לדלג לתוכן

משפרי קוגניציה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
צמח הקפה המשמש כמקור לקפאין

משפרי קוגניציה הם קבוצת חומרים סינתטיים או חומרים טבעיים המשפרים את התפקודים הקוגניטיביים של האדם, (אנ') כגון קשב, זיכרון, ערנות, (אנ') ושליטה עצמית.[1] המונח "נוטרופיק" נגזר מיוונית עתיקה: נואוס (νόος) פירושו שכל, טרופיקס פירושו להפוך למשהו שונה.

היסטוריה

השימוש המתועד הראשון למילה "נוטרופיק" בהתייחס לחומרים שנועדו להגביר תפקודים קוגניטיביים נעשה בשנת 1972, על ידי החוקר ממוצא הרומני קורנליו ג'ורג'ה.[2][3][4] לאחר שחקר תרכובת חדשה בשם פיראצטם, ומצא קשת רחבה של השפעות שלא תאמו לאף סוגה של תרופות פסיכוטרופיות מקובלות. בעקבות זאת, נוצרה סוגה חדשה ומושג חדש בשם "נוטרופיק".[3].

ההגדרה של קורנליו ג'יורג'ה למשפרי קוגניציה התבססה על חמישה קריטריונים::

בשנת 2008 חומרים ממריצים, כגון קפאין, היה החומר הנוטרופי הנפוץ ביותר.[5] בשנת 2016, אימץ האיגוד הרפואי האמריקאי מדיניות במטרה להרתיע מרשמים של נוטרופיקה לאנשים בריאים, בטענה שההשפעות הקוגניטיביות שונות מאוד בין אנשים שונים, הן תלויות במינון, ובעלי פעילויות נמוכות במקרה הטוב.[6] פיראצטאם, נואופטאט (N-Phenylacetyl-L-prolylglycine ethyl ester) ומקלופנוקסאט (Meclofenoxate) נמכרו באותה עת כתוספי תזונה.[7][8] לעת עתה, חסרה הגדרה מקובלת או קלינית עולמית לגבי חומרים משפרי קוגניציה. רוב התרכובות המוגדרות כמשפרות קוגניציה אינן עומדות בקריטריונים של ג'ורגיה.[4] החקיקה בישראל אוסרת על הצהרה כסגולות ריפוי על מוצרי מזון[9]

ברוסיה תרופת סמקס נחשבת לתרופה חשובה למרות שלא אושרה לשימוש ברוב מדינות אחרות.

תופעות לוואי

החשש העיקרי בנוגע לתרופות ותוספי תזונה הוא מתופעות לוואי, כולל הפוטנציאל להתמכרות פסיכולוגית. בדרך כלל אין ראיות בטיחותיות לטווח ארוך עבור תרכובות נוטרופיות רבות. ל-רצטאמים, פיראצטם ותרכובות אחרות הקשורות מבחינה מבנית לפיראצטם, יש מעט תופעות לוואי חמורות ורעילות נמוכה, אך יש מיעוט ראיות מדעיות לכך שהן משפרות את הקוגניציה אצל אנשים ללא ליקויים קוגניטיביים.[10] כיום בארצות הברית, ניתן לשווק תוספי תזונה, אם היצרן יכול להציג ראיות מבוססות שהתוסף מוכר בדרך כלל כבטוח, ואם היצרן אינו מעלה טענות כלשהן לגבי השימוש בתוסף לטיפול או מניעה של מחלה או מצב כלשהו. תוספי תזונה המכילים תרופות או מפרסמים טענות בריאותיות אינם חוקיים על פי חוקי ארצות הברית.[11]

סוגי משפרי קוגניציה

משפרי קוגניציה הם ממריצים של מערכת העצבים המרכזית. מחקרים מדעיים מצביעים על כך שהשימוש במינונים נמוכים של ממריצים מסוימים של מערכת העצבים המרכזית, עשוי לשפר את הקוגניציה אצל אנשים בריאים.[12][13][14] חומרים אלה פועלים כאגוניסטים ישירים או אגוניסטים עקיפים (אנ') של קולטן דופמין D1 או אדרנורצפטור A2 (אנ').[12][13][15][16] לעומת זאת, מינונים גבוהים יחסית של ממריצים גורמים לליקויים קוגניטיביים.[15][16]

ממריצים של מערכת העצבים המרכזית

אמפטמין

אמפטמין – סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות מצאו כי אמפטמין במינון נמוך עשוי לשפר תפקודים קוגניטיביים, כגון, שליטה עכבתית, זיכרון אירועי, זיכרון עבודה והיבטים של קשב. אצל אנשים בריאים ואצל אנשים עם הפרעת קשב וריכוז.[12][13][14][16] סקירה שיטתית משנת 2014 ציינה כי מינונים נמוכים של אמפטמין משפרים גם את התגבשות הזיכרון, המוביל לשיפור שליפת זיכרון אצל בני נוער שאינם עם הפרעת קשב וריכוז.[14] הוא משפר גם את תהליך המוטיבציה לבצע משימה (אנ') ואת הביצועים במשימות מייגעות שדורשות מאמץ רב.[13][15][16]

קפאין

קָפֵאִין – מטא-אנליזה מצאה עלייה בערנות וביכולת הקשב של אנשים בריאים.[17][15]

אאוגרואים

אאוגרואים, (אנ') (ארמודפיניל (אנ')ומודפיניל), מסווגים כ"חומרים מקדמי ערנות". מודפיניל עשוי להגביר את הערנות במיוחד אצל אנשים הסובלים מחוסר שינה, ועשוי לשפר את החשיבה ואת היכולת לגרום לעידוד פתרון הבעיות אצל בני נוער שאינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז.[14] בסקירה שיטתית של מחקרים קטנים וראשוניים שבהם נבחנו השפעות המודפיניל, כאשר נשקלו הערכות פסיכומטריות פשוטות נמצא שצריכת מודפיניל שיפרה את התפקוד הניהולי.[18] מודפיניל אינו משפר את מצב הרוח או המוטיבציה אצל אנשים הסובלים מחוסר שינה או שאינם סובלים מחוסר שינה.[19]

מתילפנידאט

מתילפנידאט הוא נגזרת של בנזילפיפרידין (אנ') שעשוי לשפר את הזיכרון לזמן קצר, זיכרון אירועי, את השליטה העכבתית, היבטים של קשב וזמן השהיית התכנון אצל אנשים בריאים.[12][14] הוא גם עשוי לשפר את שיקולי חשיבות המשימה Task significance,[20] ואת הביצועים במשימות מייגעות.[16] במינונים מעל האופטימליים, למתילפנידאט מפחיתות את הלמידה.[21]

ניקוטין

ערך מורחב

ערך מורחב – ניקוטין

נִיקוֹטִין – על פי מטא-אנליזה הניקוטין תורם לשיפור בערנות, קשב, זיכרון וביצועים מוטוריים.[22][23] סקירה שיטתית משנת 2020 העלתה חששות לגבי ניגודי עניינים אפשריים, וציינה מימון תעשייתי במחקרים רבים ותוצאות לא עקביות בנוגע להשפעות הקוגניטיביות של ניקוטין. סקירה זו מצאה כי למעלה ממחצית המחקרים שפורסמו לאחר 2010 היו קשורים לתעשיית הטבק, שלעיתים קרובות לא purxnu.[24]

  • מבנה סכמטי של אמפטמין ודריווטים של אמפטמין
    מבנה סכמטי של אמפטמין ודריווטים של אמפטמין
  • מבנה סכמטי של קפאין
    מבנה סכמטי של קפאין
  • מבנה סכמטי של ניקוטין
    מבנה סכמטי של ניקוטין

כולינרגים

חלק מהחומרים הנוטרופיים הם תרכובות ואנלוגים של כולין, מרכיב מקדים של אצטילכולין הידוע כמוליך עצבי, ופוספטידילכולין (אנ'), הידוע כמרכיב מבני של קרום התא.

סכמה של כולין בי טרטארט

כולין ביטרטארט

כולין ביטרטארט (אנ') הוא מלח של החומצה הטרטארית המכיל 41% כולין לפי משקל מולקולרי. מטא-אנליזה אחת מצאה כי כולין ביטרטארט אינו יעיל בשיפור כל מדד של ביצועים קוגניטיביים.[25]

ציטיכולין

ציטיכולין הוא תרכובת המורכבת מכולין וציטידין. מטא-אנליזה מצאה כי היא עשויה להיות יעילה לשיפור הזיכרון והלמידה בקרב קשישים בעלי ירידה קוגניטיבית קלה, ובקרב אנשים המתאוששים משבץ מוחי.[26][27]

רצטאמים

מבנה סכמטי של פירצטאם

רצטאמים, כגון פירצטאם, אוקסירצטאם,(אנ') פנילפיראצטם (אנ') ואנירצטאם,(אנ') משווקים לעיתים קרובות כמשפרי קוגניציה ונמכרים כתרופה ללא מרשם.[7][8] מחקר משנת 2019 מצא שתוספי פירצטאם שנמכרו בארצות הברית תויגו באופן שגוי.[8] רצטאמים מכונים לעיתים קרובות כשיך לקבוצת הנוטרופיקים, אך תכונה זו אינה מבוססת מבחינה מחקרית בבני אדם, ונוטרופיקים אינם נמצאים באופן עקבי בכל הרצטאמים.[28] לרצטאמים יש מנגנוני פעולה שאינם מובנים היטב, אם כי ידוע שפירצטאם ואנירצטאם פועלים כמודולטורים אלוסטריים חיוביים (אנ') של קולטני AMPA (אנ') אשר כנראה, מווסתים מערכות כולינרגיות.[29] תרכובות דומות, כגון נואופפט (אנ') ואלורצטם, (אנ') אינן עומדות בהגדרה הכימית של רצטאם, אם כי הן נחשבות "דמויות רצטאם" בשל הדמיון הגבוה ביניהן.[30]

עשבי תיבול

  • צ'נטלה אסיאתיקה (אנ')– מטא-אנליזה[31] לא הראתה שיפור משמעותי בתפקוד הקוגניטיבי. יעילות קלינית ובטיחות עבור צמח זה לא אושרו מדעית.[32] מנגד, קיימים מחקרים מדעיים המצדדים בתכונות של שיפור קוגניטיבי של הצמח[33]
  • "גינקו בילובה" – תמצית של עלי "גינקו בילובה" משווקת כתוסף תזונה עם טענות שהיא עשויה לשפר את התפקוד הקוגניטיבי של אנשים ללא בעיות קוגניטיביות ידועות, אם כי אין ראיות איכותיות התומכות בהשפעות כאלה על הזיכרון או הקשב אצל אנשים בריאים.[34][35]
  • "ג'ינסנג פנאקס" (אנ') – סקירה מדעית מצביעה על אפשרות ל"שיפור בהיבטים מסוימים של תפקוד קוגניטיבי, התנהגות ואיכות חיים", אך הגיעה למסקנה כי "יש חוסר בראיות משכנעות המצביעות על השפעה משפרת קוגניטיבית של צמח זה במשתתפים בריאים, ואין ראיות איכותיות לגבי יעילותו בחולי דמנציה."[36]
  • צמח הצ'נטלה אסייתית Centella asiatica
    צמח הצ'נטלה אסייתית Centella asiatica
  • עץ הגינקו בילובה Ginkgo biloba
    עץ הגינקו בילובה Ginkgo biloba
  • פרי עץ הגינסנג פנאקס Solanum muricatum
    פרי עץ הגינסנג פנאקס Solanum muricatum

נוטריאנטים ותוספי תזונה

נוטריאנטים הם מרכיבים המשמשים להזנה סדירה של האדם. תוספי תזונה הם תוספים לתזונה הסדירה של אדם, בעקבות מחסור או מיעוט המרכיבים או משמשים כתוספים ייעודיים לאנשים בעלי ייחודיות תפקודית, כגון, ספורטאים, נשים בהריון, נשים מניקות, אנשים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת.

חומצה פולית

חומצה פולית מכונה גם וויטמין B9. לא נמצאו השפעות משפרות קוגניציה אצל מבוגרים בגיל העמידה ואצל מבוגרים ללא מחסור בחומצה פולית.[37]

חומצות שומן אומגה 3

חומצת שומן אומגה 3: DHA (אנ') ו־EPA בשתי סקירות של ארגון קוקרן (Cochrane Collaboration) על השימוש בחומצות שומן אומגה 3 כתוספים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז והפרעות למידה מסכמות כי קיימות עדויות מוגבלות ליתרונות הטיפול עבור שתי ההפרעות.[38][39] שתי סקירות שיטתיות נוספות לא מצאו השפעות משפרות קוגניציה באוכלוסייה הכללית.[37][40]

ויטמין B12

בחלק מהמחקרים לא נמצאו השפעות משפרות קוגניציה אצל מבוגרים בגיל העמידה ומבוגרים ללא מחסור בוויטמין B12.[37] מחקרים נוספים מצביעים על השפעות משפרות של ויטמין B12 אצל מבוגרים בגיל העמידה.[41]

ויטמין B6

במחקרים אחדים לא נמצאו השפעות משפרות קוגניציה אצל מבוגרים בגיל העמידה ומבוגרים ללא מחסור בוויטמין B6.[37] מחקרים אחרים מצביעים על שיפור השפעות משפרות של ויטמין B6 אצל מבוגרים בריאים בגיל העמידה.[42]

ויטמין E

במחקרים מסוימים לא נמצאו השפעות משפרות קוגניציה אצל מבוגרים בגיל העמידה ומבוגרים ללא מחסור בוויטמין E.[37] מחקרים נוספים מצביעים על החלשות קוגניטיבית אצל אנשים הסובלים ממחסור בוויטמין E.[43]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משפרי קוגניציה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ "Nootropic". Oxford English Dictionary (באנגלית). 2024. נבדק ב-14 בינואר 2024. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  2. ↑ Giurgea C (1972). "[Pharmacology of integrative activity of the brain. Attempt at nootropic concept in psychopharmacology]". Actualites Pharmacologiques (בצרפתית). 25: 115–156. PMID 4541214.
  3. ^ 3.0 3.1 Giurgea C, Salama M (1 בינואר 1977). "Nootropic drugs". Progress in Neuro-Psychopharmacology. 1 (3): 235–247. doi:10.1016/0364-7722(77)90046-7. The term "nootropic" (noos = mind; tropein = towards) was proposed by us (Giurgea, 1972,1973) to designate psychotropic drugs {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 Malík M, Tlustoš P (באוגוסט 2022). "Nootropics as Cognitive Enhancers: Types, Dosage and Side Effects of Smart Drugs". Nutrients. 14 (16): 3367. doi:10.3390/nu14163367. PMC 9415189. PMID 36014874. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ↑ Greely H, Sahakian B, Harris J, Kessler RC, Gazzaniga M, Campbell P, Farah MJ (בדצמבר 2008). "Towards responsible use of cognitive-enhancing drugs by the healthy" (PDF). Nature. 456 (7223): 702–705. Bibcode:2008Natur.456..702G. doi:10.1038/456702a. OCLC 01586310. PMID 19060880. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ↑ "AMA confronts the rise of nootropics". American Medical Association. 14 ביוני 2016. נבדק ב-12 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 Cohen PA, Avula B, Wang YH, Zakharevich I, Khan I (ביוני 2021). "Five Unapproved Drugs Found in Cognitive Enhancement Supplements". Neurology. Clinical Practice. 11 (3): e303–e307. doi:10.1212/CPJ.0000000000000960. PMC 8382366. PMID 34484905. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Cohen PA, Zakharevich I, Gerona R (במרץ 2020). "Presence of Piracetam in Cognitive Enhancement Dietary Supplements". JAMA Internal Medicine. 180 (3): 458–459. doi:10.1001/jamainternmed.2019.5507. PMC 6902196. PMID 31764936. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ↑ משרד הבריאות, תקנות בריאות הציבור (מזון)(איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), תשל"ח-1978
  10. ↑ Malykh AG, Sadaie MR (בפברואר 2010). "Piracetam and piracetam-like drugs: from basic science to novel clinical applications to CNS disorders". Drugs. 70 (3): 287–312. doi:10.2165/11319230-000000000-00000. PMID 20166767. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ↑ Goldman P (באוקטובר 2001). "Herbal medicines today and the roots of modern pharmacology". Annals of Internal Medicine. 135 (8 Pt 1): 594–600. doi:10.7326/0003-4819-135-8_Part_1-200110160-00010. PMID 11601931. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 Spencer RC, Devilbiss DM, Berridge CW (ביוני 2015). "The cognition-enhancing effects of psychostimulants involve direct action in the prefrontal cortex". Biological Psychiatry. 77 (11): 940–950. doi:10.1016/j.biopsych.2014.09.013. PMC 4377121. PMID 25499957. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 Ilieva IP, Hook CJ, Farah MJ (ביוני 2015). "Prescription Stimulants' Effects on Healthy Inhibitory Control, Working Memory, and Episodic Memory: A Meta-analysis". Journal of Cognitive Neuroscience. 27 (6): 1069–1089. doi:10.1162/jocn_a_00776. PMID 25591060. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 Bagot KS, Kaminer Y (באפריל 2014). "Efficacy of stimulants for cognitive enhancement in non-attention deficit hyperactivity disorder youth: a systematic review". Addiction. 109 (4): 547–557. doi:10.1111/add.12460. PMC 4471173. PMID 24749160. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 Wood S, Sage JR, Shuman T, Anagnostaras SG (בינואר 2014). "Psychostimulants and cognition: a continuum of behavioral and cognitive activation". Pharmacological Reviews. 66 (1): 193–221. doi:10.1124/pr.112.007054. PMC 3880463. PMID 24344115. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 16.4 Malenka RC, Nestler EJ, Hyman SE, Holtzman DM (2015). "14: Higher Cognitive Function and Behavioral Control". Molecular Neuropharmacology: A Foundation for Clinical Neuroscience (3 ed.). New York: McGraw-Hill Medical. ISBN 9780071827706.
  17. ↑ Camfield DA, Stough C, Farrimond J, Scholey AB (באוגוסט 2014). "Acute effects of tea constituents L-theanine, caffeine, and epigallocatechin gallate on cognitive function and mood: a systematic review and meta-analysis". Nutrition Reviews. 72 (8): 507–522. doi:10.1111/nure.12120. PMID 24946991. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ↑ Battleday RM, Brem AK (בנובמבר 2015). "Modafinil for cognitive neuroenhancement in healthy non-sleep-deprived subjects: A systematic review". European Neuropsychopharmacology. 25 (11): 1865–1881. doi:10.1016/j.euroneuro.2015.07.028. PMID 26381811. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ↑ Mohamed AD (2017). "Does modafinil improve cognitive functioning in healthy individuals?". In ter Meulen R, Hall W, Mohammed AD (eds.). Rethinking Cognitive Enhancement. Oxford University Press. p. 116. ISBN 9780198727392.
  20. ↑ David M. Sluss, Blake E. Ashforth, Kerry R. Gibson, The search for meaning in (new) work: Task significance and newcomer plasticity, Journal of Vocational Behavior, Fresh Perspectives on the New Career 81, 2012-10-01, עמ' 199–208 doi: 10.1016/j.jvb.2012.07.002
  21. ↑ Urban KR, Gao WJ (2014). "Performance enhancement at the cost of potential brain plasticity: neural ramifications of nootropic drugs in the healthy developing brain". Frontiers in Systems Neuroscience. 8: 38. doi:10.3389/fnsys.2014.00038. PMC 4026746. PMID 24860437.
  22. ↑ Heishman SJ, Kleykamp BA, Singleton EG (ביולי 2010). "Meta-analysis of the acute effects of nicotine and smoking on human performance". Psychopharmacology. 210 (4): 453–469. doi:10.1007/s00213-010-1848-1. PMC 3151730. PMID 20414766. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ↑ Gerald Valentine, Mehmet Sofuoglu, Cognitive Effects of Nicotine: Recent Progress, Current Neuropharmacology 16, 2018-05-01, עמ' 403–414 doi: 10.2174/1570159X15666171103152136
  24. ↑ Pasetes, Sarah V.; Ling, Pamela M.; Apollonio, Dorie E. (בינואר 2020). "Cognitive performance effects of nicotine and industry affiliation: a systematic review". Substance Abuse: Research and Treatment (באנגלית). 14: 117822182092654. doi:10.1177/1178221820926545. ISSN 1178-2218. PMC 7271274. PMID 32547048. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ↑ Lippelt DP, van der Kint S, van Herk K, Naber M (24 ביוני 2016). "No Acute Effects of Choline Bitartrate Food Supplements on Memory in Healthy, Young, Human Adults". PLOS ONE. 11 (6): e0157714. Bibcode:2016PLoSO..1157714L. doi:10.1371/journal.pone.0157714. PMC 4920398. PMID 27341028. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ↑ Fioravanti M, Buckley AE (בספטמבר 2006). "Citicoline (Cognizin) in the treatment of cognitive impairment". Clinical Interventions in Aging. 1 (3): 247–251. doi:10.2147/ciia.2006.1.3.247. PMC 2695184. PMID 18046877. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ↑ Franco-Maside A, Caamaño J, Gómez MJ, Cacabelos R (באוקטובר 1994). "Brain mapping activity and mental performance after chronic treatment with CDP-choline in Alzheimer's disease". Methods and Findings in Experimental and Clinical Pharmacology. 16 (8): 597–607. PMID 7760585. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ↑ Malenka RC, Nestler EJ, Hyman SE (2009). Sydor A, Brown RY (eds.). Molecular Neuropharmacology: A Foundation for Clinical Neuroscience (2 ed.). New York: McGraw-Hill Medical. p. 454. ISBN 9780071481274.
  29. ↑ Gualtieri F, Manetti D, Romanelli MN, Ghelardini C (2002). "Design and study of piracetam-like nootropics, controversial members of the problematic class of cognition-enhancing drugs". Current Pharmaceutical Design. 8 (2): 125–138. doi:10.2174/1381612023396582. PMID 11812254.
  30. ↑ The use of stems in the selection of International Nonproprietary Names (INN) for pharmaceutical substances. Geneva: World Health Organization; 2018 (WHO/EMP/RHT/TSN/2018.1).
  31. ↑ Puttarak P, Dilokthornsakul P, Saokaew S, Dhippayom T, Kongkaew C, Sruamsiri R, Chuthaputti A, Chaiyakunapruk N (בספטמבר 2017). "Effects of Centella asiatica (L.) Urb. on cognitive function and mood related outcomes: A Systematic Review and Meta-analysis". Scientific Reports. 7 (1): 10646. Bibcode:2017NatSR...710646P. doi:10.1038/s41598-017-09823-9. PMC 5587720. PMID 28878245. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ↑ "Gotu kola". Drugs.com. 23 בינואר 2023. נבדק ב-21 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ↑ Nora E. Gray, Armando Alcazar Magana, Parnian Lak, Kirsten M. Wright, Joseph Quinn, Jan F. Stevens, Claudia S. Maier, Amala Soumyanath, Centella asiatica: phytochemistry and mechanisms of neuroprotection and cognitive enhancement, Phytochemistry Reviews 17, 2018-02, עמ' 161–194 doi: 10.1007/s11101-017-9528-y
  34. ↑ Laws KR, Sweetnam H, Kondel TK (בנובמבר 2012). "Is Ginkgo biloba a cognitive enhancer in healthy individuals? A meta-analysis". Human Psychopharmacology. 27 (6): 527–533. doi:10.1002/hup.2259. PMID 23001963. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ↑ "Ginkgo". National Center for Complementary and Integrative Health, US National Institutes of Health. בספטמבר 2016. נבדק ב-9 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ↑ Geng J, Dong J, Ni H, Lee MS, Wu T, Jiang K, Wang G, Zhou AL, Malouf R (בדצמבר 2010). "Ginseng for cognition". The Cochrane Database of Systematic Reviews (12): CD007769. doi:10.1002/14651858.CD007769.pub2. PMID 21154383. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ 37.0 37.1 37.2 37.3 37.4 Forbes SC, Holroyd-Leduc JM, Poulin MJ, Hogan DB (בדצמבר 2015). "Effect of Nutrients, Dietary Supplements and Vitamins on Cognition: a Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials". Canadian Geriatrics Journal. 18 (4): 231–245. doi:10.5770/cgj.18.189. PMC 4696451. PMID 26740832. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ↑ Gillies D, Leach MJ, Perez Algorta G (באפריל 2023). "Polyunsaturated fatty acids (PUFA) for attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) in children and adolescents". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 2023 (4): CD007986. doi:10.1002/14651858.CD007986.pub3. PMC 10103546. PMID 37058600. {{cite journal}}: (עזרה); יש לבדוק את |pmc= (עזרה); יש לבדוק את |pmid= (עזרה)
  39. ↑ Tan ML, Ho JJ, Teh KH (בדצמבר 2012). "Polyunsaturated fatty acids (PUFAs) for children with specific learning disorders". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 12: CD009398. doi:10.1002/14651858.CD009398.pub2. PMID 23235675. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ↑ Cooper RE, Tye C, Kuntsi J, Vassos E, Asherson P (ביולי 2015). "Omega-3 polyunsaturated fatty acid supplementation and cognition: A systematic review and meta-analysis". Journal of Psychopharmacology. 29 (7): 753–763. doi:10.1177/0269881115587958. PMID 26040902. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ↑ Eileen Moore, Alastair Mander, David Ames, Ross Carne, Kerrie Sanders, David Watters, Cognitive impairment and vitamin B12: a review, International Psychogeriatrics 24, 2012-04-01, עמ' 541–556 doi: 10.1017/S1041610211002511
  42. ↑ Debra Krause, P. Roupas, Effect of vitamin intake on cognitive decline in older adults: Evaluation of the evidence, The Journal of nutrition, health and aging 19, 2015-08-01, עמ' 745–753 doi: 10.1007/s12603-015-0539-3
  43. ↑ Ram Lakhan, Manoj Sharma, Kavita Batra, Frazier B. Beatty, The Role of Vitamin E in Slowing Down Mild Cognitive Impairment: A Narrative Review, Healthcare 9, 2021-11-18, עמ' 1573 doi: 10.3390/healthcare9111573

משפרי קוגניציה42754833Q742487

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=משפרי_קוגניציה&oldid=3665158"