כדי (אמורא)
| מקום פעילות | בבל |
|---|---|
| השתייכות | הדור החמישי לאמוראי בבל |
כְּדִי הוא אמורא מהדור החמישי לאמוראי בבל אשר קיומו שנוי במחלוקת. השערת קיומו מבוססת על דעה אחת בפירוש המהרש"ל.
מקור השם
הביטוי 'ואמרי לה כדי' מופיע בתלמוד בבלי 12 פעמים[1].
במסכת גיטין[2], בתוך דיון המובא שם בנוסח כתיבת גט, אמר אביי שיזהר כשכותב את המילה 'כדו' שלא יכתוב 'כדי', ורש"י פירש ”"וי"ו האחרונה מאריך שלא יראה כיו"ד, דאי לא מאריך ליה משמע 'וכדי' כלומר בולא כלום באין ספר, כמו כדי נסבה (ר"ה דף ה.) וכמו ואמרי לה כדי שם חכם (ב"מ דף ב):"”.
האחרונים התחבטו בכוונת דבריו במשפט הסתום "ואמרי לה כדי שם חכם". המהרש"ל מגיה את דברי רש"י 'אי נמי וכמו ואמרי לה כדי'. לפי הגהתו, המשפט מהווה פירוש נפרד לדברי אביי, שהמילה 'כדי' היא שמו של חכם, אמורא שחי ופעל באותו דור[3][4].
דעה זו היא דעת יחיד ולפי כל הפרשנים האחרים פירוש המילה כדי הוא 'סתם' והביטוי 'ואמרי לה כדי' נאמר כלפי שמועה שיש המוסרים אותה בלא שם אומרה. ראייתם היא שלא נמצאה מעולם שמועה משמו של אמורא בשם 'כדי' חוץ מהביטוי "ואמרי לה כּדִי". בדרך זו פירשו רבינו חננאל[5], וכן מובא בשם הרמב"ם[6], ובפירוש רבינו אליקים[7], ובפירוש רבינו זכאי[8], ובחידושי הריטב"א[9] . כך כתב גם רבי ישועה בן יוסף הלוי, בספרו הליכות עולם.
באיגרת רב שרירא גאון הוסיף שזוהי שמועה הנאמרת בסתם, מפני שהיא מוסכמת על כל החכמים.
לגבי יישוב דברי רש"י כותב רבי אברהם זכות בספר יוחסין[10] שהגרסה הנכונה ברש"י היא "לא שם חכם"[11] כלומר שכוונת הגמרא להגיד שהמימרא נאמרה בלי שם אומרה[12]. החיד"א כתב שהמילים "שם חכם" ברש"י שעל פירושו מבוסס פירוש המהרש"ל, נכתבו על ידי תלמיד טועה ואינו מרש"י. ואכן, בכל כתבי היד לפירוש רש"י לתלמוד המוכרים לנו הגירסה איננה "שם חכם" אלא "בלא חכם", כלומר, שמועה המובאת בלא שם החכם האומרה מכונה "אמרי לה כדי"[13].
פירוש המילה כדי
הראשונים שפירשו שהביטוי 'ואמרי לה כדי' הוא 'סתם' מתבססת על פירוש המילה הארמית כְּדִי שמשמעותה 'סתם' 'בחינם', דוגמה לכך נמצאת בתלמוד שם נאמר: "לא שָׁדֵי איניש זוזי בכדִי" – 'אין אדם זורק כסף לחינם'[14], ופירש רב שרירא גאון: "כְּדִי לשון דבר רֵק שאין בו טעם". ייתכן שהיא לקוחה מהתרגום הפרסי לכזב – כדיב[15][16] או כצירוף של המילים "כד-היא" – "כמו שהוא" בלא תוספת[17]. המילה נכנסה גם לעברית בעיקר בתצרף "לא בִּכְדִי"[18].
ברוח דברי רש"י שמדובר בשם חכם, הסביר מהר"ץ חיות שהמילה כדי משמעותה "כעדי" - כמו אדם מפורסם בשם עדי. והגמרא אומרת שחכם בולט כמו עדי אמר את המימרא. הוא מסתמך על גמרא[19] בה נאמר שמרדכי היה מוכתר בנימוסו כעדי, הערוך מסביר "כעדי שהיה ידוע בדורו ומצוין בכל התורה". מהרצ"ח מבאר שכוונתו שהוא כאדם בשם עדי[20][21].
רבי ראובן מרגליות ציין לגמרא מסכת יבמות, דף ע' עמוד א' שנאמר בה "הריני כפרת בן בתי "כדא", רש"י מפרש במקום כלי חשוב (=כד).
שד"ל כותב בשם רי"ץ מרגליות שהמילה כדי מגיע מהמילה קאדי בערבית, תואר כבוד לרב[22]. שד"ל עצמו שולל פירוש זה.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן היימן, "כְּדִי", תולדות תנאים ואמוראים, חלק ג, עמוד 840.
- אימא לי איזי, ואמרי לה כְּדִי, אוריאל פרנק, מתוך גליון 'המעין', טבת תש"ע, באתר מכון שלמה אומן - מכון מחקר תורני.
- מרדכי פרידמן, ואמרי לה כדי – גלגולה של טעות, פורס מפה, תשנ"ח, עמ' 61, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- זרח ורהפטיג, כדי – כשם אמורא, ספר יובל לרב מרדכי קירשלבוים, ירושלים תשמ"ג, עמ' קי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ↑ אמר רבא ואמרי לה כדי - תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ב' עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף צ' עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ב' עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ד עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע"ג עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"א עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קי"ח עמוד א'. אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי ואמרי לה כדי - תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף ח' עמוד א'. אמר רב פפא ואיתימא רב שימי בר אשי ואמרי לה כדי - תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ב' עמוד א'. מתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי - תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף מ"ד עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ב עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נ"ה עמוד ב'. (בנימין קוסובסקי, אוצר השמות לתלמוד בבלי, כרך ג, ירושלים תשל"ח, אות כ - כדי)
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ה עמוד ב'
- ↑ וכן כתב במפורש בחידושיו למסכת בבא מציעא דף ב' עמוד א', ד"ה ואמרי לה כדי. (ראו גם שכך הבינו בכוונת המהרש"ל רבי יהושע בועז במסורת הש"ס; רבי שלמה אלגאזי בספרו יבין שמועה על הליכות עולם שער שני אות יג; רבי יצחק למפרונטי בספרו פחד יצחק ערך כדי.
- ↑ רבי אהרן היימן בספרו תולדות תנאים ואמוראים ערך כדי כותב בטעות בשם מהרש"ל הפוך.
- ↑ בפירוש המיוחס לו להוריות י, ב ("ואמרי לה כּדִי - בלא חכם אחֵר")
- ↑ "ואמרי לה כּדִי - שלא נזכר בו שֵם חכם"
- ↑ ליומא (מד, א; עב, ב)
- ↑ לגיטין פה.
- ↑ (גיטין פה, ב)
- ↑ ערך כדי
- ↑ סימוכין לדבריו ניתן למצוא בתשובת רש"י (מהדורת אלפנביין ואבוקה, כד) שם נכתב במפורש "כדי לא הוזכר בה שם חכם"
- ↑ לבירור דבריו ראו: שאול חנא קוק, עיונים ומחקרים, חלק א, ירושלים תשי"ט, עמ' 65-66
- ↑ "אֵימא לי איזי, ואמרִי לה כּדִי", אוריאל פרנק, הערה 52. מתוך גליון 'המעין', טבת תש"ע. באתר מכון שלמה אומן
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ל"ו עמוד ב'.
- ↑ חנוך קאהוט, ערוך השלם, ערך כדי
- ↑ ראו שם הצעות נוספות
- ↑ ראו: יעקב נחום אפשטיין, דקדוק ארמית בבלית, ירושלים תש"ך, עמ' 57; שלמה מורג ויחיאל קארה, ארמית בבלית במסורת תימן: שם העצם, ירושלים תשס"ב, עמ' 333
- ↑ תצרף זה מוכר בעיקר מתקופת ההשכלה, ראו: לֹא בִּכְדִי, באתר האקדמיה ללשון העברית, 1 בנובמבר 2015
- ↑ במסכת מגילה, דף י"ב עמוד ב'.
- ↑ כך כתבו גם רבי בנימין מוספיא במוסף הערוך ורבי יחיאל היילפרין בסדר הדורות ערך עדי
- ↑ הפירוש הפשוט בדברי הערוך שהכוונה היא למילה "עדי" – תכשיט, ומרדכי היה בולט בנימוס כמו תכשיט, גם ברוח הבנה זו ניתן לפרש את המילה כדי - כתכשיט
- ↑ פניני שד"ל, פרזמישל תרמ"ח, עמ' 305
