משתמש:מישהו/וסת הגוף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וסת הגוף
(מקורות עיקריים)
משנה נדה סג א
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סג עמוד ב
משנה תורה איסורי ביאה ח ב, משכב ומושב ג ו
שולחן ערוך

שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפט, סעיף יט

עד סעיף כו'
מקורות נוספים רמב"ן הלכות נדה פרק ה

וֶסֶת הגוף היא תחושה אותה עלולה האשה להרגיש בזמן הווסת או בסמיכות אליו. וסת הגוף הוא אחד מהווסתות שבהם ישנו חיוב פרישה של אישה מבעלה על פי דיני פרישה סמוך לווסת, מחשש שתיטמא באותו הזמן.

על פי כללי וסת קבוע, אשה שהרגישה את אותה ההרגשה ברציפות שלשה פעמים, היא קבעה וסת לאותה ההרגשה. ולכן, בפעם הבאה שמרגישה כך, עליה לחשוש שמא תראה בקרוב, ופורשת מבעלה עד לאחר זמן וסת זו.

מקור הדין

במשנה במסכת נדה נאמר:

כל אשה שיש לה וסת - דיה שעתה. ואלו הן הוסתות: מפהקת, ומעטשת, וחוששת בפי כריסה ובשפולי מעיה, ושופעת, וכמין צמרמורות אוחזין אותה, וכן כיוצא בהן. וכל שקבעה לה שלשה פעמים - הרי זה וסת

דין זה נפסק ברמב"ם, בטור ובשולחן ערוך.

האם קובעת דוקא ביום מסוים

ברמב"ם[1] משמע שסובר שאינו נקבע בלא יום קבוע, אבל הלכה כרוב הראשונים[2] שסוברים שוסת הגוף נקבע אפילו בלא יום קבוע[3]

דעת הרמב"ם

לשון הרמב"ם:

יש אשה שיש לה וסת ויש אשה שאין לה וסת, אלא לא תרגיש בעצמה עד שיצא הדם ואין לה יום קבוע לראייתה, וזהו שיש לה וסת היא שיש לה יום קבוע, או מכ' יום לכ' יום, או מכ"ד יום לכ"ד יום, או פחות או יותר. וקודם שיבוא הדם תרגיש בעצמה, מפהקת ומתעטשת וחוששת פי כריסה ושיפולי מעיה ויסתמר שערת בשרה או ייחם בשרה וכיוצא במאורעות אלו, ויבואו לה וסתות אלו או אחד מהן בשעה הקבועה לה מיום וסתה...

אין האשה מתטמאה מן התורה בנדה או בזיבה עד שתרגיש ותראה דם ויצא בבשרה כמו שביארנו, ותהיה טמאה מעת שתראה ולהבא בלבד. ואם לא הרגישה ובדקה ומצאה הדם לפנים בפרוזדור ה"ז בחזקת שבא בהרגשה, כמו שביארנו

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ח הלכות א-ב; פרק ט הלכה א

האחרונים[4] כתבו, שלשיטת הרמב"ם הרגשת וסת הגוף היא לא הרגשה המרמזת על בוא טומאת הנדה, אלא היא ה"הרגשה" המחילה בפועל על האשה את טומאת הנידה בשעה שרואה דם.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עי' רמב"ם איסו"ב פ"ח ה"ב ומ"מ שם ומשכב ומושב פ"ג ה"ו וב"י קפט ד"ה ודע.
  2. ^ ראב"ד ורמב"ן ורשב"א שם; ר"ן ורא"ש נדה שם; מ"ט שם בשם כל המפרשים, וכ"נ ד' התוס' שם ד"ה אכלה, עי' בהגר"א שם ס"ק ל; טוש"ע שם יט.
  3. ^ ואין זה דומה לוסת שעל ידי מעשה שאינו נקבע אלא בהרכבת ימים219, ששם עיקר הראייה אינו אלא מחמת האונס, לפיכך אינו נקבע לעצמו, אבל וסת הגוף של פיהוקים וכיוצא בהם אינו מחמת האונס, אלא אונסים אלו באים מחמת הוסת שגורם למקרים הללו הנולדים ממותרי הלחות והדמים, לפיכך אפילו בלא הרכבת ימים קובעת לה וסת220. ומכל מקום אם באו מקרים אלו בימים ידועים, כגון מראש חודש לראש חודש או מעשרים יום לעשרים יום, קבעה לה וסת מורכב לפיהוקים [טור תקיט] וימים, וכל שהגיע אותו היום ולא פיהקה ולא בא המיחוש או שפיהקה ובא המיחוש שלא באותו יום, אינה חוששת לו221.
  4. ^ כמוצמח צדק יורה דעה סימן צז, ה; ציץ אליעזר חלק ו, סימן כא, ועוד.


Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.