נאות הכיכר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאות הכיכר
Neothakikar5916.JPG
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית תמר
גובה ממוצע[1] ‎-354 מטר
תאריך ייסוד 1961
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 448 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
30°56′15″N 35°22′44″E / 30.9376299018418°N 35.378875908795°E / 30.9376299018418; 35.378875908795
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10
רחוב בנאות הכיכר
גן משחקים ביישוב

נאות הכיכר (נְאוֹת הַכִּכָּר) הוא מושב בצפון הערבה, מדרום לים המלח, הנמצא בתחומי מועצה אזורית תמר. המושב נמצא בסמוך לשפך נחל הערבה אל ים המלח.

היישוב נקרא על שם כיכר סדום בה הוא שוכן, מקומן של ערי הכיכר המקראיות[3]. מצפון מזרח ליישוב, בשטח ירדן, נמצאות עתיקות העיר הקדומה צוער מתקופת המקרא.

ביישוב מתגוררים נכון לדצמבר 2015 411 תושבים וכ-500 זרים. היישוב נמצא בצמוד לגבול עם ירדן.

היסטוריה

חוות הבוקרים

נאות הכיכר יושבה לראשונה בשנת 1959 כחוות בוקרים[4], על ידי צעירים ממקומות שונים בישראל, חלקם ותיקי הערבה, שעלו על הקרקע בניגוד לעמדת המוסדות המיישבים שהזהירו מפני קדחת[5]. בנוסף לגידול עדר בקר, גודל במקום מטע תמרים נסיוני[6], ירקות ופרחים שהושקו ממי תהום מלוחים[7]. באוגוסט 1961 הותקן בחווה מכשיר קטן להתפלת מים שייתר את הצורך להביא מים מסדום[8]. בשנת 1964 כבר סופקו המים משני קידוחים מקומיים[9].

יהדות אוסטרליה תרמו כסף להקמת מבנה מגורים ייחודי המכונה המבצר, המבנה בצורת מרובע סגור והקיפי כלל את דירות תושבי המושב לצד מבני הציבור וחדר האוכל. המבנה תוכנן על ידי נחום זולוטוב. לאחר בניית בתי הקבע, שימש מבנה המבצר כבית הספר של ילדי המושבים נאות הכיכר ועין תמר. לאחר סגירת בית הספר והעברתו לנווה זוהר, ננטש מבנה המבצר. בשנת 2017 שופץ המבנה והוא קולט תוכניות חינוכיות בשיתוף פעולה עם גופי חינוך ציוניים ומשמש כמרכז תנועת האיחוד החקלאי.

בשנת 1962 הוקמה בחווה חברת טיולי המדבר "נאות הכיכר" שהייתה הראשונה בתחום תיירות המדבר[10], תחילה באזור ים המלח ולאחר מכן גם בכל הערבה עד הרי אילת[11]. באוקטובר 1962, לאחר הצטרפות מתיישבים חדשים, הוחלט שהחווה תוכר כיישוב קבע[12], אולם ההחלטה לא יצאה אל הפועל בהיעדר מתיישבים בעלי משפחות[13]. עם זאת, המשק הצטרף לתנועת האיחוד החקלאי[14].

עד שנת 1965 עזבו דור המייסדים[15], והגיעו במקומם מתיישבים אחרים. עדר הבקר נמכר לאחר שהתברר כגרעוני, ובמקומו הוקמו בריכות דגים[16][17]. ביישוב הוקמו חדרי־ארוח (צריפים) למטיילים.

מושב האיחוד החקלאי

לאחר מלחמת ששת הימים היווה היישוב יעד לפעילות חבלנית, כולל ירי קטיושות[18]. בינואר 1967 פיגוע חבלני גרם להרס המבנה המרכזי "המבצר" אשר הוחל בבנייתו מספר שנים קודם לכן.

בתרומת יהודים מדרום אפריקה ומניו זילנד הוקם עבור המתיישבים מבנה קבע אבל בהיעדר כמות מספקת הוחלט על הבאת גרעין התיישבות שיקים במקום מושב שיתופי[19] ונמנע ממתיישבי המקום להיכנס למבנה הקבע. בשנת 1969 הושג הסכם עם הסוכנות על פיו שולם למייסדים פיצויים תמורת פינוי המקום, לצורך הקמת היאחזות נח"ל[20]. במקום הוקם בסיס צבאי, בו התרחש אסון נאות הכיכר בדצמבר 1970 עת התמוטט סלע על חדר האוכל של הבסיס. הבסיס הועבר בשנת 1997, ובמקום נותרה אנדרטה לזכר החיילים שנספו באסון.

הגרעין החדש של נאות הכיכר, שעלה לקרקע ביוני 1970 למקומו הנוכחי של היישוב, ליד מוצא נחל הערבה, עלה במסגרת האיחוד החקלאי[21], שנתן חסות לרעיון ההתיישבות הרב תכליתית. רעיון זה היה אמור להוות בסיס לסוג התיישבות חדש, אשר יאפשר מגוון דעות פוליטיות וצורות עבודה וחברות. לאחר שנה, עקב חילוקי דעות פנימיים, פרש בעל הרעיון ומגבש הגרעין, אורי גלעד (גולדשמידט), וניסה להמשיך את דרכו ביישובים חמרה ואשלים[22].

במהלך שנות ה-80 שקע המושב בחובות כבדים[23].

במהלך שנות האלפיים התחדש המושב בתשתיות, מבני הציבור שופצו ומשפחות חדשות נקלטו. פרנסת אנשי המושב נשענת על חקלאות, תיירות ומקצועות חופשיים רבים.

מעין פלוטית

בצד הכביש המוביל לעין תמר ולנאות הכיכר נמצא מעיין בו המים מליחים. סביב המעיין נמצאים עצי דקל וסבך שיחי קנה. השם "פלוטית" ניתן למעין על ידי תושבי נאות הכיכר. במדרש, פלוטית הייתה בתו של לוט ונאמר עליה שהייתה צדיקה. המעיין מכונה לעיתים "מעיין האהבה" ו"המעיין הנסתר".

בסמוך לעין פלוטית נביעות נוספות. כחלק מתוכנית לשיקום מלחת סדום, יוכשרו דרכי גישה למעיינות הנוספים.

תיירות כיכר סדום

חברי מושב נאות הכיכר והמושב השכן עין תמר פועלים לקידום תיירות כיכר סדום, צפון הערבה ודרום ים המלח. במושב היצע תיירות של 50 צימרים, שני חאנים גדולים, מסעדה והיצע עשיר של טיולי מדבר בחווארי כיכר סדום, מעיינות נסתרים, מלחת סדום, ים המלח ומדבר יהודה והערבה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ כמסופר בסיפור סדום בספר בראשית, פרק י"ט, פסוק כ"ט
  4. ^ עדר בקר מרודזיה הובא לנמל אילת, דבר, 27 בספטמבר 1959
  5. ^ משולם עד, סביב סדום השוממה, דבר, 8 באפריל 1960
  6. ^ יורחב יישוב הבוקרים נאות הכיכר, דבר, 9 בנובמבר 1959
  7. ^ ביצות כיכר סדום, דבר, 6 ביוני 1960
    כרם נסיוני יינטע בנאות הכיכר, דבר, 23 במרץ 1962
  8. ^ שלמה גבעון, הם שתו לחיים - על מי שתייה, מעריב, 8 באוגוסט 1961
  9. ^ עזרא ינוב, מימי המוביל הארצי הגיעו לברזי הנגב, מעריב, 24 ביוני 1964
  10. ^ שלמה גבעון, הם היו שמונה ..., מעריב, 31 באוגוסט 1962
  11. ^ משק מארגן טיולים בהרי אילת, מעריב, 18 בנובמבר 1963
    שפי גבאי, בג'יפים לארץ הקסומה שבהר אילת, דבר, 24 בפברואר 1964
  12. ^ חוות נאות הכיכר תיהפך ליישוב קבע, דבר, 5 באוקטובר 1962
  13. ^ מבקשים להפוך את משק נאות הכיכר ליישוב קבע, מעריב, 15 בינואר 1967
  14. ^ שלמה גבעון, מסתמן הסדר לגבי השובתים בנאות הכיכר, מעריב, 31 באוגוסט 1966
  15. ^ רותם אורוצקי, סרט וידאו על מתיישבי חוות נאות הכיכר
  16. ^ עידית זרטל, האנשים הנודדים של נאות הכיכר, דבר, 7 במאי 1965; המשך
  17. ^ שלמה גבעון, שני הצעירים מנאות הכיכר, מעריב, 4 בספטמבר 1966
  18. ^ 10 פגזים נורו לעבר נאות הכיכר, מעריב, 1 ביולי 1968
    פגזי מרגמה נורו לעבר נאות הכיכר, מעריב, 26 בינואר 1969
  19. ^ 10 יישובים חדשים יוקמו תוך 5 שנים בערבה ובנגב, דבר, 1 ביולי 1968
  20. ^ נאות הכיכר תהיה להיאחזות נח"ל, מעריב, 8 ביוני 1969
  21. ^ מושב נאות הכיכר עולה על הקרקע, דבר, 8 ביוני 1970
  22. ^ יוסי ביילין, בין הר"ת לחמרה, דבר, 12 באפריל 1974
  23. ^ אריה בינדר, נאות הכיכר שקוע בחובות כבדים, מעריב, 15 בדצמבר 1985
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0