נוב (עיר מקראית)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוב הייתה עיר בנחלת בנימין[1] שמוזכרת בספר שמואל כעיר כהנים[2]. במשך שלוש-עשרה שנה שכן בה המשכן[3].

לנוב ברח דוד בעת ששאול המלך רדף אחריו להורגו. שם ביקש מהכהן הגדול, אחימלך בן אחיטוב לחם וחרב. לאחר שהתמלא מבוקשו נודע הדבר לשאול שחשד בכוהני המקום כתומכי דוד; בעקבות זאת הרג דואג האדומי את כל תושבי נוב, בהוראת שאול, בטענה שהם עזרו למורד במלכות[4][5].

לפי תרגום יונתן היה ניתן לראות ממנה את ירושלים[6]. ספר הזוהר מציג דעה כי העיר נוב היא בעצם ענתות המקראית, אך דוחה אותה בנימוק שענתות לא הייתה עיר אלא כפר.[7] הרב ראובן מרגליות מפרש[דרוש מקור] את סברת שוויון המקומות על פי הפסוקים בספר נחמיה (פרק יא) וספר ישעיה (פרק י) המזכירים אותם זה לצד זה.

משכן נוב

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משכן נוב

משכן נוב היה מבנה מקודש שהוקם, בעיר נוב, לאחר חורבן המשכן בשילה ומות עלי הכהן. חז"ל מספרים כי המבנה בנוב התקיים 13 שנה[8] וחרב בתחילת ימי מלכות דוד, ואז הוקם המשכן בגבעון. בזמן קיום המבנה הותרה ההקרבה בבמות הפרטיות[9]. בזמן שהות המבנה בנוב היה ארון הברית בקריית יערים[10]. משכן נוב עמד בין השנים ב'תתע"א - ב'תתפ"ד.

הערות שוליים

  1. ^ ספר נחמיה, פרק י"א, פסוקים כ'-ל"ב, שם היא נקראת נֹב
  2. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ב, פסוק י"ט
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קיח עמוד ב
  4. ^ דניאל פרידמן, הרצחת וגם ירשת - משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא, הוצאת דביר, 2000, הפרק "שאול הורג את הכהנים בנוב", עמ' 169-164
  5. ^ דב קמחי, אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך, הוצאת יהושע צ'ציק, 1969, עמוד 217
  6. ^ "אתא וקם (סנחריב) בנוב קריית כהניא לקביל שורא דירושלם ועני ואמר לחילותיה הלא דא היא קרתא דירושלם דעלה ארגישית..." תרגום יונתן לספר ישעיהו, פרק י', פסוק ל"ב
  7. ^ זוהר חלק א דף סג עמוד ב
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה י"ב;
    סדר עולם רבה פרק יג;
  9. ^ משנה, מסכת זבחים, פרק י"ד, משנה ז'
  10. ^ ספר שמואל א', פרק ז', פסוק ב'
Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0