רבי אליעזר אשכנזי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אליעזר אשכנזי
לידה 1513
ה'רע"ג
פטירה כ"ב בכסלו ה'שמ"ו (בגיל 72 בערך)
מדינה האימפריה העות'מאנית, הרפובליקה של ונציה, דוכסות מילאנו, האיחוד הפולני-ליטאי.
מקום פעילות סלוניקי, קהיר, פמגוסטה, ונציה, קרימונה, פראג, פוזנא, קרקוב.
רבותיו רבי יוסף טאיטאצאק
בני דורו רדב"ז, מהר"ל מפראג, רבי בצלאל אשכנזי, רבי שמואל יהודה קצנלנבוגן
חיבוריו מעשה ה', יוסף לקח.
אב רבי אליהו הרופא
דיין בקהיר
רב בקרימונה
אב בית הדין של פוזנא
מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב

הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן המקרא, ומחבר ספרים תורניים. מגדולי החכמים בתקופתו.

תולדותיו

רבי אליעזר נולד באיטליה, בשנת רע"ג לערך, לאביו רבי אליהו הרופא, חתנו של רבי יוסף קולון (המהרי"ק). בצעירותו עבר לסלוניקי, שם למד תורה בישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק ונמנה עם בחירי תלמידיו. בהיותו כבן 26, בשנת ה'רצ"ט, נתמנה לרב ולדיין בקהיר שבמצרים, שם כיהנו גם הרדב"ז ורבי בצלאל אשכנזי. בחלוף כ-22 שנה (ה'שכ"א) בשל עלילות דברים שפרטיהם אינם ידועים, נאלץ לעזוב את מצרים ועבר להתגורר בעיר פמגושטה שבקפריסין, שם שהה כעשר שנים. בשנת ה'של"א עזב רבי אליעזר את פמגושטה ועבר לוונציה, אך בשל מחלוקת חריפה עם רבי שמואל יהודה קצנלבוגן וחבריו נסע לפראג, שם ייסד לראשונה חברה קדישא, וחתם על תקנות החברה יחד עם רבנים נוספים. לימים אישר המהר"ל מפראג את תקנותיו והרחיבם, עת עלה על כס הרבנות בעיר בשנת ה'של"ג. עם זאת, ידועים דברים חריפים שכתב המהר"ל על רבי אליעזר אשכנזי, ללא הזכרת שמו, בספרו "דרך חיים", בנוגע לאמונת היחוד. משם המשיך הרב אשכנזי לנדוד ועבר לקרימונה שבאיטליה שם כיהן כרב עד לשנת ה'של"ח אז העתיק מגוריו לפוזנא ושימש כאב בית דין. לפני מותו התגורר בקרקוב, שם הלך לעולמו, ושם נקבר.

ספריו

בנוסף לכך חיבר פיוטי סליחות המיוחדות לתעניות ציבור על צרות מסוימות, כשהוא מנמק כי בסליחות הרגילות לא נמצאה התייחסות לכל צרה באופן פרטי. הסליחות כוללות ארבע סליחות רגילות וארבעה פזמונים, לארבעה סוגי צרות: מגפה, רעב ויוקר, מלחמה, וגזרה שנגזרת על היהודים.[1]

לקריאה נוספת

  • בייניש חיים פנחס, הגדת רבי אליעזר אשכנזי, בני ברק: תשנ"ב, מבוא: ואלה תולדות.

קישורים חיצוניים

כתביו


הערות שוליים

  1. ^ הסליחות נדפסו לראשונה בידי המחבר בקרקוב, עם הסכמת רבי יוסף כץ. בשנת ה'שע"ד נדפסו הסליחות פעם שנייה בלובלין, בהסכמת מהר"ם לובלין, מהרש"א, רבי שמעון וולף אוירבך וועד שלש ארצות.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0