מיקי הרן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיקי הרן
לידה 13 בספטמבר 1949 (גיל: 72)

מרים (מיקי) הרן (נולדה ב־13 בספטמבר 1949) היא כימאית ישראלית, לשעבר יושבת ראש המועצה לצרכנות, כיום יו"ר מרכז ויץ לפיתוח בר קיימא ולשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה[1] ומדענית ראשית של המשרד.

ביוגרפיה

הרן (במקור ויסמן) נולדה בישראל. בשנת 1969 החלה בלימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם סיימה בשנת 1972. לאחר מכן יצאה ללימודי המשך בארצות הברית ובשנת 1978 סיימה לימודי דוקטורט בכימיה אורגנית באוניברסיטת ברנדייס. בשובה לישראל עבדה כעוזרת מחקר והוראה בבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית, ובשנת 1982 הצטרפה כמרצה בכירה באוניברסיטה העברית ובמכללת הדסה לטכנולוגיה.

באוניברסיטה עבדה עד 1986, ולאחר מכן הועסקה כחוקרת בחברת "אוניקור ביוטכנולוגיה" לפיתוח קוטל חיידקים יעיל וידידותי לסביבה. בשנת 1989 יצאה לשנת שבתון ועסקה במחקר באוניברסיטת רטגרס שבניו ג'רזי. בין השנים 19901993 עבדה בתל אביב כחוקרת במעבדות א.י לטיפול במים. בשנת 1994 יצאה פעם נוספת לארצות הברית והייתה עוזרת ראשית למנהל המרכז למחקר יישומי באיכות הסביבה של מכללת האנטר באוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1996 חזרה לישראל והחלה לעבוד במשרד להגנת הסביבה שבו שימשה סגנית מדען ראשי (1996 - 1999), מדענית ראשית (1999 - 2000), וסמנכ"ל לענייני תעשיות (2000 - 2003). בשנת 2003 מונתה על ידי השרה יהודית נאות למנכ"ל המשרד, ועמדה בראשו עד 2006.

הרן ספגה ביקורת על כך שבסיום כהונתה במשרד ממשלתי, עברה לעבוד בשוק הפרטי בחברות שעליהן פיקחה כרגולטורית.[1]

הרן היא ראש ההתמחות בניהול סביבתי ומרצה לתלמידי תואר שני במנהל עסקים בקריה האקדמית אונו משנת 2006. נכון ל-2019, סיימה כהונה של 9 שנים כדירקטורית בחברת כיל (ICL),[1] היא משמשת כדירקטורית בחברת מ.א.י (חברה למחזור של פסולת חשמלית ואלקטרונית) ויו"ר הוועדה לאיכות סביבה של ארגון מעלה.

חיים אישיים

בשנת 1972 נישאה לבנימין נתניהו (לימים, ראש ממשלת ישראל) ובשנת 1979 התגרשו. זמן קצר לפני הגירושים נולדה להם בת, נועה. לאחר גירושיה נישאה בשנית, ומנישואים אלה יש לה שלושה ילדים נוספים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ליאורה אמיתי, המשרד לסידור עבודה, באתר העין השביעית, 7 בינואר 2018
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0