מבצע כותונת
 | ||||||||||||||||||
| מסוק יסעור | ||||||||||||||||||
| מערכה: מלחמת יום הכיפורים | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 11 באוקטובר 1973 – 12 באוקטובר 1973 (לילה אחד) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | סמוך לסייקל, סוריה | |||||||||||||||||
| תוצאה | המשימה בוצעה במלואה | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
מבצע כותונת הוא פשיטה לילית של סיירת צנחנים שהתקיימה ביומה השישי של מלחמת יום הכיפורים בעומק סוריה באזור משולש הגבולות סוריה-עיראק-ירדן, שנועדה לפגוע בתשתיות ובשיירות רכב עיראקיות שנשלחו לסייע לצבא סוריה במלחמה כנגד ישראל.
רקע והכנות למבצע
בעקבות מידע על תגבורות של חיל המשלוח העיראקי לחזית הסורית יזם הקחצ"ר, תא"ל עמנואל שקד[1], פשיטה לפגיעה בשיירות התגבורת הללו. ב-11 באוקטובר 1973, הוקפצו לוחמי סיירת הצנחנים לתל נוף מהחזית המצרית שם נלחמו באזור ראס סודר. מפקד הסיירת, רס"ן שאול מופז נקרא אל בסיס הקריה וקיבל תדריך לקראת המבצע שתוכנן להתבצע עוד באותו הלילה.
מטרת המבצע הייתה להניח מארב על כביש שמוביל מעיראק לסוריה, כ-150 ק"מ מזרחית לדמשק, לפגוע בשיירות הרכב הצבאיות שיחלפו בו, לפוצץ גשרון שעליו עובר הכביש ובמידת האפשר לפוצץ צינור נפט שעובר בקרבת מקום. הכוונה הייתה ליצור באזור הגשרון חסימה שבסמוך לה יצטברו כלי רכב רבים שיושמדו בבוקר על ידי חיל האוויר. נבחנה האפשרות שהפשיטה תתבצע באמצעות שני ג'יפי תול"ר אולם בשל משקלם הוחלט להציב מארב של לוחמים לא רכובים לצד הדרך.
במקביל ללימוד המשימה של מופז נערכו לוחמי הסיירת למבצע בבסיס תל נוף. מופז חזר לבסיס תל נוף זמן קצר לפני מועד היציאה למבצע מבלי שהיה די זמן לתרגול אלא לתדריך מקוצר בלבד.
מהלך המבצע
25 חיילי הסיירת יצאו בליל שבת במסוק יסעור יחיד מטייסת דורסי הלילה שהטיס יוסי קסן, לכיוון סייקל, כ-250 ק"מ בעומק שטח סוריה. המסוק טס מערבה אל הים התיכון, צפונה לאורך החוף ומזרחה מעל לעיר ג'וניה דרך לבנון לעומק סוריה, עד ליעד. חרף תנאי הניווט הקשים עקב נופו החדגוני של המדבר, הונחתו הלוחמים במקום שיועד לכך.
הלוחמים נעו רגלית בוואדי היורד אל נקודת המארב המתוכנן בתוואי קשה לתנועה במשך שעה וארבעים וחמש דקות אך בהגיעם בשעה 22:00 גילו כי הגבעה המתוכננת להצבת המארב מרוחקת מדי מהכביש. מופז החליט על שינוי בצורת המארב כך שהכוח נחלק לחוליות והתמקם בפרישה רחבה לאורך 150 מ' של הכביש ממזרח למערב במרחק של כ-100 מ' מהכביש. חוליות המארב הניחו את המטענים התארגנו והתמקמו בעמדות ירי לצד הציר ובשעה 23:05 הכוח כולו היה מוכן לתקיפה. כל חוליה הייתה מצוידת בנוסף לנשק האישי גם במקלע מא"ג, במטול אר.פי.גי עם חמש פצצות ומטען צד.
הלוחמים צפו בשיירות של מיכליות, קומנדקרים וטרקטורים שנסעו מערבה לכיוון סוריה בזוגות במרחק 100-150 מ' זה מזה במרווחי זמן גדולים בין זוג לזוג. על כן החליט מופז להשהות את התקיפה עד למעבר כלים כבדים יותר. לאחר המתנה ממושכת שבה עברו עשרות כלי רכב וכאשר מועד הפינוי התקרב והיה כרבע שעה בלבד החליט מופז לתקוף את זוג כלי הרכב הבא שיחלוף בכביש. לוחמי הסיירת פגעו בזוג משאיות במטעני צד פצצות אר.פי גי וירי מא"ג והשמידו אותן. לאחר זמן מה התקרבו משאית, ג'יפ ומוביל טנקים שעליו טנק[2]. מופז הורה לסגנו סגן אודי שלוי שהיה מפקד חוליית החבלה לפוצץ את הגשרון בחומר נפץ במשקל של כ-160 ק"ג כשהכלים יהיו מעליו. לאחר שהושמדו התקרבו שלושה כלי רכב נוספים שהושמדו באש נק"ל. בסיום המבצע שבו הלוחמים וטיפסו בוואדי לנקודה בה נחתו ונאספו על ידי מסוק יסעור אחר שהוטס על ידי מפקד הטייסת יובל אפרת. במהלך כל הפעולה ועד לחזרת הסיירת לבסיסה לא הייתה כל התנגדות סורית. הכוח נחת בתל נוף בשעה 05:10 בבוקר יום 12 באוקטובר.
לאחר המבצע
בהתאם לפקודה, כוח סיירת צנחנים לא הסתער על כלי הרכב הפגועים אלא הסתפק בהשמדתם מהמארב. לא ידוע מה הייתה תכולת המשאיות ומאיזה דגם היו כלי הרכב שהושמדו. הפגיעה בגשרון עיכבה את מעבר של חיל המשלוח העיראקי, אשר מנה 16,000 חיילים ו-250 טנקים, בדרכו לחזית ברמת הגולן[3]. לאור הצלחת המבצע יצאו לוחמי הסיירת בלילה למחרת למבצע נוסף בשם מבצע דוידקה בעורף הסורי באזור קטייפה[4].
בתחקיר שנערך מיד לאחר נחיתת הכוח הציע מופז לבצע מארב נוסף באותו הציר בלילה הקרוב אולם מחשש להצבת כוח שמירה סורי ההצעה נדחתה והוצע במקום ציר מזרחי מעיראק להניח מארב הפעם על ציר עיקרי צפוני: כביש דמשק-חלב. בסוף התחקיר הורה תא"ל עמנואל שקד למופז לבצע מארב דומה בציר צפוני כביש אל נבק-דמשק או כביש דמשק חלב. לאחר התחקיר נשלחו חיילי הכוח לישון לקראת פשיטה מתוכננת דומה בלילה הקרוב.
מפקד סיירת הצנחנים, שאול מופז, סיפר לימים:
ביצענו שם מארב למובילי הטנקים. הביצוע שלנו היה מוצלח מאוד, וחיל האוויר השמיד את השיירה. בעקבות המבצע, התגבורת לחזית הסורית צומצמה משמעותית.
— לילך שובל, המובחרים, ישראל היום, 23 בספטמבר 2011
לקריאה נוספת
- צבי סבר ואחרים, סיירת צנחנים: שלושים שנה למבצעי מלחמת יום כיפור (המלחמה = 24-6 באוקטובר 1973), תל אביב, צ. סבר, 2005. באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 337-344.
- יוסף ארגמן, מלחמת הצללים: 25 פרשיות מודיעין וביטחון בישראל, הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמודים 94-91.
- אלישיב שמשי, "ממני תראו וכן תעשו", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2016, עמודים 201-218.
קישורים חיצוניים
- שאול מופז, המלחמה שלי רב-אלוף שאול מופז (מיל):300 קילומטר בעומק סוריה, באתר nrg, 5 באוקטובר 2003
הערות שוליים
- ^ חנוך ברטוב, דדו - 48 שנה ועוד 20 יום, ספרית מעריב, (1978, 2004), עמוד 507, עמנואל שקד: "הגענו לשם, ללב המדבר, והכוח התקרב אל הכביש ושם מארב. הגיעה אורחה קטנה - כמה נושאי טנקים, כמה משאיות, כמה ג'יפים. כל האורחה נפגעה- והכוח התפנה וחזר בשלום הביתה. איזה אושר היה במטה הכללי! סוף סוף משהו הלך!...".
- ^ גל פרל פינקל, המלחמה נגמרה מזמן, המחקר ההיסטורי (והקרב על האמת) עודנו בעיצומו, באתר "זמן ישראל", 7 באוקטובר 2019.
- ^ קנת שטיין, "מדינאות אמיצה", הוצאת משרד הביטחון, 2003, עמוד 106.
- ^ גל פרל פינקל, "במלחמה הרי אין מועד ב'" – סקירת ספרו של רא"ל (מיל.) שאול מופז, מרכז דדו, 16 ביוני 2022.
