רבינו זכאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבינו זכאי
מקום פעילות מצרים
השתייכות תלמידי הרמב"ם
תחומי עיסוק פרשנות הלכות הרי"ף
חיבוריו פירוש רבינו זכאי לגיטין

רבינו זכאי היה אחד הראשונים בארצות המזרח בדור שאחרי הרמב"ם, חיבר פירוש על הלכות הרי"ף.

אודותיו

פירושו על הרי"ף למסכת גיטין, נמצא בכתב יד, שכתב רבי ברכות בן שר שלום הכהן, יחד עם הפירוש של רבי פרחיה בן ניסים למסכת שבת, רבי חננאל בן שמואל למסכת קידושין, ורבי יהודה אלמדארי למסכתות סנהדרין מכות ועבודה זרה. רבי ברכות הסופר הוסיף לכתב היד הערות והגהות משלו[1].

הפירוש כולו עדיין לא נדפס, קטעים מפירושו התפרסמו, על ידי הרב צ.י. לרר בקובץ צפונות ח, הרב צ. שרעבי בקובץ מראה הנרות א, הרב ש. גאטעסמאן בקובץ ישורון ז, והרב י. י. פיירמן בקובץ בית אהרן וישראל רי.

על רבינו זכאי אין כמעט פרטים ביוגרפיים, כי אם קצת מתוך פירושו.

הוא משתמש בפירושו בתרגום לערבית יהודית, ומכאן שהוא גר בארצות המזרח, ומסתבר שבמצרים מקום מגורי הרמב"ם ורבי ברכות הסופר[2].

הוא מרבה להשתמש בתורת הרמב"ם, והוא מכנה אותו בכינויי כבוד והערצה. ככל הנראה היה מתלמידיו או תלמידי תלמידיו[3]. הוא גם מציין בספרו למנהג לכתוב בראש הדף את הפסוק[4] "בשם ה' א-ל עולם" כהזכרת שם שמים, מנהג שהיה נהוג אצל הרמב"ם ותלמידיו.

הוא גם משתמש הרבה בפירוש רש"י ואף מעתיקו בלי לציין את המקור[5], הוא מכנהו "נר התלמוד".

במקום אחד בספרו הוא רומז על פירושו למסכת קידושין.

לקריאה נוספת

  • קובץ פירושים לתלמוד ולהלכות הרי"ף, שמחה אסף, קריית ספר כרך כג.
  • פירוש רבינו זכאי למסכת גיטין, הרב צ. י. לרר, צפונות כרך ט.
  • רבינו זכאי, מראה הנרות א.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הרב יצחק ישעיה וויס במבוא לפירוש רבינו פרחיה ליבמות, קובץ צפונות י
  2. ש. אסף בקרית ספר כרך כג
  3. אוצר הגדולים בערכו
  4. ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק ל"ג
  5. כדרך רבים ממפרשי הרי"ף