מרכז ג'ו אלון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרכז ג'ו אלון
בניין המוזיאון לתרבות הבדואים
בניין המוזיאון לתרבות הבדואים
מידע כללי
סוג תרבות והיסטוריה
כתובת פאתי יער להב, הנגב הצפוני
הקמה ובנייה
אדריכל צבי לישר
תצוגה במוזיאון
תצוגה במוזיאון
תצוגת שטיחים מסורתיים במוזיאון

מרכז ג'ו אלון הוא מרכז חינוכי ותיירותי לידיעת הארץ ולהכרת הנגב, השוכן בפאתי יער להב שבנגב הצפוני, סמוך ממערב לקיבוץ להב. עיקר פרסומו של המרכז במוזיאון לתרבות הבדואים השוכן בו. המרכז קרוי על-שם הטייס ג'ו אלון.

תולדות המוזיאון

תחילתו של אוסף המוזיאון לתרבות הבדואים במוצגים שנאספו בידי הארכאולוגים אבנר ואורנה גורן, בעת שהתגוררו ליד הר סיני. לאחר נסיגת צה"ל מסיני, בסיוע המועצה האזורית בני שמעון, הקרן הקיימת לישראל והאגודה להנצחת זכרו של ג'ו אלון, שוכן האוסף במבנה המרכז שתוכנן בידי האדריכל צבי לישר, ונחנך בשנת 1985[1]. לתצוגה נוספו פריטים שנאספו בקיבוץ להב ופריטים שנתרמו על ידי בדואים החיים ברחבי האזור. עוזי חלמיש, ראש המועצה האזורית בני שמעון בין השנים 19661970, שימש כמנהלו הכללי של המוזיאון, ואורנה גורן שמשה כאוצרת הראשונה שלו.

המוזיאון לתרבות הבדואים

המוזיאון לתרבות הבדואים נוסד במטרה להנציח את אורח החיים המסורתי של הבדואים, מתוך הבנה כי החברה הבדואית נמצאת בתהליך מואץ של מעבר מחיי נוודות מסורתיים להתיישבות ביישובי קבע. התצוגה משתרעת על-פני שתי קומות, ובה פריטים היסטוריים ועכשוויים המתארים את חיי הבדואים בנגב ובחצי-האי סיני החל בראשית המאה ה-20 צילומים רבים המוצגים במוזיאון נתרמו וצולמו על ידי גואל דרורי מבאר שבע שעשה תיעוד מסיבי של חיי הבדואים בשנות השישים והשבעים. בקיץ 2005 הוקם בחצר המרכז אוהל בדואי ענק באורך של 257 מטרים אשר נרכש בסוריה. האוהל מחולק כמקובל לשני אגפים: חדר אירוח ("דיוואן" או "שיג") ואגף המשפחה ("מחרם"), והוא מכוסה במחצלות ובמזרנים. בדיוואן היכול להכיל עד 150 איש הוקמה כירה להכנת קפה ותה, ובמחרם כירה לאפיית פיתות. המוזיאון הוא הגדול מסוגו בארץ.

תצוגות נוספות

במוזיאון מספר תצוגות נוספות:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרכז ג'ו אלון בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0