משטרת הג'יפתליק
משטרת הג'יפתלק (ג'יפטליק, ג'יפתליך, ג'פתלך) הוא מבנה אבן הנמצא בשפך של נחל תרצה (נחל פרעה) שבבקעת הירדן (כ-2 ק"מ מצומת אדם שעל כביש 90 ובקרבת מושב משואה). חלק מהמבנה הוקם עוד בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ושימש כבית ממשל (סראיה). בתקופת שלטון המנדט הבריטי הוא הורחב כדי לשמש תחנת משטרה (כחלק ממערך מצודות טגארט שהוקם בגבולות הארץ). בתקופת השלטון הישראלי בבקעה היה המבנה חלק ממחנה צבאי עד שננטש. הוגדר כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
רקע
במהלך המאה ה-19 רכש הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני אדמות בארץ ישראל ובעבר הירדן בהיקף של כ-900,000 דונם כשרובם בבקעת הירדן (כ-380,000 דונם). אדמות אלו נקראו צ'יפתליכ (Chiflik) לציין את שיוכן לסולטן). ריכוז משמעותי של אדמות (כ-70,000 דונם) נרכש באזור ואדי פרעה (הקרוי גם ע'ור אל פרעה (ג'יפתליק)). אדמות אלו הולאמו לאחר מהפכת הטורקים הצעירים ב-1902.
ההיסטוריה של האתר
השלטון העות'מאני
במהלך התקופה העות'מאנית הקימו הטורקים, בסביבות 1913, מבנה מנהלה (סראיה) במוצא נחל תרצה, שכונה "אחוזת הסולטן הטורקי"[1], ושימש לניהול תושבי המקום וקרקעות הסולטן וכנראה גם כמרכז גביית מיסים. אתר זה נבחר להקמת הבניין עקב היותו ממוקם בנקודה אסטרטגית השולטת, מצד אחד, בדרך העוברת לאורך בקעת הירדן (כיום כביש 90), ומצד שני, בדרך שיורדת משכם, לאורך נחל תרצה ומשם, דרך גשר אדם לעבר הירדן.
תקופת המנדט הבריטי
לאחר ניצחון הבריטים במלחמת העולם הראשונה שימש המקום את משטרת המנדט. בעקבות מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939) החליטו הרשויות הבריטיות, בעקבות המלצות של סר צ'ארלס טאגארט, להקים שרשרת של משטרות ומצודות ברחבי הארץ לשיפור ביטחון האזרחים.
בגזרת בקעת הירדן ראו הבריטים חשיבות רבה לחסימת מעבר לוחמים ערבים ונשק מכוון עבר הירדן לכוון גב ההר, דבר שהביאו לתיגבור הכוחות המורדים ששהו שם. לאור צורך זה, החלו הבריטים, ב-1940, לתכנן הקמת מבנה משטרה במוצא נחל תרצה (ע'ור אל פרעה - ג'יפתליק) תוך התבססות על מבנה הממשל הטורקי שהיה קיים במקום[2][3]. רשויות התכנון הכינו כ-3 חלופות לפי דגם של תחנה כפרית (2nd Class Police Station). המשטרה הוקמה ב-1941 ושימשה את המשטרה הבריטית עד לסיום המנדט.
משטרת הג'יפתליק הייתה חלק משורה של משטרות שהקימו הבריטים לאורך גבולם המזרחי שכללו גם את משטרת צמח, משטרת טובאס ומשטרת יריחו.
תקופת השלטון הירדני
ב-1948, לאחר סיום המנדט, שימש המבנה את שלטונות ירדן (אין עדויות לאופן השימוש במבנה).
תקופת השלטון הישראלי
לאחר כיבוש בקעת הירדן במלחמת ששת הימים הוקם במקום מחנה צבאי ששימש כמפקדת חטיבת הבקעה. ב-1968 שונה שמו של המחנה ל"מחנה אריה" על שם אל"ם אריק רגב שנהרג ביולי אותה שנה במרדף אחר מחבלים. לאחר מספר שנים רב ננטש המחנה.
מבנה האתר
מבנה המשטרה משלב את המבנה העות'מאני המקורי עם התוספות המנדטוריות שיוצרות מבנה היקפי חד קומתי הסוגר על חצר. המבנה העות'מאני, בן 2 הקומות, בולט בגלל אופי הבנייה השונה והשימוש בקשתות בפתחים. בשתי פינות המשטרה מגדלי שמירה שאחד מהם הכיל מיכל אגירת מים. כמו במבני משטרה אחרים, צוידו הקומות הראשונות של המגדלים בפתחי ירי מוגנים בתריסי ברזל.
מבנה המשטרה מכיל מערכת איגום מים הכוללת אמה ו-3 מאגרי מים תת-קרקעיים, אחד מהם מחופה בקיר אבנים "דמוי עתיק". המים הועברו ממאגר למאגר בצנרת תת-קרקעית ובנוסף היה דוד בטון גדול בראש אחד מהמגדלים הפינתיים המרובעים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מאיר כהן, אריה יצחקי, מדריך ישראל - מדבר יהודה ובקעת הירדן, הוצאת כתר והוצאת משרד הביטחון, 1979
קישורים חיצוניים
- משטרת הג'יפתליק, אתר עמוד ענן
- גד קרויזר, "חזרה לשליטת התחנה" - פרשת תכנון מבצרי המשטרה בארץ ישראל, עתון קתרה, גיליון 111, 2004
- יגאל מורג, טגארט, האיש והמושג
- ראובן גפני ואורית שלום, דרך יריחו-בית שאן ומשמעותה בעת החדשה, 1970-1800, מחקרי בקעת הירדן - ג', אסופת מאמרים בעקבות הכנס השלישי בקעת הירדן, אייר תשע"ח (מאי 2018)
הערות שוליים
- ^ עזריה אלון, מרחבי ארצנו - מבית שאן ליריחו, למרחב, 26 במאי 1961
- ^ היו עוד משטרות, כמו בצמח וטולכרם, שנעשה בהם שימוש במבנים קיימים
- ^ המשטרה הייתה חלק ממערך הגנה שכלל גם גדרות וסיורים אוויריים
