רבי משה סלנט
 | |
| לידה |
18 בדצמבר 1928 ה' בטבת תרפ"ט ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
11 בדצמבר 2015 (בגיל 86) כ"ט בכסלו תשע"ט ירושלים |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| למד ב | ישיבת עץ חיים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, ראש כולל |
| תפקידים נוספים | נשיא החברה קדישא הראשית והכללית של קהל פרושים |
| רבותיו | רבי איסר זלמן מלצר, רבי מרדכי דוד לוין |
| בת זוג | שרה גיטל (ברוורמן) |
| אב | רבי יוסף צבי סלנט |
| אם | פראדל (לבית וייס) |
הרב משה דוב בן-ציון סלנט (ה' בטבת ה'תרפ"ט, 18 בדצמבר 1928 - כ"ט בכסלו ה'תשע"ו, 11 בדצמבר 2015) היה ראש ישיבה וראש כולל אברכים ירושלמי, מרבני קהילת קהל פרושים. נשיא חברה קדישא-פרושים בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרב יוסף צבי סלנט מחבר הספר "באר יוסף" ונשיא ה"חברה קדישא הראשית והכללית" של קהל הפרושים, ולפראדל בתו של המגיד הירושלמי רבי נטע צבי וייס. הוא נקרא על שם אבי סבו, רבי משה דוב וייס. למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים והיה תלמידו של הרב מרדכי דוד לוין והרב איסר זלמן מלצר. בגיל 17 היה מקבוצת התלמידים הראשונה בישיבת מיר והתקרב אל ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל וכן היה תלמידם של הרב אפרים בורדיאנסקי והרב יחזקאל לוינשטיין. נישא לשרה גיטל (נפטרה בכ"ז באייר ה'תשע"א, מאי 2011) בתו של הרב שלמה ברוורמן שהיה מחנך בתלמוד תורה עץ חיים (בנו של הרב זליג ברוורמן ראש ישיבת מאה שערים). התגורר בשכונת בתי ברוידא.
בשנת תשט"ו החל לכהן כר"מ בישיבת באר יעקב ובהמשך בישיבת כפר סבא, אך כעבור שנה, עקב מבצע קדש, חזר לירושלים. הוא כיהן במשך תקופה כר"מ בישיבת תפארת ישראל - רוז'ין של חסידות בויאן וכן כראש ישיבת שומרי אמונים (לצד הרב דוד אוירבך). בשנת תשכ"ח החל לכהן כראש ישיבת באבוב בבת ים. בשנת תשכ"ט מינהו אביו על מקומו לכהן כראש כולל האברכים "רבנו חיים יוסף - בית הוראה" בשכונת בית ישראל ירושלים[1]. בשנת תשל"ה נפתחה קהילת באבוב בירושלים ותלמידיו מהישיבה בבת ים לקחוהו לכהן כרב. בהמשך כיהן גם כראש כולל של החסידות בירושלים. מסר שיעורים בבית הכנסת מונקאטש בשכונתו. כמו כן כיהן (לאחר פטירת אביו) כנשיא ה"חברה קדישא הכללית".
לאחר פטירת אביו בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 התפרסם כמי שברשותו לחש לביטול עין הרע אותו קיבל מאביו, והדבר הקנה לו פרסום רב בקרב החוששים מעין הרע. הרב יעקב אדלשטיין נהג להפנות אליו את הפונים לעזרתו בנושא זה.
הוא ערך והוציא לאור את ספרו של אביו "באר יוסף" ואת הספר "נטעי חמד" של סביו, רבי נטע צבי וייס. לספרו של סבו צירף חיבור משלו הכולל ביאורים ומקורות לדברי הסב, בשם "אמרי חמד". מלבד ספרים אלו כתב חידושי תורה רבים, חלקם התפרסמו במשך השנים בכתב העת התורני של קהל הפרושים בירושלים, "אוצרות ירושלים".
נפטר ביום שישי כ"ט בכסלו ה'תשע"ו, 11 בדצמבר 2015, סמוך לכניסת השבת, ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים במוצאי שבת, אור לא' בטבת.
בנו הרב יעקב הוא מגיד מישרים.
לקריאה נוספת
- יעקב הייזלר, והאיש משה, המבשר, יום ו', ו' בטבת תשע"ו.
קישורים חיצוניים
- מיקירי קרתא דשופריא: הגאון רבי משה סלנט זצ”ל באתר JDN
- ישראל כהן, ברוך דיין האמת: הצדיק רבי משה דב בן ציון סלנט זצ"ל, באתר כיכר השבת, 12 בדצמבר 2015
- ראש כולל 'רבינו חיים יוסף' זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 12 בדצמבר 2015
הערות שוליים
- ^ בין לומדי הכולל היו הרב צבי שרייבר (רב חסידות בויאן), הרב יעקב אליעזרוב (דיין בבית הדין הרבני בירושלים), הרב אשר פריימן מו"צ של העדה החרדית, הרב חיים יהודה כהן מו"צ ומרבני ועד הכשרות של העדה החרדית והרב בן ציון גוטפרב (מרבני קהילת המתמידים).
