מרדכי לבנון (צייר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי לבנון

מרדכי לבנון (וַיְיס) (7 בפברואר 1901כ"ח בתשרי תשכ"ט, 20 באוקטובר 1968) היה מחשובי ציירי הנוף הישראלים. זוכה פרס דיזנגוף לשנת 1940 ו-1961.

ביוגרפיה

לבנון נולד בשם מרדכי וַיְיס בכפר ליד העיר נאג'וואראד שבטרנסילבניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום אוראדיה, ברומניה). את הציור החל ללמוד עוד ברומניה אצל אחיו הבכור, שגם הוא היה צייר. בשנת 1921 עלה לארץ ישראל והצטרף להסתדרות. למד כמה חודשים ב"בצלאל". עד 1925 עבד כפועל חקלאי ב"גדוד העבודה" במושבות הגליל, ומאוחר יותר כפועל בניין. מ-1925 1927 למד בסטודיה לציור אצל הצייר יצחק פרנקל (פרנל), והתגורר בשכונת מחלול בתל אביב. לאחר מכן עזב כל עבודה והתמסר לציור. כבנו של רב בעיירה בטרנסילבניה הכיר את ארץ הקודש מסיפורי התנ"ך, וכשהגיע לארץ התמזגה תפיסתו הרוחנית של המקום עם הנופים הפיזיים. ב-1929 היה חלק מקבוצת "מסד" והשתתף בתערוכות אמני ארץ-ישראל. ב-1938 השתקע בירושלים. ב-1963 פתח סטודיו בצפת ומאז חילק את זמנו בינה לבין ירושלים.

הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה.

נפטר בירושלים ב-1968 לאחר מחלה ממושכת.

היה נשוי לרחל לבית גולדפינגר ואב לשני בנים ובת.

פרסים והוקרה

זכה פעמיים בפרס דיזנגוף הציור: בשנת ת"ש-1940 ובשנת תשכ"א-1961.[1]

כעשרה ימים לפני מותו הוענק לו פרס ירושלים לאמנות הציור, אך היה חולה ולא נחך בחלוקת הפרס[2].

יצירתו

מרדכי לבנון נודע כצייר נוף שבחר נתיב מיוחד בן ציירי הנוף הישראלים. ציוריו מבוססים על נופים קיימים המשמשים מעין נקודת מוצא ליצירה. אותם יוצר האמן מחדש על הבד בעיבוד חופשי למדי ובשינוי צבע ופרספקטיבה, עד שהם נראים כנופים מרחפים ומלאי מיסטיקה. כמו חזיונות אקסטטים ולא כנוף ממשי. ביצירתו, ההיסטוריה הרוחנית של הערים הקדושות ירושלים וצפת מתורגמת לצבעים וצורות. השפעת סגנונו ניכרת בציוריו הקבליים של ידידו, דוד רקיע.

מבחר תערוכות יחיד

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0