רבי יוסף שאול נתנזון
 | |
| שו"ת שואל ומשיב, חלק חמישי, למברג, 1879 | |
| לידה |
ה'תק"ע ברז'אן שבגליציה |
|---|---|
| פטירה | כ"ז באדר א' ה'תרל"ה (בגיל 65 בערך) |
| מקום פעילות | למברג |
| חיבוריו | שו"ת שואל ומשיב |
| אב | רבי אריה לייביש נתנזון |
רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (נאטאנזאהן) (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו. מחבר שו"ת שואל ומשיב.
ביוגרפיה
נולד בברז'אן שבגליציה, בן בכור לרבי אריה לייביש נתנזון מחבר הספר "בית אל". אמו הייתה בתם של הרב דב בעריש הלפרין ומרים בתו של רבי מרדכי זאב אורנשטיין רבה של למברג (היא לבוב). בשנת ה'תקפ"ו נישא לשרה אדיל בת דוד-אמו, הרב יצחק אהרן הלוי איטינגא, חתנו של רבי מרדכי זאב. לאחר נישואיו התגורר בלמברג ולמד עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא. אשתו נפטרה בכ"ו סיון תרי"ז.
בשנת ה'תרי"ז (1857) התמנה כרבהּ של למברג, ובמהרה נודע כאחד מגדולי ההלכה שבדורו, עקב ידיעותיו הרחבות בתלמוד וספרי הפוסקים. כרב עסק גם במעשי צדקה וחסד, וייסד בית תבשיל בעירו, שבו נהג לאכול מדי פעם עם העניים. הוא לא לקח משכורת מהקהילה עבור משרת הרב, מאחר שהיה לו הון פרטי משלו ממנו התפרנס.
הרב יסד חבורת אנשי מעמד בלבוב. מטרת החבורה היה שישבו עשרה אנשים תלמידי חכמים מופלגים יראים ושלימים בבית המדרש כל היום ללמוד ללמד, ולהתפלל בעד כלל ישראל, ויקבלו את תמיכתם מתושבי העיר.[1]
באור לי"ב אדר תרי"ח נשא לאשה את האלמנה שפרה בורשטין.
בשנת תרי"ח בחן מכונה להכנת מצות מכונה ונתן לה הכשר. בעקבות זאת פרסמו כנגדו כתבי פלסתר בטענה שהוא גרם לציבור לאכול חמץ בחג הפסח.
הרב נתנזון כתב חיבורים רבים, חלקם עם גיסו, הרב מרדכי זאב הלוי איטינגא, שיחסיהם עלו על שרטון בפולמוס מצות מכונה. ספרם "מפרשי הים" על ספר "ים התלמוד" קיבל הסכמות מהרב מרדכי בנט ומהרב משה סופר, החת"ם סופר. סדרת תשובותיו בשם "שואל ומשיב", המורכבת משישה כרכים עבי כרס, נודעת כחיבור בעל סמכות הלכתית חשובה. באחת מתשובותיו[2] התיר להשתמש בשעון שמדליק נר באופן אוטומטי בשבת ותשובה זאת מהווה בסיס לשימוש בשעון שבת.
חיבר ספרים גם על התנ"ך, השולחן ערוך והמשנה. כתב כשלוש מאות הסכמות לספרים שונים בדורו.
אף על פי שלא השתייך לתנועת החסידות, היה ביחסים טובים עם ראשי החסידות ואף נתן הסכמה לספרים חסידיים, כמו "שער היחוד והאמונה" של רבי אהרן מסטרשלה.
הרב נתנזון נפטר בליל יום חמישי כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875[3], ולא השאיר אחריו צאצאים[4].
מספריו
- שואל ומשיב - שו"ת בשישה חלקים, הקדמה לשו"ת שואל ומשיב, כרך א' (בחוסר הקדמת המחבר), כרך ב', כרך ג', כרך ד', כרך ה', כרך ו' (כרך ז' - ליקוט שנערך על ידי מכון הררי קדם).
- מגן גיבורים - על שולחן ערוך אורח חיים, עם גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא.
- נר מערבי - ציונים והערות על התלמוד הירושלמי. נדפס ברוב המהדורות על הדף. חובר עם גיסו הרב מרדכי זאב איטינגא.
- שי למורה - הערות על שולחן ערוך אבן העזר, מודפס בצידי הדף בשולחן ערוך
- בית שאול - חידושים למשנה
- דברי שאול, ספר יוסף דעת, חידושים על יורה דעה, חלקים א-ב, תרל"ח-תרל"ט, באתר HebrewBooks
- דברי שאול - על התורה וחמש מגילות, באתר HebrewBooks
- דברי שאול - הגדה של פסח, באתר HebrewBooks
- דברי שאול - חידושי אגדות, באתר HebrewBooks
- ביטול מודעה, באתר HebrewBooks - ספר המגן על שימוש במצות מכונה
- ידות נדרים, באתר HebrewBooks
- יד שאול - יד יוסף על שו"ע יו"ד, באתר HebrewBooks
- עדות ביוסף חלק א חלק ב באתר HebrewBooks
- אמרות טהורות, באתר HebrewBooks
הגהות ממנו נדפסו לספרים רבים, כפתור ופרח, סדר הדורות[5]
- דברי שאול - דרשות
מתלמידיו
- רבי יצחק אהרן הלוי איטינגא, אבד"ק לבוב
- רבי צבי מאיר בר אבד"ק דוברי, בעל "אמרי הצבי"
- רבי אורי זאב סאלאט, מו"ץ בלבוב
- רבי יחיאל מונד, אבד"ק מאסט
- רבי שמואל ליב ז"ק אבד"ק ביאלא
- רבי צבי הירש אבד"ק ניישטאט
- רבי עזריאל יחיאל רובין אבד"ק מיהאלעוויץ בעל "שדה העיר" ו"עצי העי"ר
- האדמו"ר רבי אורי הכהן יאלעס מסאמבור[6]
לקריאה נוספת
- הרב משה לייטר, "המחבר שו"ת שואל ומשיב - קוים לדמותו", בתוך: הדרום, ניו יורק תשכ"ט, חלק כ"ט עמ' 146-170.
- רבי אברהם יצחק ברומברג, בעל השואל ומשיב מגדולי התורה והחסידות חלק טז, תש"כ
קישורים חיצוניים
- "נאטאנזאהן, יוסף שאול", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 4, באתר HebrewBooks
- לדמותו של מאור הגולה ר' יוסף שאול הלוי נאטאנזאהן, אור המזרח, ניסן ה'תשכ"ד, עמודים 18–30
- מעשיות וסיפורים אודות רבי יוסף שאול, בפורום אוצר החכמה
- פולמוס מצות מכונה באתר טוג
- דוד הלחמי, רבי יוסף שאול הלוי נתנזון אב"ד לבוב (בעל שו"ת „שואל ומשיב”), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' שי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
- NATHANSON, JOSEPH SAUL
- יוסף שאול בן אריה ליבוש נאטאנזאן (1808-1875), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
| פרשני התלמוד הירושלמי | ||
|---|---|---|
| המאה ה-16 | רבי שלמה סיריליו • רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי | |
| המאה ה-17 | רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב | |
| המאה ה-18 | הגאון מווילנה • רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (הקרבן העדה) • רבי יעקב בן אברהם כהנא • רבי משה מרגליות (הפני משה) • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים) | |
| המאה ה-19 | רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי יוסף שאול נתנזון • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב • רבי מאיר מארים שאפיט | |
| המאה ה-20 | רבי חיים קניבסקי • רבי חיים אלעזר שפירא • הרב יחיאל בר לב • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי ישכר תמר • רבי ישראל חיים דייכס • הרב משה שמעון זיוויץ | |
| פירושים אבודים | הרמב"ם • רבי מנחם זמבה | |
| חוקרי הירושלמי | שאול ליברמן | |
| פירושים שלא פורסמו | רבי משה זכות • רבי משה פיינשטיין | |
