משתמש:ע. סופר/ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
|
עיינו גם בפורטל
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב מוקדש לגילוי תרבויות העבר המפוארות בארץ ישראל, מצרים, סוריה, עיראק, לבנון ואנטוליה, וביניהן שומר (ארץ), אכד, מצרים העתיקה, אשור, בבל, פרס העתיקה החתים, ממלכת ישראל וממלכת יהודה, תרבויות כנען, אוגרית, צור וצידון. הפורטל מוקדש גם לאישים, לאתרי החפירה, ולמתודולוגיה המדעית של הארכאולוגים העוסקים בחקר תרבויות המזרח הקרוב.
|
ארכאולוגיה של המזרח הקרוב היא תחום מחקר רב-תחומי בארכאולוגיה העוסק בחשיפת ושחזור תרבויות העבר באזור המזרח הקרוב. אזור זה, המכונה לעיתים "המעבדה של האנושות", מהווה את המוקד הקדום ביותר בעולם למעבר לחקלאות, להקמת ערים, להמצאת הכתב ולצמיחתן של דתות ואימפריות ענק.[1]
התחום משתרע על פני טווח גאוגרפי הכולל את הלבנט (ישראל, ירדן, סוריה, לבנון וקפריסין), מסופוטמיה (עיראק), אנטוליה (טורקיה), הרי הזגרוס (איראן) ועמק הנילוס (מצרים). מבחינה כרונולוגית, המחקר נע בין התקופה הפלאוליתית ועד לסוף התקופה העות'מאנית.[2]
תולדות המחקר
המחקר הארכאולוגי במזרח הקרוב עבר מספר שלבי התפתחות מרכזיים:
- תקופת "חוקרי הארצות" (המאה ה-19): דמויות כמו אוסטן הנרי לייארד ופול-אמיל בוטה החלו בחפירות ענק בעיראק ובסוריה במטרה למצוא אוצרות למוזיאונים באירופה. בתקופה זו התגלו ארמונות אשור וכותרות כתב יתדות ראשונות.
- המיסוד המדעי (ראשית המאה ה-20): חוקרים כמו פלינדרס פיטרי פיתחו את הטיפולוגיה של הקרמיקה, המאפשרת לתארך שכבות יישוב לפי סגנון כלי החרס. ויליאם פוקסוול אולברייט נחשב לאבי הארכאולוגיה המקראית המודרנית בתקופה זו.
- הגישה התהליכית והפוסט-תהליכית (שנות ה-60 ואילך): המחקר עבר מחיפוש אחר "אישים ומלכים" לחקר תהליכים חברתיים, סביבתיים וכלכליים, תוך שימוש במדעים מדויקים (ארכאומטריה).[3]
ציוני דרך כרונולוגיים וממצאים מרכזיים
המהפכה הנאוליתית והעירוניות המוקדמת
המזרח הקרוב הוא המקום שבו בויתו לראשונה דגנים ובעלי חיים.
- גבקלי טפה (טורקיה): אתר פולחן מהאלף ה-10 לפנה"ס הכולל עמודי אבן עצומים עם תבליטי חיות, המאתגר את התפיסה שחקלאות קדמה לדת מאורגנת.
- צ'טלהויוק (טורקיה): אחד היישובים הגדולים ביותר מהתקופה הנאוליתית, המציג מבנה חברתי שוויוני ואמנות קיר עשירה.
תקופת הברונזה: עליית המדינה והכתב
בתקופה זו הופיעו ערי-המדינה הראשונות בשומר ובמצרים.
- המצאת הכתב: הופעת כתב היתדות באורוק (3,200 לפנה"ס בקירוב) וההירוגליפים במצרים שינו את פני המנהל והחברה.
- התפתחות הסחר הבינלאומי: ממצאי אוגרית (סוריה) ומכתבי אל-עמארנה (מצרים) מעידים על רשת דיפלומטית ומסחרית ענפה שקישרה בין החתים, המצרים, המיקנים והבבלים.[4]
תקופת הברזל והאימפריות הגדולות
התקופה מתאפיינת בעליית אימפריות ריכוזיות והגירה של עמים (כמו גויי הים).
- האימפריה האשורית החדשה: חפירות בנינווה וכלח חשפו ספריות ענק (כמו ספריית אשורבניפל) ותבליטי מלחמה מפורטים.
- ממלכות ישראל ויהודה: מחקר התלים בארץ ישראל (כמו חצור, מגידו ולכיש) שופך אור על המבנה המנהלי והדתי של הממלכות המקומיות בזיקה לטקסט המקראי.
מתודולוגיה ייחודית
הארכאולוגיה של המזרח הקרוב פיתחה כלים ייחודיים להתמודדות עם מאפייני האזור:
- חפירת תלים: התל הוא תופעה ייחודית למזרח הקרוב – גבעה מלאכותית הנוצרת מבנייה חוזרת של יישובים באותו אתר. החפירה דורשת שליטה בסטרטיגרפיה (תורת השכבות).
- טיפולוגיה של חרסים: מכיוון שחרס אינו מתכלה, הוא משמש ככלי המרכזי לקביעת כרונולוגיה יחסית.
- ארכאולוגיה של נוף וחישה מרחוק: שימוש בלוויינים ובמטוסי לידאר (LiDAR) לזיהוי מערכות השקיה עתיקות ודרכי שיירות שלא ניתן לראות מהקרקע.[5]
אתגרים ושימור במאה ה-21
כיום, האתרים במזרח הקרוב ניצבים בפני סכנות חסרות תקדים:
- הרס מכוון: במהלך העשורים האחרונים, אתרים כמו תדמור (סוריה) ונמרוד (עיראק) סבלו מהרס שיטתי על ידי קבוצות קיצוניות.
- שוד עתיקות: המצוקה הכלכלית באזורי סכסוך מובילה לחפירות בלתי חוקיות המרססות את ההקשר הארכאולוגי של הממצאים.[6]
- שינויי אקלים: עליית מפלס המים ושינויי טמפרטורה מאיימים על מבני הבוץ (Adobes) האופייניים למסופוטמיה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- רות עמירן, הקרמיקה הקדומה של ארץ ישראל, מוסד ביאליק, 1963.
- אמיחי מזר, הארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, הוצאת מודן, 1990.
הערות שוליים
- ↑ Levy, Thomas E. (2016). The Archaeology of Society in the Holy Land. Continuum.
- ↑ Akkermans, Peter M. (2003). The Archaeology of Syria. Cambridge University Press.
- ↑ Moorey, P.R.S. (1991). A Century of Biblical Archaeology. Westminster John Knox Press.
- ↑ Van De Mieroop, Marc (2015). A History of the Ancient Near East. Wiley-Blackwell.
- ↑ Wilkinson, Tony J. (2003). Archaeological Landscapes of the Near East. University of Arizona Press.
- ↑ Casana, Jesse (2015). "Satellite Imagery-Based Analysis of Archaeological Looting in Syria". Near Eastern Archaeology.
