מצד סהרונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב

Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
מראה כללי של המצד
מראה כללי של המצד
מדינה ישראלישראל ישראל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 3, 5
קואורדינטות 30°36′14″N 34°56′18″E / 30.60389°N 34.93833°E / 30.60389; 34.93833
דרך הבשמים בנגב

מצד סהרונים (מכונה גם חאן סהרונים, מצד מחלת, קסר אלעין או חאן שער רמון) הוא מצודה נבטית על דרך הבשמים, בלב מכתש רמון, הקרויה על שם צמח סהרון משתלשל שגדל לידו. המצודה היא מבנה מרובע שאורך כל אחת מצלעותיה הוא 42 מטר. בליבה חצר מרכזית המוקפת בחדרי מלאכה, מרחצאות ובתנור.

מיקומו של המצד נבחר בשל קרבתו למעיין עין סהרונים, וככל הנראה היה פעיל בין המאות הראשונה והשלישית. ממצאים מחפירה ארכאולוגית שנערכה במקום מצביעים על שכבות אפר ולפיכך כנראה על שריפה שפגעה קשות במקום.

החקירה הארכאולוגית הראשונה של המקום הייתה של הארכאולוג הגרמני פריץ פרנק בשנת 1934. מהבדואים באזור הוא שמע כי שם המצד "קסר מחאלה" והניח בטעות כי מדובר בתחנה הרומית מואהילה (Moahila) המופיעה במסמך הרומי נוטיטיה דיגניטאטום (Notitia Dignitatum). כיום סבורים כי מיקומה של תחנה זו קרוב יותר לאילת. ב-1965 נחפר האתר בשנית.

רודולף כהן, שעמד בראש צוות חפירות במצד בשנים 1982/3, מצא דמיון בין החאן לבין זה שנמצא במואה הנבטית, מערבית למושב צופר בערבה. בחפירות שערך כהן נמצאו מטבעות נבטיים של המלכים חרתת הרביעי ורבאל השני מהמאה הראשונה לספירה, ומטבעות רומיים של הקיסרים אנטונינוס פיוס, קומודוס וקרקלה מהמאות 3-2 לספירה. נמצאו גם כלי בישול ועצמות רבות של גמלים[1].

כיום יש במקום חניון יום.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצד סהרונים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ר. כהן, "מצד שער רמון", חדשות ארכאולוגיות פ-פא, תשמ"ג: 53-52.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0