קבר יהודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קבר יהודה הוא קברו של יהודה בן יעקב אבינו. מיקום הקבר אינו ידוע באופן ודאי, וישנם מספר מסורות באשר למיקום הקבר. מקום ותהליך הקבורה אינם מתוארים בתנ"ך.

ביהדות

בפשט הכתובים, על כל האחים, לבד מיוסף, לא מתואר היכן נקברו, אך בספרות חז"ל נאמר כי העלו בני ישראל את כל בני יעקב לארץ להיקבר שם[1].

דעת הספרי

מערת המכפילה בחברון

התייחסות למקום קבורתו, מצינו בספרי:

'ואל עמו תביאנו', שיקבר עם אבות בארץ. רבי יהודה אומר וכי עצמות יוסף בלבד העלו ישראל ממצרים, והלא כל שבט ושבט העלה עצמות שבטו ממצרים שנאמר (שמות יג יט) 'והעליתם את עצמותי מזה אתכם', שאין תלמוד לומר אתכם, מה תלמוד לומר אתכם, שכל שבט ושבט העלה עצמות שבטו ממצרים, ומה תלמוד לומר ואל עמו תביאנו, שנקבר עם אבות בקבורתם. רבי מאיר אומר הרי הוא אומר (בראשית נ ה) 'בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען', אני נקבר בה ואין אחר נקבר בה, ומה תלמוד לומר ואל עמו תביאנו שנקבר עם אבות בארץ.

ספרי פרשת וזאת הברכה פיסקה שמ"ח

בעוד שלדעת תנא קמא מקום קבורתו של יהודה הוא בארץ ישראל ובדבריו לא מבואר המיקום המדוייק, לגבי התנאים האחרים הדעות חלוקות. בפשטות, לשיטת רבי יהודה נקבר יהודה בתוך מערת המכפילה, ואילו לשיטת רבי מאיר, מסבירים פרשני הספרי הזרע אברהם, והספרי דבי רב: שנקבר בחברון, אך לא במערת המכפילה. לעומת זאת, בפירוש המיוחס לראב"ד מפרש, שגם לדעת רבי יהודה, לא נקבר יהודה בתוך מערת המכפילה עצמה, אלא בסמוך לה, וגם רבי מאיר מסכים אתו, ובא רק לפרש את דבריו.

קבורת יהודה בחברון מוזכרת גם בספרים החיצונים: צוואות השבטים[2], ספר היובלים[3], וכן בקדמוניות היהודים[4][5].

ספר הישר

בספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ואת יהודה קברו בעיר בביא נגד בית לחם.

ספר הישר, סוף ספר יהושע

מיקומה של בביא לא ידוע.

מסורת עולי הרגל

מרבית עולי הרגל היהודים במהלך הדורות לא מזכירים כללל את קברו של יהודה.

רבי יעקב השליח, מזכיר את קברו, במקום בו קיים כיום "קבר נבי יהודה".

רבי שמואל בן שמשון מזכיר את קברו בכפר כנא.

רבי יצחק אלפרה, מזכיר את קברו, על יד קברם של ראובן שמעון ולוי, ושל דינה. המסורת על דינה מוזכרת בהרבה מכתבי המסעות בארבל, כאשר חלקם גם מזכירים שבטים נוספים, אך הם לא מזכירים את יהודה.

מסורות ערביות

יהוד

הקבר המיוחס ליהודה בן יעקב, הנמצא בלב העיר יהוד

מסורת ערבית מן התקופה הממלוכית הצביעה על מקום הקבר, בתוך הכפר יהודייה[6]. היא הקימה מבנה מפואר לכבוד יהודה בן יעקב (א-נבי הודא אבן סדנא יעקוב), המבנה קיים עד היום. במבנה הקטן בעל הכיפה, קיים מחראב הפונה לכיוון מכה, ובמרכז החדר עומדת מצבה גדולה. חלקים ממבנה הקבר, כדוגמת צמד העמודים הניצבים בכניסה למבנה, קדומים בהרבה, וסביר להניח שהובאו למקום מאתרים אחרים.

לאחר כיבוש והריסת העיירה במבצע דני בסוף מלחמת העצמאות, יוהד המקום והפך לחלק מהעיר יהוד היהודית, רוב מבני העירה נהרסו אך מבנה קבר יהודה נשאר, וממוקם בצד גן העצמאות.

בהמשך קודש המקום גם במסורת היהודית, ומתפללים יהודים רבים פוקדים את המקום.

בסמל העיר יהוד, מופיע אריה, כסמלו של שבט יהוד, וזאת בגלל המסורת הקושרת את קברו לעיר. כמו כן היישוב גני יהודה, הסמוך למקום המיוחס לקברו ביהוד, ויש אומרים שאף העיר הסמוכה אור יהודה, נקראים על שם קבר זה.

קבר נבי יהודה

מבנה קבר נבי יהודה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבר נבי יהודה

מסורת נוספת, המשותפת למוסלמים לעלווים ולדרוזים, רואה את קברו של יהודה בעמק החולה במקום שהיה נקרא "כפר יהודה". הקבר נמצא בתל עזזיאת, בסמוך לכפר סאלד, שאר ישוב, וקיבוץ דפנה. ובקרבת גבול ישראל-סוריה.

לפני מלחמת ששת הימים היה במקום מסגד עלווי, שכלל שלושה מבנים עתיקים, הוא שימש מקום לעליה לרגל, בפרט לעוורים ובעלי מומים בעיניים, כשהם מאמינים בסגולת המקום לרפואה. המקום נוהל על ידי העלווים שהתגוררו בכפרי הסמוכים.

לאחר מלחמת ששת הימים עבר המקום לחזקת הדרוזים מרמת הגולן מסוריה ומלבנון, המקום היה מוזנח והכניסה למתחם הקבר היתה קשה מאוד. בשנת תשנ"ט שופץ המקום, ונוספו בו בניינים נוספים. והוא משמש כיום למקום תפילה והתכנסות לעדה הדרוזית, והוא בין המקומות המקודשים לה ביותר.[7]

חלק מהמסורות היהודיות זיהו את המקום עם קברו של שמואל בן גרשום נכדו של משה רבינו.

היו גם מסורות שזיהו את המקום בטעות כקבר עדו הנביא[8][9], יש לציין שעל פי הנאמר בנביא עדו נקבר בבית אל.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד ירושלמי סוטה (דף ח ע"ב; פרק א הלכה י): "ככתוב (בראשית מו) אנכי ארד עמך מצרים ואני אעלך גם עלה מה ת"ל גם עלה. אמר אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו"
  2. ^ מופיע כמה פעמים, ובמיוחד בצוואת בנימין עמ' רטו
  3. ^ פרק מו פסוקים ח-י
  4. ^ במהדורת שליט, עמ' 57
  5. ^ יש לציין, שספרים אלו מזכירים גם את קבורת שאר השבטים בחברון, שלא כדעת חז"ל בספרי שזה היה מיוחד ליהודה. בספר צוואת השבטים מופיע שגם יוסף נקבר בחברון, דבר הנוגד את הנאמר מפורש בתורה על קבורתו בשכם.
  6. ^ ככל הנראה בגלל שמו של המקום.
  7. ^ ראה כאן
  8. ^ כנראה על סמך השם.
  9. ^ ר' למשל אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא" מאת ר' שמואל ב"ר שמשון (1210), עמ' 64, שם רשום "הלכנו לדן, וראיתי מערת פמייס שיוצא מעבר הירדן. ומחוץ לעיר קבר עידו הנביא"