מלחמת האזרחים הטולויית
| תאריכי הסכסוך | 1260–1264 (כ־4 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | צפון סין, מערב סין, מונגוליה, מרכז אסיה, תחת האימפריה המונגולית | |||||||||
| עילה | מלחמת ירושה | |||||||||
| תוצאה |
ניצחון מכריע של קובלאי חלוקת האימפריה המונגולית | |||||||||
| ||||||||||
מלחמת האזרחים הטולויית (מכונה במונגולית: Аригбөх-Хубилайн хаан ширээний төлөөх тэмцэл, "המאבק של אריק בוק וקובלאי על כס המלכות") הייתה מלחמת ירושה שהתחוללה באימפריה המונגולית בשנים 1260–1264.
המלחמה פרצה לאחר מותו של הח'אן הרביעי הגדול, מונגקה חאן, בין אחיו הצעירים, קובלאי חאן ואריק בוק, על תואר הח'אן הגדול של האימפריה המונגולית. הח'אן הגדול מאז ומתמיד היה תואר עוצמתי, ושליט בפועל של רוב חלקי האימפריה. לח'אן הגדול הייתה השפעה בכל העולם כשליט דה יורה באימפריה אדירה, בעיקר ברחבי אירואסיה. מונגקה חאן מת בשנת 1259 ללא יורש מתוכנן, ועל תפקידו נלחמו שני אחיו הצעירים, בידיעה שהמנצח יזכה להיות הח'אן הגדול הבלעדי ובכך ישנה את מהלך ההיסטוריה למשך עשרות השנים הבאות.
"מלחמת האזרחים הטולויית" נקראת על שם אב המשפחה, טולוי, שהיה אחד מבניו של ג'ינגיס חאן.
רקע למלחמה
האימפריה המונגולית הייתה האימפריה הגדולה בהיסטוריה מבחינת שטח רציף, וכבר במותו של מונגקה חאן, היא השתרעה מאוקראינה עד קוריאה של היום,[1] שטח רב ביותר, ושלטה באנשים של מוצא אתני, דת ושפה שונים לחלוטין. כדי להמשיך להתנהל כראוי, האימפריה האדירה הייתה צריכה להעמיד בראשה מנהיג חזק ויציב. אך, האימפריה פיתחה מערכת ירושה מושחתת וחסרת תבונה.[2] כל אחד שהיה לו קשר דם כלשהו לג'ינגיס חאן, יכֹל לטעון לעצמו את הכס, ובסופו של דבר החזק ביותר היה תופס את השלטון.[3]
לאחר שמונגקה מת בשנת 1259 בלי שהכריז על יורש לאחר מותו, התעוררה מחלוקת בין שני אחיו הצעירים לגבי היורש הראוי של מונגקה. מחלוקת שתוך שנה, ב-1260, הדרדרה למלחמת אזרחים. האחים קובלאי, אריק בוק ומונגקה, היו בניו של טולוי, שהיה אחד מבניו של ג'ינגיס חאן האגדי, מייסד האימפריה ואבי האומה המונגולית. כך שכל המשפחה הטולויית, כולל אחיהם הנוסף, הולאגו חאן, שהיה אחד המצביאים המונגולים הבולטים ביותר, היו צאצאים ישירים של ג'ינגיס חאן והאמינו בייעודם לנהל את האימפריה, תחת אליל השמיים, טנגרי (אנ'). אך ניהולה הראוי של האימפריה נקטע עם מותו של מונגקה.
מלחמת האזרחים
|
שני האחים מיד הבינו את המצב כששמעו על מותו של מונגקה באוגוסט 1259, ותכננו מה יהיה הצעד הבא שלהם.[4] אריק בוק התחיל לגבש את כוחו ולצבור תמיכה ברחבי מונגוליה, קיבל את תמיכתם של כמה מאלמנותיו וילדיו הרבים של מונגקה, שרובם תמכו באריק בוק. אפילו מונגקה, ככל הנראה, תמך בטענתו של אריק בוק לכתר, אך לא עשה מספיק כדי להבטיח את מקומו על הכס. לעומת פעולותיו המיידיות של אריק בוק, בחודשי המלחמה הראשונים קובלאי היה עסוק בכיבוש דרום סין מידי שושלת סונג, ורק מאוחר יותר הפנה את ראשו צפונה לעבר אריק בוק.[5] מתומכיו הראשיים של אריק היו ברקה (אנ'), מפקד צבאי שהתאסלם והיה השליט הנוכחי של אורדת הזהב במזרח אירופה, וגם אלגו (אנ') שהיה אחד מתומכיו הגדולים ביותר של אריק, ומאוחר יותר אריק מינה אותו לח'אן של הח'אנות של צ'אגאטאי ששלטה בכל מרכז אסיה, כך שהיה לכוח משמעותי ואריק בוק השתמש בחאנות של צ'גאטאי כמקור יבוא.[6] אריק הביא לאלגו שליטה מלאה על הכנסות המיסים באזור.[7] לעומתם, בקובלאי תמך קדן חאן (אנ'), בנו של אוגדיי חאן, שהיה מפקד צבאי שלחם בשביל קובלאי. קדן הביס את אלנדר (Alandar) שהיה גנרל של אריק בוק והיה אחראי על שמירת קו האספקה של מרכז אסיה פתוח, ואז הוציא אותו להורג. מותו פגע מאוד באריק מבחינת יבוא המזון להאכלת צבאו ושאר העיר חרחורין בה הוא התבצר.
תומך נוסף של קובלאי היה הולאגו חאן שהיה מפקד צבאי ואחראי להחרבת העיר בגדאד בשנת 1258 והטלת אימה על המוסלמים ברחבי המזרח התיכון.[8] הסיבה העיקרית לתמיכתו של ברקה באריק בוק הייתה תמיכתו של הולאגו בקובלאי. ברקה המוסלמי שנפגע ממעשיו של הולאגו (שתמך בקובלאי) כנגד המוסלמים, תמך באויב של קובלאי והולאגו, אריק. בסופו של דבר ברקה חבר לממלוכים המצריים כדי לעצור את ההתפשטות של הולאגו. פירושה של היריבות בין ברקה והולאגו הייתה ששניהם לא יתערבו במלחמה בין קובלאי ואריק, אלא יתמכו מרחוק במידת האפשר.[9][10] ברקה למשל, הטביע מטבעות בשמו של אריק בוק. הולאגו היה עסוק בלהרחיב כוח מונגולי במערב אסיה בעוד שברקה התעסק בלעצור אותו.
בחודש אפריל 1260, קובלאי זימן קורילטאי (רשות מחוקקת) בסין שבה הוא נבחר כח'אן הגדול באופן חד-משמעי,[11] בעוד שאריק בוק, כינס את הקורילטאי שלו בקארקורום שבה הוא נבחר כח'אן הגדול חודשיים לאחר ההכתרה של קובלאי (בחודש יוני).[12] כבר בשלב הזה שני האחים היו באופן בלתי-נמנע במלחמה. למרות תמיכתה הרבה של המשפחה של מונגקה ואצילים מונגולים אחרים, לקובלאי היה יתרון משמעותי מאוד: אריק ביסס את עצמו בחרחורין, שהייתה נזקקת למשלוחים יומיים של אספקה ומטענים של מזון כדי להאכיל את העיר, בעוד שלקובלאי הייתה גישה ישירה לאדמות הפוריות של סין כי הוא שלט בכל צפון סין.[13] לשם כך קובלאי היה צריך את תמיכתם של הסינים, ואכן בעזרת יועציו, הוא הציג את עצמו בפניהם כקיסר חכם שיכול לאחד את הסינים, הקוריאנים והמונגולים, בעוד שגינה את אריק בוק כטוען לכתר שלא כחוק. עד סוף שנת 1260, השנה הראשונה למלחמה, קובלאי הכריח את אריק להסתמך על עמק נהר היניסיי שבדרום סיביר כדי לתמוך בצבאו ולשמש כקו אספקה.[14] לקובלאי היה עוד יתרון גדול נוסף – עליונות מספרית רבה: מלבד שליטתו של קובלאי בכוח מונגולי גדול, הוא גם שלט בשבטים של נוודים בצפון סין כמו ח'יתאנים (אנ') וג'ורצ'נים, כמו כן שלט גם בחיל רגלים של אלפי סיני האן.[15]
בנובמבר של שנת 1261 קובלאי ואריק בוק נלחמו בקרב ב-Shimultai, ליד גבול סין-מונגוליה, הכוחות של אריק נסוגו והתארגנו מחדש תוך עשרה ימים. לאחר מכן, חזרו לאזור, ליד הרי החינגן הגדולים שבמזרח מונגוליה, והכו שוב בכוחות של קובלאי.[16] שני הקרבות הסתיימו ללא הכרעה אך אריק בשלב הזה לא יכֹל להרשות לעצמו לאבד כוח אדם. קובלאי עם הזמן כבש את מונגוליה, ואיים על שליטתו של אריק בוק בעמק נהר היניסיי, קו האספקה היחיד שנותר לו לאחר שקובלאי חסם את כל האחרים.[17] אלגו, בן בריתו הגדול של אריק בוק, חיכה לרגע בו אריק יהיה פגיע ואז נטש אותו, כשהוא שומר לעצמו את הסוסים, הסחורות והכנסות המיסים של הח'אנות של צ'גאגטאי, ומפסיק לשלוח אספקה לאריק. אריק בוק, שנחלש מאוד, שלח שליחים לאלגו. השליחים דרשו ממנו חלק מהכנסות המיסים והרכוש, אך אלגו סירב והוציא את השליחים להורג.[18] אריק איבד אותו לחלוטין כבן ברית, והפך מבודד. הוא נשאר עם תומכים בודדים, וחסרו לו האנשים והאספקה לשלוט בהם.[19]
בסופו של דבר אריק יצא למלחמה עם אלגו, וניצח.[20]
סוף המלחמה וכניעתו של אריק בוק
במהלך החורף הקשה של שנת 1263, תומכיו שעוד נותרו החלו לנטוש אותו לטובת קובלאי.[21] בין הנוטשים היה אפילו אחד מבניו של מונגקה. בנו של מונגקה ביקש מאריק בוק את חותמת ה-Tamga (אנ') של אביו, ואז מסר אותה לקובלאי כסמל של נאמנות.[22] וכך אריק איבד תומך נוסף.
לאריק בוק חסרו המשאבים ובעלי הברית כדי להגן על עצמו, הוא התייאש והבין שהאפשרות היחידה שנשארה לו היא להיכנע לקובלאי. אריק בוק נסע לבדו לעיר זאנאדו, שם הוא נכנע בפני קובלאי בשנת 1264, ובכך הסתיימה מלחמת האזרחים.[23]
מפה קובלאי היה חופשי לגמרי, ויכֹל לעשות באריק בוק כפי שיבחר. הוא הוציא להורג כמה מתומכיו, ואותו כלא. אריק מת שנתיים מאוחר יותר בגיל 47 כשהוא אחוז מחלה.[24] מותו המוקדם היה מאוד נוח מבחינת קובלאי, ובצירוף הפתאומיות של מותו, הופצו שמועות שהמוות שלו לא היה טבעי, ורבים חושדים שקובלאי הרעיל אותו בסתר – השערה שמעולם לא הוכחה.[25]
מורשת ותוצאה סופית
מנצח המלחמה היה קובלאי. הוא זכה למלוך כח'אן גדול למשך 30 השנים הבאות, בהן האימפריה המונגולית שגשגה ברובה. תחת שלטונו של קובלאי האימפריה הגיעה לשיאה הטריטוריאלי, וכיסתה יותר מ-23 מיליון קילומטרים רבועים, דבר שהפך אותה לאימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה מבחינת שטח רציף[26]. מבחינת שטח שאינו רציף, היא שנייה רק לאימפריה הבריטית, שהייתה כוח קולוניאלי מאות שנים אחרי. ניצחונו של קובלאי הפך אותו לאחד האנשים המוכרים בהיסטוריה, כנראה המונגולי המוכר ביותר לאחר סבו הידוע, ג'ינגיס חאן. קובלאי זכור גם כמייסד שושלת יואן, אותה הוא ייסד באמצע מלכותו בשנת 1271, והיה לקיסר הראשון שלה. קובלאי כבש את כל חלקיה של סין עד שנת 1279. בשנת 1279, הכיבוש המונגולי של סין הסתיים[27]. זה קרה לאחר ששושלת סונג הפסידה בקרב יה-מן (אנ') למונגולים ונפלה בשנת 1279.
תחת שושלת יואן, קובלאי הפך לקיסר הלא-סיני הראשון ששלט אי פעם בכל סין. דבר שנחשב הישג גדול.
בשנת 1239, קובלאי נישא לקיסרית צ'בי (Chabi). צ'בי הייתה אשתו המועדפת יותר מכל אישה אחרת, והיא העניקה לקובלאי ארבעה בנים, כשאחד מהם היה הנסיך ג'ינגים (אנ'), שהיה צריך להיות היורש של קובלאי. בשנת 1281 נפטרה הקיסרית צ'בי, ומספר שנים לאחר מכן, בשנת 1286, נפטר הנסיך ג'ינגים. הנסיך מת מפאת אלכוהוליזם, 8 שנים לפני קובלאי, ולכן לא ירש אותו.
מותם של אשתו המועדפת ויורש העצר הנבחר שברו את קובלאי, שהפך מדוכדך ופנה לאוכל ושתייה, הגיע לעודף משקל חמור, ולקה בסוכרת ושיגדון (דלקת מפרקים)[28][29]. כמו כן, נסיונותיו הכושלים לכבוש את יפן תסכלו אותו. קובלאי נחלש ככל שהזדקן, וב-18 בפברואר 1294, נפטר בגיל 78. מאחר שהיורש המיועד, הנסיך ג'ינגים, מת כ-8 שנים לפני קובלאי – קובלאי מינה כיורש את בנו של ג'ינגים, טמור חאן (אנ').
על אף השגשוג הרב של האימפריה בתקופת שלטונו של קובלאי, המלחמות הרבות של המונגולים, כמו מלחמת האזרחים הטולויית, מלחמת הולאגו-ברקה (אנ'), או המלחמה בין קובלאי לקאידו (אנ'), הביאו לירידת כוחו של הח'אן הגדול, ובסופו של דבר לפיצולה הסופי של האימפריה המונגולית עם מותו של קובלאי בשנת 1294.
טמור חאן ירש את קובלאי כח'אן הגדול השישי של האימפריה המונגולית, והקיסר השני של שושלת יואן. טמור ח'אן נחשב לח'אן השישי הגדול, אך כוחו היה מוגבל מאוד עקב פיצול האימפריה בשנת 1294, והוא מוכר יותר כקיסרהּ השני של שושלת יואן, וכנכדו של קובלאי ח'אן.
אף על פי שהאימפריה המונגולית התקיימה למשך פחות ממאה שנים, השפעתם של המונגולים עדיין ניכרת כיום, ובפרט השפעתו העולמית של מנצח המלחמה, קובלאי.
לקריאה נוספת
Morris Rossabi, Khubilai Khan: His Life and Times, University of California Press, 1988
הערות שוליים
- ^ Anne.F, [https://youtu.be/wUVvTqvjUaM?t=12 סרטון מעת TEDEd - It was the largest contiguous land empire in history— stretching from Korea to Ukraine], באתר ed.ted.com, 2019
- ^ Anne F., The rise and fall of the Mongol Empire -, TEDEd
- ^ Anne.F, הסבר על מערכת הירושה באימפריה המונגולית., באתר TEDEd
- ^ thejackmeister-mongolhistory, The Toluid Civil War: 1260-1264, The Jackmeister: Mongol History, 2018-05
- ^ thejackmeister-mongolhistory - פסקה שניה., The Toluid Civil War: 1260-1264, The Jackmeister: Mongol History, 2018-05
- ^ Morris Rossabi, עמוד 59 - הסבר על אלגו והח'אנות של צ'גאגטאי, באתר archive.org, 1988
- ^ Morris Rossabi, עמוד 59 בספרו., באתר archive.org, 1988
- ^ תחילת הפסקה השלישית במאמר., באתר tumblr.com
- ^ Rossabi, Morris Rossabi - עמוד 55., באתר archive.org, 1988
- ^ מלחמת האזרחים הטולויית - פסקה שלישית., באתר tumblr.com
- ^ Rossabi, עמוד 51 בספר., באתר archive.org, 1988
- ^ Jackmeister, פסקה רביעית., באתר Thejackmeister
- ^ The Jackmeister, מלחמת האזרחים הטולויית - פסקה רביעית במאמר., באתר thejackmeister-mongolhistory.tumblr.com
- ^ Thejackmeister, כל הפסקה החמישית במאמר., באתר thejackmeister-mongolhistory.tumblr.com, 2018
- ^ Thejackmeister, סוף הפסקה הרביעית במאמר., באתר thejackmeister-mongolhistory.tumblr.com
- ^ Thejackmeister, הפסקה השישית במאמר., באתר thejackmeister-mongolhistory.tumblr.com
- ^ Morris Rossabi, עמוד 57 בספר., באתר archive.org, 1988
- ^ Morris Rossabi, תחילת עמוד 60., באתר archive.org, 1988
- ^ Thejackmeister\Morris Rossabi, סוף הפסקה השישית., באתר thejackmeister-mongolhistory.tumblr.com, 2018
- ^ Morris Rossabi, עמודים 58–62, באתר archive.org, 1988
- ^ Thejackmeister, סוף הפסקה השישית., באתר thejackmeister-mongolhistory.tumblr.com, 2018
- ^ Morris Rossabi, סוף עמוד 60 ותחילת עמוד 61 בספר., באתר archive.org, 1988
- ^ Morris Roddabi, עמוד 61 בספר והרחבה נוספת בעמוד 62., באתר archive.org, 1988
- ^ Morris Rossabi, עמוד 62 בספר - הסבר סופו של אריק בוק, באתר archive.org, 1988
- ^ Morris Rossabi, עמוד 62 - "המקורות הנוכחיים לא פותרים את חידת המוות שלו (של אריק בוק)", באתר archive.org, 1988
- ^ Anne F, The rise and fall of the Mongol Empire
- ^ Anne F -, The rise and fall of the Mongol Empire
- ^ Kublai Khan's disease, Thejackmeister
- ^ ראו בויקיפדיה האנגלית על קובלאי ח'אן: https://en.wikipedia.org/wiki/Kublai_Khan
