רבי משה קלירס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף משה קלירס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראב"ד טבריה
רבי משה קלירס
רבי משה קלירס
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1876
ז' באדר ה'תרל"ו
צפת
פטירה 1934 (בגיל 58 בערך)
כ"ג בשבט תרצ"ד
טבריה, ישראל
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בטבריה
מקום מגורים טבריה
מקום פעילות טבריה
השתייכות חסידות סלונים
תחומי עיסוק ראב"ד טבריה, ראש ישיבה
רבותיו רבי שמואל וינברג מסלונים
תלמידיו רבי אשר זאב ורנר
בני דורו רבי מרדכי חיים סלאנים רבי יעקב חי זריהן
חיבוריו תורת הארץ, טבור הארץ, מורשת משה.
בת זוג דבורה
אב הרב מאיר
ראב"ד
רבי משה קלירס

רבי משה קלירס (קליערס) (ז' באדר ה'תרל"ו, 1876-כ"ג בשבט תרצ"ד, 1934) היה הרב הראשי האשכנזי של טבריה[1], מייסד וראש ישיבת אור תורה.

חייו

הרב קלירס (במרכז), לצד הרב יעקב חי זריהן (מימין)

רבי משה נולד למאיר קלירס בנו של ניסן שהיה חוצב קברים בצפת ובעל משפחה ענייה. שם משפחתו מגיע מהעיירה קלייער שבבלארוס ממנה עלה אב סבו, גמליאל לארץ ישראל וקיבל את שמה. הוא נישא לבתו של רבי יהודה לייב קסטלניץ, מחשובי חסידות סלונים בטבריה ובעקבות זאת עבר לגור בעיר ולימים אף הפך בעצמו לחסיד סלונים לאחר שנסע בשליחות חותנו אל האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלונים ושהה אצלו בשבת. על פי הזמנת האדמו"ר, רבי שמואל וינברג מסלונים, שביקש שיהיה מלמד לבנו, נסע שוב לשנים אחדות ללמד תורה בסלונים. בשנת תר"ס הקים את ישיבת אור תורה על יד ציון רבי מאיר בעל הנס ועמד בראשה עד פטירתו. הוא נהג ללכת לישיבה ביום ראשון ולשהות בה עד יום חמישי ואז שב לביתו בין חומות העיר טבריה.

לאחר שנפטר הרב יחיאל מיכל היילפרין, בשנת ה'תרס"ט, נבחר לרב של הקהילה האשכנזית בטבריה. הוא לא הסכים לקבל מעמד רשמי מטעם שלטונות המנדט ואף דרש ברבים בעד הפרישה מהוועד הלאומי[2].

בראשית שנת תרע"ד הצטרף למסע הרבנים[3] יחד עם הרב קוק ורבי יוסף חיים זוננפלד. וכך כתב בדברי היענותו להצטרף למסע זה, שנערך במושבות החקלאיות:[4] ”זה מזמן העליתי במחשבתי כי אין אנו יוצאים ידי חובתנו כלפי אחים אלה, כי יותר מאשר יש בהם מזידים, הם בעיקר שוגגים ויש להעלותם על דרך המלך – מלכו של עולם”.

במאורעות תרפ"ט נרצח אחד מבניו, חיים אלישע. בסוף ימיו חלה ובפקודת הרופאים עבר לגור בשכונת קריית שמואל.

בשנת תרצ"ג, חלה ושלח מכתב לרב אשר זאב ורנר ששהה בארצות הברית וביקשו כי יבוא לטבריה וייקח את תפקידו כרב העיר.[5] באותה שנה הוצע הרב קלירס כמי שיעמוד בראשות העדה החרדית בירושלים, במקומו של הרב יוסף חיים זוננפלד (שנפטר בחודש אדר ב'). ההצעה לא יצאה לפועל מסיבות שונות.[6]

אשתו הראשונה נפטרה ולהם היה בן אחד אברהם מרדכי. הוא נישא בשנית ונולדו לו שלושה בנים חיים אלישע, מאיר (לימים מראשי חסידות סלאנים) וניסן.

ספריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי "לוח ארץ ישראל-שימושי וספרותי" שנערך על ידי אברהם משה לונץ שנה 19, לא היה באותן שנים רב ספרדי לעיר טבריה. במשך כשלושים שנה כיהן הרב אליהו ילוז כאב"ד טבריה עד לפטירתו בשנת תרפ"ט, ואף נזכר בספר "אלה מסעי" המובא במקור 3, שב-תרע"ד היו בטבריה כמה רבנים ואחד מהם הרב ילוז שהיה רבה של העדה הספרדית. לאחר פטירת הרב ילוז כיהן כאב"ד בטבריה רבי יעקב חי זריהן
  2. ^ אתר ח"כ מאיר פרוש - השבוע לפני 80 שנה תצוה ס"ט
  3. ^ ר' משה קליערס הצטרף אל המסע בכ"ה בחשוון כשהיו במושבה מרחביה - ראו בספר "אלה מסעי" הוצאת קול מבשר ה'תשס"א
  4. ^ מצוטט במספר מקורות. ראו: שמואל אבידור, האיש נגד הזרם, ירושלים תשכ"ב, עמ' יז. אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, ד, עמ' כו.
  5. ^ אשר זאב וורנר, טעם זקנים, ירושלים, תשט"ו, עמודים 8-10
  6. ^ ראו: מוסף המבשר התורני של העיתון "המבשר", כ"ג שבט תשע"ד, עמ' ט
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0