מערת הלל
.JPG)
מערת הלל (קרויה גם מערת הלל ותלמידיו או מערת הלל ושמאי) היא מערת קבורה וקבר צדיקים המיוחסת להלל הזקן (ובמקורות שונים גם לשמאי הזקן ולתלמידיהם) בסמוך למתחם קבר הרשב"י ומירון.
רקע היסטורי
הלל הזקן היה נשיא הסנהדרין בירושלים בשלהי תקופת בית שני. היה מייסד וראש בית הלל, זרם הלכתי בשלהי תקופת בית שני שהיה בעימות עם בית שמאי, מיסודו של שמאי הזקן. פועלו של הלל הזקן מוזכר בהקשר לאלכסנדריה המצרית, ירושלים ויריחו, ואין כל אזכור במקורות קדומים לפועלו באזור הגליל או למקום קבורתו.
אזכור למערת הלל בימי הביניים
האזכור הראשון לקברו של הלל הזקן בגליל הוא במגילת אביתר שחיבר רב אביתר גאון, בשלהי המאה ה-11, ומתאר את קבורת אביו רב אליהו הכהן גאון בדלתון, מקום שסביבו קבורים צדיקים רבים מתקופת התנאים, ביניהם מוזכרים הלל ושמאי. אזכור למערת הלל בסמוך למירון מופיע ב'מסעות רבי בנימין' של בנימין מטודלה (אמצע המאה ה־12). במקור זה מוזכרת מערה שבה קבר הלל ושמאי, וקברים של כמה עשרות מתלמידיהם. תיאור דומה מתקופה קרובה מוזכר גם בחיבורו של פתחיה מרגנסבורג. תיאור נוסף של מערת הלל ושמאי לצד קברים רבים נוספים במערה מוזכר במאה ה־12 בסיפור מסעו של יעקב בן נתנאל הכהן, אצל רבי שמואל בן רבי שמשון בשנת 1210,[1] אצל רבי יעקב השליח במאה ה־13, אצל רבי יצחק חילו ואשתורי הפרחי במאה ה-14.
אתר מערת הלל סמוך מאוד לאתר קבר הרשב"י כיום, אך בשני המקורות הראשונים כלל לא נזכר קבר הרשב"י בסמוך, ובאחרים מוזכר אתר קבר הרשב"י כמשני או מקביל לאתר מערת הלל. בהשפעת ספר הזוהר ועליית מגורשי ספרד בסוף ימי הביניים עבר מרכז החשיבות באתרי מירון ממערת הלל לקבר הרשב"י.
עלייה לאתר בפסח שני ונביעת מים מהמערה
בחלק ניכר מהמקורות סביב מערת הלל מוזכר פלא של נביעת מים בתוך המערה, לראשונה בחיבורו של פתחיה מרגנסבורג, המייחס אותם רק לבואו של אדם הגון. בתיאורו של תלמיד הרמב"ן ב'תוצאות ארץ ישראל' מוזכרת עליה לאתר בפסח שני ותפילה בו, ויציאת מים מהמערה בעקבות התפילה, דבר הנחשב לסימן טוב להתקבלות התפילה. במקורות שונים מובאת עובדת השתתפותם של ערבים מקומיים בתפילות אלו יחד עם היהודים, ואגירת כמות קטנה של המים שנבעו מהמערה כסגולה[2]
בימינו
בשנת תשפ"ג סודרה גישה אל תוך המערה, הותקנה בה תאורה חשמלית וכיום היא פתוחה לציבור[3].
קישורים חיצוניים
- מערת הלל(הקישור אינו פעיל), אתר 'אהלי צדיקים'
הערות שוליים
- ^ אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא", עמ' 64
- ^ הלל בנוסח מירון, זאב ארליך, אביב 2006, מקור ראשון
- ^ כניסת הקבר אחרי השיפוץ, מערת-הלל-ותלמידיו
