מצב מיוחד בעורף
מצב מיוחד בעורף הוא מצב חוקי בישראל, המוכרז בעת שאוכלוסייה אזרחית בעורף מצויה תחת מתקפה ממושכת, על מנת להקנות לשלטונות סמכויות שונות שיאפשרו לשמור על הסדר הציבורי ועל שלומם של האזרחים. הסדר זה נקבע כתיקון לחוק ההתגוננות האזרחית בשנת 1997, כחלק מהלקחים שהופקו בעקבות מלחמת המפרץ והמבצעים "דין וחשבון" ו"ענבי זעם", לאחר שהתברר כי כוחות הביטחון יכולים להשתמש בסמכויותיהם בעת התקפה, אך לא בזמן הפוגה.
הליך ההכרזה
שר הביטחון
הליך ההכרזה
שר הביטחון רשאי להכריז על מצב מיוחד בעורף, אם שוכנע כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת והממשלה טרם הכריזה על כך. עם הכרזתו, עליו להודיע על כך מיד לממשלה ולוועדת החוץ והביטחון. החלטה זו יכולה להיות לגבי שטח מסוים או לגבי המדינה כולה. בהכרזתו, רשאי שר הביטחון גם להגביל את הסמכויות הנתונות לצבא.[1]
תוקף ההכרזה
תוקפה של ההכרזה על ידי שר הביטחון יפקע בתום 48 שעות מהשעה שניתנה. במהלך 48 שעות אלה הוא רשאי לשנות את ההכרזה או לבטל אותה, כל עוד הממשלה לא ביטלה את ההכרזה, לא האריכה את תוקפה ולא שינתה אותה.[1]
הממשלה
משהודיע שר הביטחון לממשלה כי הכריז על מצב מיוחד בעורף, רשאית הממשלה, בכל עת, במהלך 48 השעות משעת ההכרזה על ידי שר הביטחון, לשנות את הכרזתו, לבטלה או להאריכה. החלטת הממשלה כאמור תעמוד בתוקפה 48 שעות משעת החלטתה, ובמהלך 48 שעות אלה היא רשאי לשנות את ההכרזה או לבטלה. בהכרזתה, רשאית הממשלה גם להגביל את הסמכויות הנתונות לצבא.
במידה והחליטה הממשלה להאריך את תוקפה של הכרזת שר הביטחון או לשנותה, עליה להודיע על כך מיד לוועדת החוץ והביטחון. על פי הוראות חוק ההתגוננות האזרחית, הממשלה רשאית לבטל את המצב המיוחד בעורף גם לאחר אישור ועדת החוץ והביטחון, וללא צורך באישורה לכך.[1]
ועדת חוץ וביטחון
הודיעה הממשלה לוועדת החוץ והביטחון על הארכת תוקפה של ההכרזה על ידי שר הביטחון או על שינויה של ההכרזה, תזמן ועדת החוץ והביטחון, בתוך 48 שעות משעת הכרזת הממשלה, את ראש הממשלה, שר הביטחון או הרמטכ"ל, להופיע בפניה לשם אישור הכרזת הממשלה על מצב מיוחד בעורף, שאם לא כן, יפקע תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, בתוך חמישה ימים מיום הכרזת שר הביטחון.[1]
מקרי הכרזה
- מצב מיוחד בעורף הוכרז מספר פעמים לאורך גבול הצפון. במהלך מלחמת לבנון השנייה הוכרז מצב מיוחד בעורף בכל אזור הצפון[2].
- בין 20 במאי ל-30 בנובמבר 2007 שרר מצב מיוחד בעורף בנגב המערבי. בדצמבר אותה שנה שוב הוכרז מצב מיוחד בעורף באזור זה[3]. תוקפה של הכרזה זו הוארך מספר פעמים, עד שפקע ב-31 באוקטובר 2008.
- ב-27 בדצמבר 2008, עם תחילת "מבצע עופרת יצוקה" הוכרז מצב מיוחד בעורף באזור הדרום, הפעם בשטח נרחב יותר, עד למרחק של 20 ק"מ מרצועת עזה ובימים הבאים הורחבה ההכרזה עד למרחק של 40 ק"מ.
- בתחילת מבצע עמוד ענן ב-2012, הוכרז מצב מיוחד בעורף באזור הדרום עד למרחק של 40 ק"מ מרצועת עזה[4], וכך גם במבצע צוק איתן בשנת 2014[5].
- מצב מיוחד בעורף הוכרז במהלך ההסלמה בדרום ב-5 במאי 2019, בטווח של עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה[6].
- מצב מיוחד בעורף לטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה הוכרז במהלך ההסלמה ב-12 בנובמבר 2019 על ידי שר הביטחון נפתלי בנט בעקבות ירי של למעלה מ-170 רקטות בעיקר על ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהגיב על חיסול שניים מבכיריו מוקדם יותר באותו יום.
- מצב מיוחד בעורף לטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה הוכרז במהלך ההסלמה ב-10 במאי 2021 (מבצע שומר החומות) על ידי שר הביטחון בני גנץ בעקבות ירי של למעלה מ-150 רקטות לכיוון עוטף עזה, הנגב, ואף לירושלים.
- מצב מיוחד בעורף לטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה הוכרז במהלך מבצע עלות השחר ב-5 באוגוסט 2022 על ידי שר הביטחון בני גנץ עקב ירי רקטי מרצועת עזה, לאחר שישראל חיסלה בכיר בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
- מצב מיוחד בעורף לטווח של 80 קילומטרים מרצועת עזה הוכרז במהלך טבח שבעה באוקטובר ב-7 באוקטובר 2023, על ידי שר הביטחון יואב גלנט[7].
- ב-23 בספטמבר 2024 הוכרז מצב מיוחד בעורף בכל שטחי מדינת ישראל, בעקבות ההסלמה בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל.
- ב-13 ביוני 2025 שר הביטחון, ישראל כץ, הכריז על מצב מיוחד בעורף בכל שטחי מדינת ישראל, זאת בעקבות פתיחת מבצע עם כלביא לתקיפת מתקני הגרעין האיראניים[8]
השלכות הכרזה על מצב מיוחד בעורף
סמכויות השלטון
בתקופה ובאזור שבהם הוכרז מצב מיוחד בעורף, רשאים הרמטכ"ל, סגנו, ראש אג"ם, אלוף פיקוד העורף ואלוף הפיקוד שבמרחבו הוכרז מצב מיוחד בעורף, לתת הוראות לציבור הנדרשות להצלת חיי אדם או רכוש או לשמירתם, ובכלל זה לחייבם לשהות במקומות מסוימים, כגון שהייה בבתים או במקלטים, לאסור או להגביל את הלימודים במוסדות חינוך ולתת הוראות לגבי ציוד אישי, לצורכי התגוננות אזרחית. חיילי פיקוד העורף וחברי ארגוני עזר הפועלים בהנחייתו[9] רשאים לתת הוראות לאזרחים הדרושות לשם שמירתם או הצלתם של חיים ורכוש בשטח מותקף. כוחות פיקוד העורף מוסמכים לפנות בעצמם חומרים מסוכנים ממפעלים ואף להורות על סגירת מפעלים המחזיקים חומרים אלה.
על מנת לאפשר את התנהלותו התקינה של המשק, מסמיך חוק שירות עבודה בשעת חירום את שר הכלכלה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, להוציא צווי ריתוק לעובדים המועסקים בשירותים קיומיים, כגון אספקת מים, מזון וחשמל ושירותי בריאות, תברואה ותקשורת. מתוך הנחה שרוב כוח העבודה מגויס לצבא או למשימות אחרות, מוסמך שר הכלכלה להתיר עבודת נוער גם בשעות הלילה.
סמכות נוספת ניתנת לשר התקשורת, שרשאי להורות לבעלי רישיונות לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) לבצע פעולות מסוימות, להפסיק לתת שירות או להעמיד את המערכות שלהם לרשות כוחות הביטחון.
שר הפנים רשאי להתיר לרשות מקומית לפעול מחוץ לתחומה לשם סיוע לרשות מקומית אחרת, המצויה בשטח בו הוכרז מצב מיוחד בעורף, במילוי חובה, תפקיד או סמכות חיוניים, אם נוכח כי הרשות המקומית המסתייעת אינה מסוגלת לספק לתושביה שירות חיוני או שמתן השירות נפגע באופן מהותי, וכי פעילות הרשות המקומית המסייעת מחוץ לתחומה לא תפגע באופן מהותי במילוי חובותיה לפי כל דין או בשירותים שהיא מספקת לתושביה.
זכויות תושבים
בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום אין לפטר עובדים שנעדרו ממקום עבודתם אם קיבלו הוראה שלא להגיע למקום העבודה מקציני הצבא המוסמכים לכך. בנוסף, אין לפטר את מי שנעדר ממקום עבודתו על מנת להשגיח על ילדו אם ניתנה הוראה לסגור את בתי הספר. הוראות אלה בדבר זכויות עובדים בזמן מצב מיוחד בעורף נקבעו בשנת 2003 כהוראת שעה, ונחקקו מחדש כהוראת קבע בהליך מהיר במהלך מלחמת לבנון השנייה. בנוסף, נחתמו במהלך אותה מלחמה, ובעקבות מבצעי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, הסכמים קיבוציים שנועדו להסדיר תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם מהסיבות דלעיל.
תיקון חקיקה נוסף משנת 2008 מסמיך את המפקח על הבנקים לקבוע כי ההוראות המחייבות את הגבלת חשבונו של מי שהמחאותיו סורבו, יוקפאו לתקופה של עד 90 ימים.
חוק מס רכוש וקרן פיצויים קובע הוראות בדבר מתן פיצויים למי שנגרם לו נזק מלחמה, ללא קשר להכרזה על מצב מיוחד בעורף. בעוד שפיצויים בגין נזקים ישירים ניתנים בכל מקום, פיצויים בגין נזקים עקיפים ניתנים רק ביישובים ששר האוצר הכריז עליהם כעל יישובי ספר. מאחר שאין בהכרח חפיפה בין האזור שבו הוכרז מצב מיוחד בעורף לבין אותם יישובים, לאחר מלחמת לבנון השנייה ובמהלך מבצעי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, הותקנו תקנות שבמסגרתן הוגדרו היישובים שבאזור שבו הוכרז מצב מיוחד בעורף כיישובי ספר למשך תקופת תוקפה של ההכרזה[10].
קישורים חיצוניים
חוק מס רכוש וקרן פיצויים, בספר החוקים הפתוח- חוק ההתגוננות האזרחית, בספר החוקים הפתוח
- חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, בספר החוקים הפתוח
- סקירה משפטית: הכרזה על מצב מיוחד בעורף, באתר הכנסת, 12 במאי 2021
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 הכנסת |ועדת החוץ והביטחון| הצוות המשפטי, סקירה משפטית: הכרזה על מצב מיוחד בעורף, 2021
- ↑ הכרזה על מצב מיוחד בעורף, ילקוט הפרסומים
הודעה על ביטול מצב מיוחד בעורף מיום 25 בספטמבר 2006 - ↑ הכרזה על מצב מיוחד בעורף, ילקוט הפרסומים
- ↑ הכרזה על מצב מיוחד בעורף, וצו לעניין החלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, י"פ 6498, התשע"ג, 18.11.2012.
- ↑ הכרזה על מצב מיוחד בעורף, י"פ 6847, 27 ביולי 2014
- ↑ תמיר סטיינמן יאיר שרקי ניר דבורי, הירי נמשך, "מצב מיוחד" בעורף, באתר מאקו, 5 במאי 2019
- ↑ גלנט: מצב חירום הוכרז בעורף עד אזור גוש דן, היערכות ללחימה ממושכת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ↑ ישראל יצאה במתקפת מנע באיראן: מצב מיוחד בעורף בכל המדינה, באתר www.maariv.co.il
- ↑ ארגוני העזר לפי חוק ההתגוננות האזרחית הם מגן דוד אדום והרשות הארצית לכבאות והצלה, וכן גופים שעיקר עיסוקם הצלת חיי אדם ושעזרתם נדרשת באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם בעת התקפה, וששר הביטחון הכריז עליהם כארגוני עזר.
- ↑ ראו למשל תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014, שהותקנו במהלך מבצע צוק איתן
מצב מיוחד בעורף41235360Q7060419