קבר האמהות
 |
קבר האמהות הוא מתחם קברים קדום בעיר טבריה (בעבר נקרא: "ראס בן עמיס"), שעל פי מסורת מאוחרת, הוא מקום קבורתן של יוכבד בת לוי, מרים הנביאה ונשים נוספות, ברובן ממשפחתו של משה, שמקום קבורתן אינו מוזכר בתנ"ך (מלבד מרים).
המסורת מופיעה לכאורה לראשונה בספר המסע של יעקב בן נתנאל הכהן (1187 לספירה) קבורים בה "יוכבד ועמה שמונה צדקניות". אזכור נוסף מאותה תקופה (1187-1244 לספירה), נמצא בחיבור הפיוטי "קברי אבות" מאת פנחס בן יצחק, המונה גם את קבר מרים. מנחם החברוני (1215 לספירה) מוסיף וטוען כי קבורים במקום יוכבד, צפורה, אליעזר וגרשום. קברה של אלישבע בת עמינדב במקום נזכר לראשונה בכתבי יעקב השליח (1258-1270 לספירה), יחד עם "ד' קברים ואינם יודעים שמותם".
בדורות האחרונים מותג המקום בפרט כקברי בלהה וזלפה נשות יעקב. אך התיאור המוקדם ביותר המזהה את קברם במקום הוא בספר ימי מוהרנ"ת מאת נתן מברסלב (1823 לספירה) ומוסיף שגם חולדה ואביגיל נקברו במקום וטוען ש"יש אומרים" שגם אסתר, ומוסיף: "יש חילוקי דעות על קצת מהנזכר לעיל, אבל על כל פנים, לפי דעת כולם מונחים שם הרוב מהצדקניות הנזכרות לעיל". בספר שערי ירושלים הסתפק האם בלהה וזלפה קבורות שם. סביב שנת 1890 רבי מנחם מנדיל ראבין טען בספרו מסע מירון כי גם חנה ודבורה קבורות באתר.
הקברים
זיהוי הקברים מהמאה ה-12 - המאה ה-13
- יוכבד, עם שמונה צדקניות (זיהוי משנת 1187 לספירה)
- מרים (זיהוי משנת (1187-1244 לספירה)
- צפורה (זיהוי משנת 1215 לספירה)
- אליעזר בן משה (זיהוי משנת 1215 לספירה)
- גרשום (זיהוי משנת 1215 לספירה)
- אלישבע בת עמינדב, עם ארבעה קברים (זיהוי משנת 1258-1270 לספירה)
זיהוי הקברים מהמאה ה-19
- חולדה (זיהוי משנת 1823 לספירה)
- בלהה (זיהוי משנת 1823 לספירה)
- זלפה (זיהוי משנת 1823 לספירה)
- אביגיל (זיהוי משנת 1823 לספירה)
- אסתר (זיהוי משנת 1823 לספירה)
- חנה (זיהוי משנת 1880-1888 לספירה)
- דבורה (זיהוי משנת 1880-1888 לספירה)
היסטורית המבנה
בעבר ציינו את הקבר אבני בזלת שחורות, אך בתחילת המאה העשרים הן נעלמו ולא נותר מהן סימן, בעיקר בעקבות הבניה החדשה בקריית שמואל.
בחקירה שעשה הרב יעקב משה טולידאנו בשנת תשט"ז נמצא באחת המפות באזור טבריה ציון קבר קדוש. חלקה זו הייתה רשומה בטאבו ע"ש "כוללות הספרדים רמב"ה" וכך זוהה המקום כ"קבר האמהות".
בקיר הדרומי של הגדר מופיע שלט האומר: "זה הקיר עומד על הקברים". מתחת לשלט יש גומחה להדלקת נרות.
לקריאה נוספת
- ישראל הרצברג, מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
