משתמש:מראש צורים/הגולם בהלכה

ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול התורה" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

הפוסקים דנו רבות בדינים של בריה שנוצרה על ידי ספר יצירה ובפרט במעמד הגולם בהלכה והגדרתו ההלכתית אף בדורות המאוחרים משנות ה'ת"ר ואילך שלא היה מצוי יצירת גולם דנו הפוסקים בדינו הלכה למעשה. דעות שונים נאמרו בהגדרתו ההלכתית.

רקע

ערך מורחב – גולם (מיסטיקה)

הגולם הוא יצור בדמות אדם הנוצר על ידי קבלה מעשית ולא בתהליך טבעי. במקורות ישנם תיעודים רבים על יצירת גולם במהלך ההיסטוריה. באופן כללי מיוחסת יצירת גולם רק לצדיקים.

הגדרתו ההלכתית

לגבי ההגדרה ההלכתית של הגולם נאמרו דעות שונים כדלהלן:

• דינו כיהודי. והוא על פי האמור שהמגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, כמו כן הגולם מעשה ידיהם של צדיקים הוא ואם כן הוא בכלל בני ישראל, שמעשה ידיהם של צדיקים תולדותיהם. לדעה זו נחלקו הפוסקים אם הוא גדול מייד כשנוצר או שצריך לחכות 13 שנים כדין כל ישראל.
• הוא יהודי שאינו מחויב במצוות, כיוון שלגולם אין את יכולת השמיעה והדיבור הרי שדינו כחרש שפטור מהמצוות.
• מעמדו ההלכתי הוא כשל עבד כנעני.
• נחשב כאדם לא יהודי.
• אינו בגדר אדם כלל כי אין בו נפש ונשמה אלא רק רק חיות כשל בהמה.
• אין לגולם אפילו מעמד של בעל חיים.

הלכה למעשה

אם גולם חייב במצוות

באופן כללי, הנידון אם הגולם חייב במצוות, תלויה באופן הגדרת הגולם בהלכה כנ"ל עם זאת נאמרו בזה דעות המציאות אותו מכלל זה:

יש שכתבו שהם חייבים במצוות ככל ישראל אבל במקום שנאמר בתורה "בני ישראל" מיעטה התורה את הגולם.

אם מצטרף למניין

החכם צבי מסתפק אם אפשר לצרפו למניין, יש אשר ראו בזה ספק כללי אם הוא חייב במצוות ויש אשר הבינו שהשאלה היא באופן ספציפי. - צדדי הספק הן שמכיון שחיוב המניין נלמד מהפסוק ”וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק ל"ב) יש לומר שאחר שנוצר על ידי צדיקים שמעשיהם הן תולדתן הרי שהם נחשבים לעניין זה כחלק מבני ישראל. אך לדעות שהגדירו את הגולם כאינו אדם אי אפשר צרפו למניין.

למעשה מכריע החכם צבי שהוא אינו מצטרף למניין וראייתו לכך מהמסופר בתלמוד שרבי זירא החזיר את הגולם לעפרו ואילו הייתה בו תועלת והוא לצרפו למניין לא היה מחזירו לעפרו. ראיה נוספת הביאו האחרונים מהעובדה המובאת בתלמוד על רבי אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה ולכך שחרר את עבו כדי שישלים לעשרה. והקשה התלמוד שהלא עבר בעשה של "לעלם בהם תעבדו" ותירצה שמותר לעבור על עשה זה בשביל מצווה של רבים. והרי רבי אליעזר היה יכול לברא גולם כדי שישלים למניין וכך לא היה צריך לשחרר עבדו. ומשלא עשה כן – מוכח שגולם אינו מצטרף למנין.

איסור הריגת גולם

בתלמוד מובא שרבי זירא החזיר גולם לעפרו על ידי שאמר לו "חזור לעפרך" ובכך ביטל את כח החיות שבו, הפוסקים רבים הסיקו מעובדה זו שאין איסור רציחה בהריגת גולם. אך ישנם שדחו את ההוכחה המובאת מהתלמוד מרבי זירא כיוון שהוא לא רצח אותו ממש אלא רק ביטל את כח החיות שבו. או שהוא עשה זאת מכיוון שפחד שהגולם יביא להרס העולם.

לדעת רוב הפוסקים שאין שאין איסור רציחה בגולם הטעם הדבר כיוון שאינו נחשב לאדם. החכם צבי כותב טעם נוסף כיוון שהוא איסור רציחה נלמד מהפסוק ”שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ” (ספר בראשית, פרק ט', פסוק ו') שמשמעו דווקא אדם שנוצר בתוך אדם ישנה איסור לרצוח אותו. על פי פוסקים אלו כתב רבי גרשון חנוך הניך ליינר מראדזין שעפרו של גולם לאחר שמת אינו מטמא טומאת מת.

נישואים עם גולם

יש כתבו שמותר לאדם לשאת אשה שנוצרה על ידי ספר יצירה, אך לא ברור אם כוונתם גם לישראל.

דיני בהמה שנוצרה על ידי ספר יצירה

השל"ה מביא בשם ספר ישן שהשבטים היו בוראים בהמות על ידי ספר יצירה והיו אוכלים מזה אבר מן החי. כך רבים מהפוסקים הכריעו שאין נוהג בה כלל הדינים של בהמה, ובהמה שנוצרה על ידי ספר יצירה, אינה צריכה סימני כשרות ואינה צריכה שחיטה ואין בה איסור טריפה ואינו נוהג בה דין בשר בחלב ואינו חײב על רביעה וחרישה בכלאים ובשביתת בהמתו, יש שהסבירו הטעם כיוון כשהתורה דיברה מבהמות הייתה הכוונה דווקא לבהמות שנוצרו בדרך הטבע.

אך יש שקבעו שבהמה הנבראת על ידי ספר יצירה הוא מין בהמה כמו בהמה הנולדה בסדר הטבע, וייתכן שעור בהמה טהורה גם כשר לכתיבת סת"ם.

אם ראוי להקרבה

אף לדעת אלו שהבהמה כשר, פסק רבי צדוק הכהן כותב שאין להקריבה כקרבן, שהרי כתוב: "שור או כשב או עז כי יולד... ירצה לקרבן אשה לה'.