מערת שם ועבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מערת שם ועבר
בית המדרש של שם ועבר.JPG

מערת שם ועבר היא אחד מאתריה של העיר העתיקה של צפת. המקום היה מקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות לאורך ההיסטוריה.

תולדות המערה

מערת שם ועבר היא מערת קבורה מהתקופה הביזנטית, המהווה אחד משרידיה הקדומים של צפת. במקור היא שימשה כמערת קבורה של משפחה יהודית אמידה. לקראת סוף המאה העשירית המערה התקדשה על ידי היהודים.

בתקופה הצלבנית זוהתה המערה כמקום קבורתו של טוביה, אחד מכותבי הספרים החיצוניים, והיא הפכה למרכז דתי נוצרי. על פי המסורת הנוצרית, המערה הוחזקה על ידי נזירות "בנות יעקב".

לאחר כיבוש צפת על ידי צלאח א-דין ב-1188, הוסבה למקום תפילה מוסלמי. בתקופה הממלוכית כונתה "בית אלאחזאן" (בית האבל). על פי המסורת המוסלמית כאן התאבל יעקב על מות יוסף. דמעותיו ניקבו את קירות המערה ויצרו את המעיינות הנובעים בסביבתהּ של צפת. שמה המוסלמי הנוסף, "קבר המבשר" נובע מהעובדה שמבשר הבשורה הרעה על פי המסורת קבור במערה זו. ב-1310, מושל צפת, בכתמור אלגֻ'כנר, הרחיב את המערה ופרץ כניסה חדשה בקשת מאבני גזית לבנות ואדומות. על אבן הראשה חקוק סמל המושל בצורת שני מקלות פולו ומגן קמור מעליהם. המערה נודעה גם בשם מערת "בנות יעקב" ואילו רבי חיים ויטאל מכנה אותה "אולאד יעקב".

מסורת יהודית מאוחרת בת המאה ה-19 גורסת[דרוש מקור] כי שם ועבר - בנו ונכדו של נח - הקימו[1] במערה זו בית מדרש[2], ובו למד יעקב אבינו[3]. לפי האר"י[דרוש מקור], קבורים באותה מערה התנאים רבי דוסא בן הרכינס, בן עזאי ורבי נחמיה. אבל המסורת העדיפה את גרסת שם ועבר ובה זוהו קברי התנאים[דרושה הבהרה].

בשנות בצורת התירו הערבים ליהודים להתפלל במערה, כדי למנוע עצירת גשמים, אך בשנים גשומות לא נתנה בה דריסת רגל ליהודים.

קבר שם בן נח

לפי המסורת היהודית במערה קבור גם שם בן נח[דרוש מקור].

ראו גם

אֶבְּלָה – בית המדרש של שם ועבר?

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ החתם סופר (כתובות יז. ד"ה אמנם מ"ש) כותב כי בית מדרשם היה באותו מקום, אולם בדברי המדרש (בראשית רבה פר' סג אות י) משמע שהישיבות התקיימו בנפרד.
  2. ^ אולם הטורי אבן (מגילה טז:) כותב שבית מדרש שם ועבר היה בעבר הנהר; המהרש"א (שם יז.) כותב שהישיבה היתה בבאר שבע והחתם סופר (כתובות יז. ד"ה אמנם מ"ש) כותב שהישיבה היתה בירושלים.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף טז עמוד ב.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0