היסטוריה של סיביר
חבל הארץ הנודע כסיביר לרוב נחשב להיות אזור נידח ודליל באוכלוסייתו. מוניטין זה ניתן לו בארבע מאות השנים האחרונות בהן היה תחת כיבוש רוסי אשר לא ראה בו את מרכז ענייניו וחשיבות ממשלו. קודם לכן הייתה סיביר ארץ מקורם של עמים טורקיים כמו גם המונגולים ורבים אחרים, בין לבין הייתה סיביר דרך המעבר של ההומו ספיאנס מאירואפרסיה אל אמריקה (דרך ברינגיה).
גבולותיה של סיביר אינם מדויקים לגמרי אך הם מקבילים פחות או יותר לגבולותיה של צפון אסיה, על פי כן הגבולות הם הרי האורל, הערבה האירואסייתית והאוקיינוסים, בהם הארקטי והשקט. מבחינה פנימית סיביר נחלקת לערבה האסייתית בדרום, מהרי האורל עד נהר אוב במערב, מנהר אוב ועד לנהר לנה במרכז ומנהר לנה ועד הגבולות הימיים במזרח. מבחינת התיישבות צפונית יותר ומזרחית יותר נחשב לקר יותר ובעל אוכלוסייה דלילה יותר.
פרה-היסטוריה
שלושה נהרות מרכזיים זורמים לאורכה של סיביר, נהר אוב, נהר יניסיי ונהר לנה. כמו כן ישנם נהרות משניים בכל האזור, בהם נהר אנאדיר, נהר קולימה, נהר אירטיש, נהר אמור ועוד, אשר גורמים להתפתחותם של יערות טייגה כבירים.
התרבויות המוקדמות ביותר נחלקו לדוברי השפות האלטאיות ממזרח והשפות האורליות ממערב, קודם לכך היו אף שתי אלו כלולות בשפות האורלו-אלטאיות. השפות האלטאיות אשר שמן מרמז על מקורן בהרי אלטאי נחלקו די מוקדם לשפות הטורקיות, לשפות המונגוליות ולשפות הטונגוסיות. דוברי השפות האורליות התפתחו לכיוון צפון-מערב ויצאו מחבל סיביר. כיום הגדולה שבקבוצות השפות האורליות היא קבוצת השפות הפינו-אוגריות.
תרבות
מספר התרבויות הרב להן נחלקו אנשי סיביר אינו ניתן לספירה, מה שכן ידוע הוא קיומן של שתי התרבויות הגדולות; העמים הטורקיים והמונגולים. המונגולים התיישבו (ככל הנראה) מסביב לימת באיקל אשר עד היום קדושה להם. העמים הטורקים אשר לקיומם נמצאו שרידים ארכאולוגים מסביב לעמי המונגולים התפתחו ככל הנראה מנהר לנה ונעו משם דרומה. הקבוצה התרבותית השלישית בגודלה היא של דוברי השפות הטונגוסיות, מהם התפתחו העמים המנצ'ורים.
מעבר לאלו היו מדרום להרי האורל הסקיתים אשר התיישבו מסביב לים הכספי ועם הזמן נעו דרומה, מהקווקז ומרכז אסיה, עד אשר התפתחו לעמים האיראנים.
דת
עם התפתחות הדתות מדרום להם היו העמים מושפעים בידי דת הבון מטיבט והבודהיזם מתת-היבשת ההודית כמו גם מהדת הסינית העממית אך יותר מכל הטורקים והמונגולים הושפעו מדת המקורית שלהם, טנגריזם, דת שמאנית הנחשבת למונותאיסטית שמקורותיה המעורפלים למדי ניתנים לחיזוי עוד מהאלף ה-3 לפנה"ס. עם התפתחות העמים, הדת, אשר התמקדה קודם לכן רק בערבה האסייתית, התפתחה לאזור הנהרות לנה ויניסיי. הדת התאימה עצמה לאורך החיים הנוודי של הערבה ועל כן האמונה לא התרכזה בפסלים וסמלים משום שהעמים נדדו ממקום למקום. במקום זאת התרכזה הדת באל אחד השולט בשמיים ושמו טנגרי.
אורך חיים
העמים שהתפתחו בערבה ובדרום סיביר היו כמו כלל העמים הסיביריים נוודים אשר נעו ממקום למקום אחרי הצאן. החסר בהתיישבויות מרכזיות מנע התפתחות מגפות שהייתה בחלקים אחרים ומיושבים של העולם, מה שהביא לתוחלת חיים ממוצעת ארוכה יותר מבשאר העולם.
הנוודים היו ציידים-לקטים ולא התיישבו בשטחים מסובסדים לחקלאות כפי שנעשה במסגרת המהפכה הנאוליתית משום שהיה זה בלתי אפשרי עבורם; שטחיהם הרחבים בהם חיו העמים התבססו על ערבות ענקיות, מצפון היה זה קר מדי ליישוב ומדרום הייתה זאת סין אשר סגרה שעריה בפני הנוודים הפושטים עליה. רוב הכתבים העתיקים על התרבויות מקורם מסין, הסינים ראו בעמי הערבה ברברים ופולשים. פשיטות של פרשי נוודים אכן נראו בשכיחות, דבר שהביא את קיסר סין הראשון, צִ'ין שְׁה-חְוָאנְג, לבניית החומה הגדולה של סין למניעת הפשיטות.
התפתחות מדינית
שיונגנו
ערך מורחב – שיונגנו
המדינה המרכזית הראשונה להתפתח מתוך תרבויות הנוודים הסיבירים הייתה במקורה מעמק אורחון וזאת התפתחה להיות קונפדרציית נוודים שנודעה בתור שְׂיוֹנְגנוּ. מכיוון שהכתבים הסינים רואים בכל הנוודים "ברברים" ולא מפרידים בין הטורקים והמונגולים, נותרה עד היום החידה על מקורות השיונגנו. יש המעריכים כי הקונפדרציה הייתה איחוד של עמים טורקים ומונגולים ביחד עם טונגוסטים, נוודים מהאימפריה הקושאנית ועוד. דבר אחד כן ידוע על השושלת מבחינה תרבותית; היא השפיעה והושפעה, מדתות נוספות. הטנגריזם החל להתפתח אל התרבויות על גדות נהרות הלנה והיניסיי. בתקופתם של השיונגנו הפך הטנגריזם לדת המרכזית של סיביר ואף השיג עליונות על עבר לוח אמור.
השפעתה של השיונגנו נחלשה בעת ששליטיה של שושלת האן המערבית כבשו ממנה שטחים באגן טארים והחלו ליצור את דרך המשי, אשר הפחיתה את השפעתם הבין-לאומית כאשר עברה מדרום להם.
הונים
- ערך מורחב – הונים
כאשר השיונגנו החלה מתפרקת על ידי השפעתן של השושלות הסיניות במאה ה-4 לספירה נעו עמים פנימיים מתוך הקונפדרציה מערבה עד אשר עשו את דרכי הסקיתים מצפון לים הכספי ולפתע מצאו את גולת הכותרת, האימפריה הרומית. העמים הנוודים אשר כעת הפכו לקונפדרציה משל עצמם הנודעת כהונים החלו לחקות את התרבות הרומית וללמוד את המסורת הרומית עד אשר הם עצמם קראו תיגר על הרומאים בפלישה הנוודית הגדולה הראשונה לאירופה.
ההונים כבשו שטחים מהים הצפוני ועד הים הכספי בעודם בשיאם תחת שלטונו של אטילה ההוני. העמים ההונים הוסיפו לשנות את המבנה הדתי והאתני של מזרח ומרכז אירופה. הטנגריזם היה בשיא פריחתו, והפלישות הן שהביאו לנדידת העמים הסלאבים. עם מותו של אטילה ההוני התרסקה האימפריה ההונית אשר בנה למיני ממלכות במרכז ומזרח אירופה. עמים רבים יעקבו על צעדיהם של ההונים ויקימו אימפריות באירופה אחריהם.
רוראנים
האימפריה הגדולה הבאה הייתה חאנות רוראן אשר ידוע בוודאות שהייתה ממלכה מונגולית. לאורך כל שנותיהם בערבה היה יחס קר בין המונגולים לטורקים, וכאשר האימפריה של הרוראנים עלתה לכוח בערבה, נסו העמים הטורקים אל מרכז אסיה והשפעתם התחזקה בעברי נהר האוב. על פי הכתוב בספר של ווי, היה זה יוּגִ'יוּלוּ מוּגוּלוֹ, מנהיג הנוודים אשר איחד את העמים ליצירת הממלכה אשר בירתה ישבה על העיר נומו.
לאורך שלטונם של הרוראנים הפכה דת הבודהיזם לדתם של המונגולים והטנגריזם אשר כעת נחלק בין פלגים נותר העיקרי בידי העמים הטורקים. הרוראנים אשר הרוויחו רבות מחוסר הריכוזיות של המדינות הסיניות והשתמשו במצב זה להאדרת השפעתם במה שהיום נודע כמונגוליה הפנימית, שלטו במשך יותר מ-200 שנה עד אשר התפרקו לתוך מדינות לוחמות, דבר אשר השאיר את הדרך נקייה לעלייתה של שושלת טורקית חדשה.
גקטורקים
- ערך מורחב – גקטורקים
הגָּקְטוּרְקִים (בטורקית: Göktürk; הטורקים הכחולים) היו פדרציית עמים טורקיים אשר הונהגו בידי בּוּמִין כַּגַּן אשר השליט את עליונות הטורקים על הרוראנים המתפרקים, החזיר את הטנגריזם להיות הדת הרשמית היחידה של עמי הערבה והקים את חאנות הטורקים הראשונה בשנת 551. האימפריה שלו תתפתח מים יפן ועד ים אזוב ותהפוך לראשונה אי פעם לשלוט על כל הערבה האירואסייתית.
עם הזמן האימפריה הגקטורקית תחל לקרוס לידי אויביה האימפריה הסאסאנית ושושלת סווי ולבסוף בשנת 581, מלחמת אזרחים תביא לפירוד האימפריה בין מזרח למערב. האימפריה המזרחית תיפול במהרה לעליונותה הצבאית של שושלת טאנג הסינית תחת טאי-דזונג, קיסר סין אשר לרוב נחשב כקיסר הגדול ביותר בהיסטוריה של אומתו בעוד האימפריה המערבית תתפרק בין שושלת טאנג והאימפריה המוסלמית של בית אומיה.
עם נפילת הגקטורקים תפחת השפעתם של המונגולים והטורקים על הערבה. השפעות הטנגריזם על הקווקז ומזרח אירופה ייפלו לידי דתות האסלאם של האימפריה המוסלמית והנצרות האורתודוקסית של רוס של קייב.
האויגורים
- ערך מורחב – האימפריה האויגורית
עם עליית האימפריה האויגורית תחל נטיית הטורקים לצאת מעברי הטנגריזם לתוך דתות אחרות. האויגורים הם עם טורקי שמקורו באגן טארים. עם כיבושה של הערבה והשטחים מצפונה לה לעבר מרכז סיביר האימפריה לא תשליט מחדש את הטנגריזם כדת הרשמית, אלא את הבודהיזם, אף על פי שהייתה זו דת המיעוטים.
בערך בתקופת האויגורים יתאחדו הטורקים שנותרו על עבר הלנה לתוך עם היקוטים.
הטונגוסטים
- ערך מורחב – שושלת ג'ין (1115–1234)
העמים הטונגוסטים נעו מיד ליד במשחק הכוחות של הסינים, הטורקים והמונגולים עד אשר במאה ה-11 עלה גִּ'ין טַאי-דְּזִו, מצביא מנצ'ורי משטחיה של מנצ'וריה אל הכוח בעת ראה עצמו כיורש המנדט האלוהי של קיסרות סין. הוא כבש שטחים נרחבים מסין, הכתיר עצמו קיסר ואת שושלתו שושלת ג'ין השנייה. מנקודה זאת והאלה יהיו העמים הטונגוסטים מקושרים לתרבויות סיניות יתר על התרבויות הסיביריות אשר התפתחו לצידם לחופי ים אוחוצק ולמפלסי הערבה.
שושלת ג'ין הייתה הקרובה ביותר לאיחוד סין לאחר שכבשה שטחים נרחבים מתוך שושלת סונג אך זו לעולם לא תהיה שליטת כלל סין, שכן האימפריה המונגולית תעלה מעליה ותביא לשינוי מסיבי של כלל המפה הגאו-פוליטית של אירואסיה. לעמים הטורקים לקחו 600 שנים לכבוש את הערבה האירואסייתית במלואה אך המונגולים יכבשו תחת שלטונו של ג'ינג'יס חאן ויורשיו כמעט שתי יבשות שלמות ויביאו לאימפריה השנייה הכי גדולה בהיסטוריה בתוך בסך הכל 40 שנה.
הפלישות המונגוליות לסיביר
כיבוש
בשנת 1205 איחד ג'ינג'יס חאן את העמים המונגולים והקים את האימפריה המונגולית. כאמור, מקורם של המונגולים הוא מסביב לחופיה של ימת באיקל אשר לטענתם הייתה קדושה. עובדה זאת הייתה הראשונה להביא לפלישה המונגולית אל תוך סיביר. במהלך הכיבושים שנעשו בידי גדול מפקדיו של החאן, סובוטאי, ברחו העמים הטורקים המערביים מאיימת המונגולים עד אשר הגיעו אל אסיה הקטנה בעוד העמים המזרחיים נסו צפונה לעבר השטחים הקפואים והנידחים ביותר, עד אשר השליטו את דת הטנגריזם על חופי אוקיינוס הקרח הצפוני.
בסיביר לא היה שום כוח מרכזי אשר מנע את ההתפשטות המונגולית ובתוך מספר פשיטות על עברי הנהרות הגדולים המונגולים לקחו את חופי ים אוחוצק ופשטו על שושלת ג'ין הטונגוסטית ממזרח בעוד הכוחות המערביים נעו ללא הפרעה עד אשר הגיעו לעברי הרי האורל, שם עם תגבורת הכוחות עברו והחלו את הפלישה המונגולית לרוס של קייב ומאוחר יותר את כלל הפלישה המונגולית לאירופה. כיבושה של סיביר בידי המונגולים הביא לשינוי דמוגרפי אדיר של האזור, המונגולים הפכו לשליטים היחידים של הרמה בעוד הטורקים ועמים אחרים ברחו צפונה, מערבה ודרומה, כל אלה לא הספיקו. הטורקים אשר ברחו לאסיה הקטנה גם הם נבלעו בתווך הכיבושים האדיר שנמשכו ארבעים שנה וסופחו לידי האימפריה המונגולית הענקית.
העמים המונגולים עצמם החלו ליישב את סיביר לאחר כיבושה בעת נעו צפונה, עד היום הקבוצה האתנית הגדולה ביותר של ילידים בסיביר הם הבוריאטים אשר למעשה התפתחו מתוך המונגולים. כיבוש הבאיקל היה המניע המרכזי של המונגולים לנוע צפונה, כפי שנאמר בידי השמאנים ושאר אנשי הדת שהכירו בקדושת המקום.
לאחר האימפריה
עם התפרקות האימפריה המונגולית מרכז השלטון עבר לחאנאבליק בהיותה בירתם של המונגולים כובשי סין. שלטון המונגולים על סין אשר נודע כתקופת שושלת יואן היה די קצר שכן ההאן (קבוצה אתנית) הסינים גירשו אותם והשליטו את חונגוו, קיסר סין כשליט הלגיטימי של שושלת מינג החדשה. המונגולים המפורקים נעו צפונה וייסדו את שושלת יואן הצפונית אשר תמשיך לשלוט בשטחים הסיביריים המזרחיים עד אשר התפרקה במהלך המאה ה-16 חזרה לשבטים מונגולים נוודים.
מצידה השני של האימפריה המונגולית המפורקת הייתה אורדת הזהב אשר קיבלה לעצמה את האסלאם כדת המדינה וחיזקה עם הזמן את השפעתם של הטורקים הטטרים על מערב סיביר ומרכז אסיה. גדילת השפעתה של דת האסלאם על השטחים הביאה ליצירתן של ממלכות רבות, בהם חאנות אסטרחן, חאנות קאזאן וחאנות סיביר היו במרכז חבל הארץ הסיבירי.
הכיבוש הרוסי
עם עלייתה של הנסיכות הגדולה של מוסקבה אשר תחת איוואן הרביעי הפכה לרוסיה הצארית, החלה רוסיה בהתפשטות אל תוך סיביר מעבר להרי האורל בשביל לוודא כי אימפריה כמונגולים לעולם לא תוכל להפתיע אותם ולהביא לכיבוש כה אדיר כפי שעשתה האחרונה. ראשית כבשו איוואן וקודמיו את חאנות אסטרחן (כמו גם חאנויות באירופה) וחאנות קאזאן. תחת שלטונו איוואן שלח את הקוזאקים בראשות ירמק לכבוש את טיומן, בירת חאנות סיביר ובכך להעלים כל זכר לשלטון דת האסלאם בעבריה של סיביר. האסלאם באותה העת היה דת הרוב עד לעברי מפרץ אוב. הכיבוש הרוסי הביא להסדר של דת כלל הקבוצות האתניות אשר הגיעו אליהם הסמכויות הרוסיות להיות נצרות אורתודוקסית שתסודר כהומוגניה.
תהליך הכיבוש הרוסי הואט במעט לאורך תקופת הצרות אך עם עלייתו של מיכאיל הראשון, צאר רוסיה מבית רומנוב החלה ההתפשטות המסיבית של המאה ה-17. בתוך שני עשורים כבשו הרוסים שטחים מדרום לנהר אוב ומהם עד ליניסיי הרוסים יצאו במשלחות אף צפונה משם. לאחר מכן התרחשה מערכת כיבוש של צפון הערבה עד אשר עברו את נהר לנה והשיגו חוף לים אוחוצק. משם החלה התקדמות מקבילה צפונה אל הדלתה של הלנה ומזרחה אל חופי ים סיביר המזרחי וים צ'וקצ'י. נוביה זמליה נכבשה ואחריה גם סברניה זמליה.
סין ורוסיה
הכוחות הרוסים נעצרו כאשר פגשו גלגול החיים החדש של העמים הטונגוסטים. המנצ'ורים תחת הואנג טאיג'י, קיסר צ'ינג הכריזו על נכונותם למנדט האלוהי של סין, קראו תיגר על שושלת מינג השלטת בעודם מכריזים על שושלת צ'ינג ליורשת האמיתית לכס הסיני. המנצ'ורים החלו את מסעותיהם בכיבוש הממלכות המונגוליות ובכך כיבוש שטחים מידי ההשפעה הסינית. דאז כבשו המנצ'ורים בדרום שטחים מסין ובצפון קונפדרציות נוודים טונגוסטים שונים לחופי ים יפן. בנקודה זאת החלו מגעים בין צ'ינג לרוסיה כאשר האחרונה החלה לפלוש לצ'ינג במסגרת פשיטות הקוזאקים. מכיוון שהמנצ'ורים עצמם היו במקורם נוודים אשר נעו ממקום למקום, שני הצדדים הגיעו לנקודת שוויון צבאי על עבר נהר אמור עם כוחות המנצ'ורים לוקחים את היד העליונה במעט.
בעת שלטונו של קאנגשי, קיסר סין הגיעו הצדדים להסדר לאחר שהמנצ'ורים צלחו בהשגת עליונות צבאית שלמה על גבי הרוסים כאשר כבשו את סחלין, חברובסק ואף שטחים מידי מגדן. ההסכם אשר נחתם בין שליחי פיוטר הגדול וקאנגשי, שליטיהם של שתי המדינות בנרצ'ינסק ונקרא כשמה הסכם נרצ'ינסק היה ההסכם הראשון בין שתי המדינות ובו נקבעו הגבולות והסדר מדיני לפיו יוסדר סחר ויועבר שטח לידי סין. ההסכם נבע למעשה מחשש סיני שהרוסים יאחדו כוחות עם המונגולים של קלמיקיה ויפעלו נגד סין. ההסכם הועתק לכדי שלוש שפות, לטינית, מנצ'ורית ורוסית. בכל שפה ההסכם משנה פרטים ואין לו תעתיק מקורי במנדרינית.
במהלך המאה ה-19 נפלה שושלת צ'ינג למספר מלחמות שהחלישו את יוקרתה הבין-לאומית כגון מלחמת האופיום הראשונה והשנייה, מרד טאיפינג ועוד. כל אלו אפשרו לממשל הרוסי לדחוק לכיבוש עוד שטחים כפי שסוכם בחוזה אייגון והסכם בייג'ינג (1860).
העידן המודרני
הפעולה הגדולה ביותר להבאת המהפכה התעשייתית לסיביר הייתה בניית מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית אשר בעזרתה ביקר ניקולאי השני, קיסר רוסיה האחרון באזור. סיביר, אשר הייתה ברובה קפואה ולא ניתנת ליישוב בידי האדם האירופאי הרוויחה את מוניטין הנידחות שלה תחת שלטון האימפריה הרוסית בעת מהפכנים למנייהם גורשו לעברה במסגרת גלות וברית המועצות כאשר כל החשודים בפעולה נגד המשטר נשלחו אל הגולאגים אשר ברובם רוכזו בסיביר. ה'רוסיפיקציה' של האזור הביאה כמעט להכחדה של הטנגריזם ופגעה בייחודיות התרבויעות המקומיות.
ב-30 ביוני 1908 בשעה 7:17 בבוקר נפל מטאוריט דרומית ממרכז סיביר באזור אגן נהר טונגוסקה הסלעי והביא להרס קטלני במה שנודע כאירוע טוּנְגּוּסְקָה. השפעת רעש הפיצוץ הגיעה עד רדיוס של כ-1,500 קילומטרים ממרכז הפיצוץ וכל הקיים ברדיוס 20 ק"מ מנקודת ההתנגשות התאדה תוך זמן קט. חקר האירוע שהביא לרעש הגדול החל רק 19 שנה לאחר האירוע עצמו.
בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה סיביר מבין המקומות הבטוחים ביותר בעולם. עקב מרחקה ממרכז המשטר והסמכות של מוסקבה הייתה בפועל כשטח עצמאי שמלבד מרכזי העיור ומחנות הריכוז כגון הגולאגים לא הייתה אף סמכות להשליט את החוק הסובייטי בתוכה. רבים במטה הכללי של הצבא היפני הקיסרי השאפתן פעלו להוצאתו לפועל של מבצע קנטוקואן לפיו תכבוש האימפריה היפנית את שטחיה של סיביר. התמיכה בתוכנית זאת התרסקה בצורה קריטית למערך קבלת ההחלטות לאחר קרב חלקין גול, במסגרתו הצבא האדום תחת גאורגי ז'וקוב הביס את צבא קוואנטונג היפני.
עם נפילת ברית המועצות חלקים מנהליים ברוסיה דרשו עצמאות אך לבסוף הגיעו לפשרה עם הממשל במוסקבה להיות סובייקטים פדרליים אך מעבר לכך רפובליקות של רוסיה, משמע שתהיה להן אוטונומיה מורחבת ואף שפה רשמית לצד הרוסית. הרפובליקות הסיביריות מונות את אלטאי, בשקורטוסטן, בוריאטיה, קומי, מארי אל, רפובליקת סאחה-יקוטיה (ארצם של היקוטים אשר גודלה כמעט שווה לגודלה של הודו), טטרסטן, טובה, אודמורטיה, חקסיה וצ'ובשיה. בחלק מהרפובליקות (כמו גם במדינות סובייטיות לשעבר כקירגיזסטן) ישנה כיום פעולה להחייאת דת הטנגריזם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
