מנחת בצת
 | |||||||||||
| אחד ממטוסי המיג-17 הסוריים שנחתו במנחת בצת | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג השדה | מנחת למטוסים קלים | ||||||||||
| עיר סמוכה | נהריה | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
מנחת בצת היה מנחת למטוסים קלים, כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לנהריה, ממערב למושב בצת מדרום לדרך אזורית כביש 899.
היסטוריה
המנחת נבנה בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי חיל האוויר המלכותי (בשם: RAF El-Bassa על שם הכפר הסמוך אל-בסה) כדי שמטוסיו יסייעו בכיבוש לבנון, שהייתה נתונה אז תחת שלטונה של ממשלת וישי הצרפתית ששיתפה פעולה עם מדינות הציר. בין השאר נבנו במקום, בין השנים 1941 - 1942, האנגרים למטוסים, עמדות ירי ובונקרים לתחמושת[1]. שטח הבסיס הופקע מ"חוות כנען", חווה חקלאית שהייתה בבעלות כנען בישארה סעיד, ערבי נוצרי שהמשיך להחזיק בחלק מהשטח שסביב לבסיס. השדה היה בשימוש תקופה קצרה בעיקר לאימונים. בנו של מוכתר הכפר אל-בסה הוזמן ללמוד טיסה במקום[2].
בעבודות ההקמה הועסקו פועלים ערבים מהסביבה ומלבנון וקבוצה קטנה של פועלים יהודים מנהריה, שעסקו בעיקר בפיקוח על עבודת הפועלים הערבים. חלק מקבוצה זו היה מגרעין קיבוץ "געתון" בנהריה שהקים אחר כך את קיבוץ נאות מרדכי. סלילת המסלולים נעשתה על ידי פיזור שכבת אבני שדה שהודקה במכבש ועליה פוזרו שכבות נוספות של חצץ בגדלים שונים, תוך כבישה חוזרת, ולבסוף שכבת אספלט מסיימת את העבודה[3].
בקיץ 1941, פעלה בבצת טייסת 450 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי בסתיו 1942 טייסת 451[4], ובחורף 1943 טייסת 208 של חיל האוויר המלכותי[5].
לאחר הקמת המדינה הוסב למנחת למטוסים קלים. חברת ארקיע החלה להפעיל בקיץ 1959 קו תעופה בין נמל התעופה דב הוז בתל אביב למנחת[6], ושוב בקיץ 1960[7]. אך הטיסות הופסקו עקב חוסר כדאיות כלכלית[8].
ב-12 באוגוסט 1968, חדרו לישראל שני מטוסים סוריים מדגם מיג-17. הטייסים ביצעו טיסת ניווט בשמי סוריה במהלכה נעזרו במפות משנת 1945, שאינן מעודכנות. הם נכנסו לתוך לבנון ובמקום לפנות צפונה ולנחות בשדה ליד טריפולי, פנו השניים דרומה ונחתו בבצת. עד לאחר הנחיתה היו הטייסים משוכנעים כי נחתו במנחת לבנוני[9][10]. שני הטייסים, סגן ואליד אדהם וסג"ם רדפן ריפעי, נלקחו בשבי ושוחררו כשנתיים מאוחר יותר במסגרת עסקת שבויים, ואילו המטוסים הופקדו בידיו של חיל-האוויר[11].
בשנת 1971 חברת תעופה "נתיב" החלה להפעיל שוב טיסות בין תל אביב וירושלים למנחת, במטוס בריטן נורמן איילנדר בו מקום ל-9 נוסעים[12].
בתקופת מלחמת לבנון הראשונה שימש המנחת להטסת ציוד ולוחמים לתוך שטח לבנון במסוקי תובלה[13].
בשנת 1994 נחתו במנחת עשרות אזמ"ים במטס הזדהות למען רון ארד[14].
בתחילת שנות ה-2000 המנחת שימש לפעילות של טיסנאות, ומושב בצת יזם את הצבתם של שלטים המתעדים את ההיסטוריה של המנחת[15].
בשנת 2012 אושרה תוכנית הרחבה למושב בצת על שטח המנחת, ההרחבה כוללת 55 נחלות נוספות על הקיימות והרחבת כמות יחידות הדיור בישוב עד להיקף כולל של 348. על פי התוכנית מסלולי המראה משמשים כרחובות של השכונה החדשה והנחלות נבנו בין המסלולים. בניית השכונה החדשה החלה בשנת 2018[16].
מבנה
בשדה הוקמו שני מסלולי המראה מצטלבים זה בזה ובצדדים מספר האנגרים, שלהם שלושה קירות גבוהים, בנויים מאבני שדה ופתוחים אל המסלולים. ההאנגרים היו רחבים מספיק לקליטת מטוסים מדגם קונסולידייטד B-24 ליברייטור, מפציץ כבד בעל ארבעה מנועים, שהיה בשרות קרבי באותה עת במערכה במדבר המערבי[3]. מסלול הסעה חצי מעגלי קישור בין מסלולי ההמראה וההאנגרים. מבנה מסלולים זהה הוקם על ידי הבריטים בשדה התעופה ראש פינה, בשדה התעופה מוקייבלה ובשדות תעופה אחרים שנבנו על ידם באותם שנים.
שדה בצת היה חלק מרשת של שדות תעופה שהקימו הבריטים בתקופת המנדט, והוא סווג כשדה משנה או "שדה קדמי" (forward operating airfield), שדה המגבה את השדה העיקרי במקרים בהם הפעולה ממנו בלתי אפשרית או מוגבלת מסיבה כלשהי. תפקידו של השדה הקדמי היה להגן על גבולות סמוכים, יבשתיים או ימיים. רשת שדות התעופה בצפון הארץ כללה בנוסף לבצת גם את בסיס חיל האוויר המלכותי סנט ג'ין כ-15 קילומטר מדרום, בסיס חיפה, בסיס רמת דוד, מנחת מגידו, שדה התעופה ראש פינה, ומוקייבלה.
תמונות
אחד ממטוסי המיג-17 הסוריים שנחתו במנחת בצת
הנגר המרוכב משלושה קירות גבוהים ובנויים מאבני שדה שבנו הבריטים בשדה בצת
שלט במנחת בצת
קישורים חיצוניים
סרטון המתעד את שני ה"מיגים" הסוריים זמן קצר לאחר שנחתו במנחת בצת, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:04) מתוך ערוץ British Pathé- ה,מיגים' נחתו בישראל אחר טעות בניווט מטוסי חיל האוויר הוזנקו לעבדם וטסו מעליהם בעת הנחיתה מעלים אפשרות של עריקה כתוצאה מתסיסה בדמשק, על המשמר, 13 באוגוסט 1968
- מנחם הגלילי, "פיקניק" עם "מיגים" סוריים, הצופה, 16 באוגוסט 1968
- שני ה"מיגים" הועברו לשדה־תעופה צבאי, דבר, 14 באוגוסט 1968
- הטייסים הסוריים שידרו ד"ש, דבר, 16 באוגוסט 1968
- שמואל שגב, נחיתת ה"מיגים" מעידה על שליטה בכלים - ליקויים בניווט, מעריב, 14 באוגוסט 1968
הערות שוליים
- ^ עמירם אורן ורפי רגב, ארץ בחאקי : קרקע וביטחון בישראל, הוצאת כרמל, ירושלים, 2008, עמוד: 27
- ^ מנחם תלמי, זכרונות שדה בצת, מעריב, 16 באוגוסט 1968
- ^ 3.0 3.1 מתוך זיכרונותיו של בנימין רדצ'בסקי שעבד במקום, באתר "בית ליברמן - מוזיאון לתולדות העיר נהריה"
- ^ על פי המאמר בויקיפדיה האנגלית No. 450 Squadron RAAF ו-No. 451 Squadron RAAF
- ^ No. 208 Squadron (RAF): Second World War
- ^ נפתח קו טיסה ת"א - נהריה, דבר, 19 ביולי 1959
- ^ "ארקיע" חידשה הטיסות לנהריה, דבר, 30 ביוני 1960
- ^ חב' ארקיע לא תחדש את טיסותיה לגליל המערבי, למרחב, 24 במרץ 1961
- ^ שמעון עופר, שני מטוסי "מיג "17 סוריים הונחתו על־ידי טייסיהם בישראל, דבר, 13 באוגוסט 1968
- ^ עמנואל הראובני, הילדים ראי מיד: אלה 'מטוסים סוריים!, מעריב, 13 באוגוסט 1968
- ^ זהר בונה, מדוע נחתו שני מטוסי מיג-17 סורים בבצת?, באתר חיל האוויר, 11 באוגוסט 2016
- ^ יואל דר, שדה בצת בצפון הארץ הופעל ע"י חברת "נתיב", דבר, 11 בנובמבר 1971
- ^ מנחם רהט, הופעלה "רכבת אווירית" להטסת חיילים מלבנון, מעריב, 28 בינואר 1983
- ^ עשרות אזמ"ים 1994 יום השנה לנפילתו של רון ארד, באתר תפוז אנשים
- ^ כנפיים אל החופש, באתר גלובס, 4 בינואר 2006
- ^ תכנית מתאר מקומית בצת -מספר 18306
| נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
|---|---|---|
| נמלי תעופה בין-לאומיים | חיפה • בן גוריון • רמון | |
| שדות תעופה | קריית שמונה • ראש פינה • הרצליה | |
| מנחתים | פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר | |
| לא פעילים | דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה | |
| נהרסו או פונו | בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת | |
| מנחתים מאולתרים | מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול | |
