבר 1970
חב' "טמפו" תייצר בירה, דבר, 25 ביוני 1970 - ↑ יוסף גילת, ירוחם בסערת על אי הקמת מפעל לבירה, על המשמר, 2 בנובמבר 1975
- ↑ איתן ליפשיץ, מציע לחב' כור לרכוש את מפעל טמפו בכפר ירוחם, הארץ, 19 ביולי 1970
- ↑ קנקן בלתי־חוזר לשימוש חוזר, הארץ, 17 בדצמבר 1969
- ↑ יצור בקבוקים של "פיניציה" ו"טמפו" ירוכז בירוחם על בסיס שותפות, דבר, 27 באוגוסט 1976
"פניציה" ו"טמפו" הקימו חברה משותפת לזכוכית חלולה, דבר, 29 בספטמבר 1976 - ↑ שבתה העבודה בכל מפעלי תשלובת "טמפו" בירוחם - העובדים אינם מוכנים להפסקת עבודה בשבת, מעריב, 2 במאי 1977
מנוחת שבת גזירה היא?, דבר, 15 ביולי 1977
פועלי "טמפו" שובתים בדרישה לעבוד בשבת, על המשמר, 2 במאי 1977 - ↑ שלמה גבעון, בתיווך הרב גורן חודשה עבודת מפעלי טמפו ירוחם, מעריב, 3 במאי 1977
- ↑ 125 מיליון ישלם "כור" בעד מפעל הבקבוקים של "טמפו", דבר, 19 בפברואר 1979
- ^ 27.0 27.1 יגאל לביב, קבוצה שני לטמפו: איפה בירה טובורג, חדשות, 5 בנובמבר 1984
- ↑ טמפו תקים בעפולה מפעל לייצור בירה, מעריב, 23 במרץ 1980
ייסגר מפעל הבירה במגדל העמק אם "טמפו" ייצר בירה, דבר, 17 בנובמבר 1980 - ↑ "טמפו" תשקיע במפעל בירה חדש כ־18 מיליון ד, דבר, 27 ביולי 1981
- ↑ דרור שרביט, "טמפו משקאות" תמוזג ב"טמפו בירה" ותגייס הון, דבר, 9 במאי 1983
- ↑ דוד ליפקין, "טמפו" נתבעת לפצות את "טמפו בירה" ב-10 מיליון דולר, מעריב, 3 בספטמבר 1984
- ↑ מפעלי הבירה הועברו לידי טמפו, חדשות, 1 באוגוסט 1985
עודד שורר, טמפו־בירה מנהלת מו"מ לההזר חובותיה למשקיעים שקנו עבורה את מניות מבשלת שיכר לאומית, מעריב, 26 ביוני 1986 - ^ 33.0 33.1 עידו טל, מלחמת יש בירה, כותרת ראשית, 28 במאי 1986
- ↑ עודד שורר, בעל טמפו רכש החלק האמריקני במפעלי הבירה, מעריב, 29 ביוני 1986
- ↑ צחי נגה, מהשבוע הבא: טובורג כחול לבן, חדשות, 23 ביוני 1986
- ↑ מיכל הולמצן, בירה "טובורג" תיוצר בישראל החל בפסח, מעריב, 17 בנובמבר 1985
- ↑ הזיכיון לייבא ולייצר את טוברוג בישראל היה נתון עד עתה בידי חברת טמפו בירה ונשלל ממנה באחרונה על־ידי חברת האם בחו"ל בטענה, שטמפו לא עמדה בתנאי הזיכיון. גם חברת בדווייזר הפסיקה את הזיכיון, שהיה בידי טמפו, חדשות, 10 ביולי 1989
- ↑ שמרית סלע, לאחר 50 שנה: פפסיקו בוחנת מחדש את שיתוף הפעולה הפרסומי עם BBDO, באתר TheMarker, 22 באוקטובר 2008
- ↑ נווית זומר, מה נשתה? משקה פפסי תוצרת טמפו, חדשות, 30 באוגוסט 1991
פפסי קולה בחרה בטמפו ליצור ולשיווק בישראל, מעריב, 30 באוגוסט 1991 - ↑ הבחירה של פפסי - מר טמפו מחליף שם, מעריב, 1 בספטמבר 1991
- ↑ טמפו תקים את מפעל הפפסי בנתניה, חדשות, 2 בספטמבר 1991
- ↑ פפסי חונכת קווי הייצור, חדשות, 3 במאי 1992
- ↑ טלי ברזילי זוננפלד, פפסי קיבלה הכשר של הבד"ץ, מעריב, 26 במרץ 1992
- ↑ רון מיברג, הטבע השני של פפסי קולה, חדשות, 4 ביוני 1993
- ↑ נווית זומר, מירב ארלוזורוב, חברת טמפו תייבא לארץ בירה מחו"ל, חדשות, 23 במרץ 1992
- ↑ טמפו הקימה מרכז לוגיסטי ענק לאחסנה והפצה במרכז הארץ, באתר גלובס, 2 במרץ 1999
טמפו שכרה ממ.ת.מ. 20 דונם ו-11 אלף מ"ר בסגולה ב-8.25 מיליון דולר, באתר גלובס, 19 במאי 1997 - ↑ אורנה רביב, היינקן רוכשת מקבוצת בר-בורנשטיין 8 ממניות טמפו ב-18.3 מיליון דולר, באתר גלובס, 13 בספטמבר 1999
- ↑ ורד שרון-ריבלין, הייניקן שילמה 14.5 מיליון ד' עבור הגדלת אחזקותיה בטמפו ל-40%, באתר גלובס, 15 ביוני 2005
- ↑ עכשיו זה רשמי: טמפו הפכה לחלק מקבוצת הייניקן, באתר ynet, 15 ביוני 2005
- ↑ חיים ביאור, לפחות מחצית מעובדי טמפו בחולון יפוטרו בעקבות העברת קו הייצור לנתניה, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2001
חברת טמפו מפסיקה את פעילות המפעל בחולון - על פי הערכות תפטר כמחצית מעובדיו, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2001
ספיר פרץ, טמפו סוגרת את מפעל הייצור שלה בחולון במסגרת התייעלות, באתר גלובס, 2 ביולי 2001 - ↑ גולן פרידנפלד, טמפו מתרחבת: רוכשת את סיידר הגליל תמורת 12 מיליון שקל, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2002
טמפו חתמה על הסכם לרכישת זכויות בשותפות סיידר הגליל, באתר TheMarker, 19 בפברואר 2003 - ↑ רותם שטרקמן ואורה קורן, טמפו סוגרת את מפעל סיידר הגליל בקרית שמונה, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2004
הדס מנור, טמפו סוגרת את מפעל סיידר הגליל בקריית שמונה ומפטרת 25 עובדיו, באתר גלובס, 28 בספטמבר 2004 - ↑ טמפו תפסיק לייצר נקטר סיידר הגליל, באתר TheMarker, 12 בינואר 2006
- ↑ עדי דברת, פרימור תיכנס לשוק המשקאות הקלים, באתר הארץ, 19 במאי 2009
- ↑ אלי דניאל, טמפו מרחיבה פעילותה לתחום היינות: רכשה 39% מיקבי ברקן תמורת כ-6.6 מיליון דולר, באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2004
הדס מנור, טמפו רוכשת השליטה ביקבי ברקן: רכשה מבעלי המניות 39% ב-6.6 מ' ד', באתר גלובס, 2 בספטמבר 2004 - ↑ שלי אפלברג, טמפו מנסה למחוק את יקבי ברקן מהמסחר בת"א תמורת 17 מיליון שקל, באתר TheMarker, 7 באוקטובר 2013
שלי אפלברג, טמפו השלימה את הצעת הרכש - יקבי ברקן נמחקה מהבורסה, באתר TheMarker, 22 באוקטובר 2013 - ↑ ניר קיפניס, הכרם נפרדת מוודקה אבסולוט: מותגי פרנו ריקארד יעברו לטמפו, באתר גלובס, 7 ביולי 2010
- ↑ מיכאל יעקובסון, בתוך הקופסה האפורה והמסתורית על כביש החוף - על פרויקט חידוש מפעל טמפו בנתניה, באתר Xnet, 8 במאי 2012
- ↑ ענבל אורפז, אמיר טייג, המפעל החכם שיודע בדיוק כמה עולה לייצר כל פחית בירה, באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2015
- ↑ מיכאל יעקובסון, ארגז המשקאות הגדול בארץ: התיבה האפורה על כביש החוף מתרחבת, באתר Xnet, 24 בדצמבר 2018
- ↑ שירה ספיר, טמפו מעבירה ייצור פחיות משקה מנתניה ליריחו, באתר גלובס, 10 באפריל 2022
- ↑ אורנה רביב, התפטר מנכ"ל טמפו, דן ביברו, באתר גלובס, 6 בינואר 1997
- ↑ דני יעקבי מונה למנכ"ל טמפו, באתר TheMarker, 15 באפריל 2002
- ↑ איילה צורף, מנכ"ל טמפו דני יעקובי מסיים את תפקידו לאחר שלוש שנים; עובר לכהן כיו"ר חברת הלוויין ברומניה, באתר הארץ, 13 במרץ 2005
- ↑ עדי דברת, רפי בהרב, מנכ"ל טמפו משקאות, ביקש לסיים את תפקידו בחברה, באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2008
- ↑ טמפו מעלה מחירים וזה השכר החדש של הבן של הבעלים, באתר אייס, 2 ביוני 2024
- ↑ עובדות *כן* חשובות על גולדסטאר, באתר מאקו, 18 ביולי 2019
- ↑ אתר החברה, פרסים
- ↑ אתר התחרות, Special Awards
- ↑ אבי אפרתי, העולם טועם את יינות ישראל, באתר וואלה, 4 בינואר 2012
- ↑ יהודית בן ארי, פפסי MAX ישראל משקיעה במהלך מיתוג מחדש, אתר צופר, פברואר 2007
- ↑ דו"ח תקופתי לשנת 2014 מתוך אתר הבורסה לניירות ערך
- ↑ עדי דברת, טמפו תפיץ את XL במקום סידס, באתר TheMarker, 6 בספטמבר 2009
- ↑ נורית קדוש, שבועות לפני הטלת מס על משקאות ממותקים: טמפו נכנסת לשוק החלב, באתר כלכליסט, 29 בנובמבר 2021
- ↑ חנו לאשה גולדסטאר, כותרת ראשית, 20 במאי 1987
- ↑ נורית שר, קלאודיה שיפר בקמפיין חדש לגולדסטאר; קיבלה 100 אלף דולר ליום צילומים, באתר TheMarker, 4 ביולי 2001
- ↑ גיל רונן, ליאור רז כבר יודע: גולדסטאר שותים עם החבר'ה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2018
- ↑ ענת ביין, פפסי ישראל משקיעה 250 אלף דולר בהופעת להקת רד הוט צ'ילי פפרס, באתר TheMarker, 8 באוגוסט 2001
- ↑ גיא חג'ג', עכבר העיר, פט שופ בויז יופיעו בישראל ביולי, באתר הארץ, 25 במאי 2009
- ↑ חגית פלג-רותם, אבסולוט ניר הוד, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2011
- ↑ אורי זר אביב, אביב גפן יופיע בבתי מעריצים, כחלק מקמפיין בירה מכבי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2011
ליה פן, אסף אבידן והמוג'וז יצטרפו להופעות הביתיות של "מכבי הום טור", באתר הארץ, 25 באוקטובר 2010 - ↑ עכבר העיר, שיחת סלון: ישראל ברייט מדבר עם דיג'יי ינון יהל, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2011
- ↑ אלעד בילו, עכבר העיר אונליין, הזוכים בתחרות פרסי הלילה: מועדון השנה - האומן 17, דיג'יי השנה - עופר ניסים, באתר הארץ, 18 במאי 2011
- ↑ נורית קדוש, טמפו עוזבת את תאגיד המיחזור אל"ה, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2017
- ^ 85.0 85.1 טמפו משקעות בע"מ - דוח תקופתי לשנת 2017
- ↑ נורית קדוש, קנס של 6.7 מיליון שקל לטמפו בשל אי עמידה ביעדי המיחזור, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2018
טמפו משקאות42295546Q1856260