כפר סילבר
 מבנה בית הספר בכפר סילבר
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | חוף אשקלון |
| גובה ממוצע[1] | 55 מטר |
| תאריך ייסוד | 1957 |
| סוג יישוב | יישוב מוסדי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 402 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.7% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   כפר סילבר | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
2 מתוך 10 |
כְּפַר סִילְבֶר הוא כפר נוער, הכולל בתוכו בית ספר על יסודי (כיתות ז'-י"ב), פנימייה, משק חקלאי, מכינה קדם צבאית, שנות שירות ובית ספר יסודי. הכפר שוכן ליד העיר אשקלון, בתחום המועצה אזורית חוף אשקלון.
פעילות
הכפר כולל בתוכו פנימייה. התלמידים לומדים בבית-ספר על-יסודי המכין לקראת תעודת בגרות ועובדים בענפי החקלאות השונים: רפת, דיר, חממות לגידול ירקות ונוי.
בכפר פועלת בריכת שחייה, הפתוחה בתשלום במשך הקיץ.
בנוסף על כך, בכפר הנוער פועלת שלוחה של מכינה קדם-צבאית בשם "אדרת".
היסטוריה
את רעיון הקמת כפר נוער הגתה לראשונה שושנה פרסיץ, חברת כנסת וממנהיגיה של "הסתדרות הציונים הכלליים". היא פנתה לדוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, בבקשה להקצות למטרה זו משבצת קרקע בדרום הארץ, במטרה להקים מוסד חינוכי-חקלאי פנימייתי. מינהל מקרקעי ישראל נענה לבקשה וב-1951 הוקצו סמוך לאשקלון 2,000 דונם לצורך הקמת כפר הנוער.
באותה עת נחשב אזור אשקלון כאזור דרומי ולא מיושב, יחסית. הקמת כפר הנוער הדרומי ביותר בארץ היוותה רעיון חלוצי עבור מנהיגי "הציונים הכלליים", שקיבלו גם את ברכתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. כדי להשיג תמיכה כספית ואידאולוגית פנו המקימים אל "ההסתדרות הציונית של ארצות הברית" (Z.O.A). במאי 1951 הוחלט על ידי "הסתדרות הציונים הכלליים" בישראל ו"ארגון ציוני אמריקה" (Z.O.A) להקים במשותף מוסד חינוכי חקלאי במסגרת כפר נוער. הוחלט לקרוא למוסד "כפר סילבר", על שם מנהיג ארגון ציוני אמריקה, הרב ד"ר אבא הלל סילבר, כהוקרה על פועלו בקרב הציבור והקונגרס האמריקאי וכן בעצרת האומות המאוחדות למען הקמת מדינת ישראל.
חגיגת הנחת אבן הפינה של המוסד, אשר תוכנן על ידי האדריכל מאיר הורמן, התקיימה בשמונה במאי 1951. בטקס הוקראה מגילת היסוד, ולאחר מכן הניח אבא הלל סילבר את אבן הפינה של המוסד.
טקס "חנוכת הבית" של כפר סילבר נערך ביום ב' בחול המועד פסח תשט"ז (29 במרץ 1956), בהשתתפות סילבר ואורחים מארצות הברית, ראש הממשלה דוד בן-גוריון, יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק, שרים, חברי כנסת, חברי הנהלת הסוכנות היהודית וראשי מפלגת "הציונים הכלליים". בנאומו במהלך הטקס הביע סילבר שביעות רצון מהקמת מוסד חינוכי חקלאי על שמו, בשל חיבתו להתיישבות ולעבודה חקלאית בארץ, כבסיס לקיומה של האומה במולדתה המתחדשת. לדבריו, "יש לתקן התופעה של התרחקות מן האדמה והתרכזות יתר בעיר". כן הביע תקווה כי "התורה שילמדו כאן תהיה תמיד תורת אמת ותורת אהבה, ואני תפילה כי במקום הזה ייתן ה' צבקות שלום!"
ניסוח הייחוד הרעיוני ותוכנית הלימודים
בראשית הדרך, לאחר דיונים והתלבטויות ביחס לייחודיותו של הכפר, ניסח הוועד המנהל המייסד את האידיאלים הבאים:
- יוקם בית ספר תיכון חקלאי, פנימייתי, אשר יקלוט נוער מכל הארץ ובייחוד ממושבי הסביבה.
- החינוך יהיה ממלכתי, מושתת על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע, על אהבת המולדת ונאמנות למדינת ישראל ועם ישראל.
- מטרת הלימודים תהיה הכנת חקלאים, מאומנים היטב מבחינה תאורטית ומעשית כאחת. לצורך זה יוקם משק חקלאי מגוון ואינטנסיבי.
- בצד המקצועי החקלאי יהיה החינוך חדור ברעיון החלוציות, אשר יתבטא בהכשרתו של הנוער לקראת השתלבותו בהתיישבות חלוצית בארץ.
- תינתן תשומת לב מיוחדת להכשרת הנוער לצורך ההתיישבות החקלאית המשפחתית.
1956-1976
בית הספר בכפר נפתח ב-1956 כבית ספר תיכון חקלאי, ארבע שנתי (ט'-י"ב).
ב-1959 כבר היווה הכפר חלוץ בגידולי כותנה באזור, ומודל לחקלאי האזור. באותה שנה אימצה העיר רמת גן את הכפר. כך הגיעו תלמידי בתי ספר בעיר, כגון "אהל שם" ו"תיכון בליך", להתגייסות בכפר בעונת קטיף הכותנה לשלושה ימים. בנוסף, תזמורת הנוער של רמת גן הגיעה להופעות באירועי הכפר.
ב-1960 הוקמה בכפר רפת בעזרתה של הסוכנות היהודית.
ב-1966 הוחלט בוועידת הסתדרות ארגון ציוני אמריקה בניו-יורק, להקים בכפר סילבר בית ספר של נוער אמריקאי, שתפקידו יהיה להכין את מנהיגי העתיד של הציונות האמריקאית, וכן לעודד אותו לקראת העלייה לארץ. זאת על-פי רוח חזונו של סילבר, כפי שביטא בדבריו בטקס הפתיחה של הכפר: "תקוותי, כי צעירים אמריקאים, במספרים לא מבוטלים, יבואו לקבל הוראה בבית ספר זה. אפשר שיימצאו כאלה שקסמה של הארץ יהפוך אותם לאוהביה-נאמניה ושיחליטו ביום מן הימים להישאר בה ישיבת קבע. אולם גם אלה שיחזרו לאמריקה, יביאו איתם את 'זימרת הארץ', יהפכו לשלוחי מצווה של הרוח הנאצלת על הארץ הזאת, ויפיצוה בין יהודי ארצות הברית".
ב-1971 זכה בית הספר בהכרה מטעם משרד החינוך כבית ספר תיכון מקיף, המאפשר שלוש מגמות לימודים: עיונית, חקלאית ומקצועית, כאשר כל אחת פועלת בשני מסלולים - תעודת גמר בלבד או תעודת בגרות. ב-1972 הוקמה בכפר מחלקה למכונאות רכב. ב-1976 הונחו יסודות לבניין נוסף בכפר, מתרומתו של מר הסן מוושינגטון. בבניין זה נפתחו לימודי אלקטרוניקה, מכשירנות ומקצועות טכניים נוספים. כמו כן, נפתח בית ספר לסיעוד, בשיתוף עם בית חולים ברזילי באשקלון.
1976-1996
בתקופה זו ענף המכוורות בכפר מנה כבר 250 כוורות. תנובת הדבש שווקה לחברת תנובה.
כמו כן החל פרויקט קליטה מאמריקה הלטינית, בו הגיעו בני נוער ממקסיקו וארגנטינה ללימודים בכפר לתקופה של חצי שנה.
1996-2019
בתקופה זו נעשו שינויים רבים במבנים ובתהליכים רה-ארגוניים ופדגוגיים. כל הפנימיות שופצו. בבית הספר נבנה "בית התאנה", וכן שופצו מבני בית הספר "בית התמר" ו"בית הרימון" במסגרת התאמת מבנים של משרד החינוך.
בית הספר כיום הוא שש-שנתי ומורכב משלושה בתים: בית התמר - כיתות ז'-ח', בית הרימון - כיתות ז'-ט' ובית התאנה - כיתות י'-י"ב. המגמות הטכנולוגיות בכפר נסגרו. נפתחה תוכנית עתידים (י'-י"ב) ונפתחו כיתות מופ"ת (ז-י"ב). במשק החקלאי נעשתה רפורמה ברפת (על פי תקנות המשרד להגנת הסביבה), הוקמו חממות מתקדמות של צמחים ומטעים אקזוטיים, דיר, כלבייה ופנסיון כלבים, פרדס לצד גידולי שדה וגן זואולוגי. הוקמה מחלבה ליצור גבינות עיזים. ענפי המשק החקלאי משמשים מעבדה לפרויקטים ועבודות גמר של התלמידים בכל הכיתות.
במרץ 2008 התפוצץ לראשונה טיל גראד בכפר, שנורה על ידי פלסטינים מרצועת עזה.
הישגים
הכפר זכה במקום ראשון בתחרות ארצית בין כפרי הנוער על הנוי בכפר. כן זכה הכפר בתיגמול דיפרנציאלי ממשרד החינוך על הישגים ומניעת נשירה. ב-2003 זכה הכפר בפרס החינוך הארצי מטעם משרד החינוך.
המדשאות המרכזיות בכפר הנוער, 2007
מבנה כיתות
מגדל המים
אתר זיכרון לבני הכפר שנפלו במערכות ישראל
בית הכנסת
בית הכנסת
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של כפר סילבר- כפר סילבר, באתר מועצה אזורית חוף אשקלון
אוסף בן 300 תצלומים של כפר סילבר, באתר הארכיון הציוני המרכזי- כפר אבא הלל, באתר ארכיון המדינה
כפר סילבר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת שבכפר הנוער כפר סילבר, באתר 'חלון אחורי', 6.2.23
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
| ||||||||||||||
...
