נווה אור
 מגורי צעירים בקיבוץ נווה אור
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק המעיינות |
| גובה ממוצע[1] | -223 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 356 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.7% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   נווה אוּר | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
נווה אוּר (נְוֵה אוּר) הוא קיבוץ בצפון עמק בית שאן, בסמוך ממזרח לכביש בית שאן-טבריה.
כ–3 ק"מ מצפון ליישוב שוכן קיבוץ גשר, כקילומטר ממערב לו נמצאים חורבת צבון והגן הלאומי כוכב הירדן, כ–2 ק"מ מדרום לו שוכנים המושבים ירדנה ובית יוסף, וכקילומטר וחצי ממזרח לו נמצא נהר הירדן.
היסטוריה
ייסוד הקיבוץ
הקיבוץ עלה לקרקע ב-3 מרץ 1949 על ידי גרעין הכשרה של יוצאי "החלוץ" בעיראק שקבלו הכשרה באשדות יעקב ובשדה נחום[3] ונקרא על שם אור כשדים[4]. לאחר שנה וארבעה חודשים עברו לנקודת הקבע שלהם. בתחילת 1951 היו לקיבוץ 4500 דונם, מתוכם 3000 דונם נזרעו פלחה. בקיבוץ הייתה גם רפת של 8 ראשים, דיר של 350 ראש ולול של 600 עופות. בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד הגיעו לקיבוץ 30 חברים מקיבוץ האון אשר הצטרפי לנווה אור אשר הייתה מורכבת כמעט כולה מחברי מפ"ם[5]. התנאים האובקטיביים של מדינה בדרך, ומוסדות תנועתיים בלתי מוכנים, גרמו בסופו של דבר לנטישת המקום על ידי החלוצים הצעירים.
בשנת 1952 הגיע גרעין מורכב מיוצאי הונגריה שעזבו את קיבוץ האון[6] ופולין. מסיבות שונות התפרקה הנקודה באופן זמני, אך לא ננטשה. באביב 1953 נשרפו אלף דונם של חיטה בשריפה בשדות הקיבוץ[7]. בשנת 1954 הצטרף גרעין "יפתח" לקיבוץ. משנה זו והלאה הוזרמו גרעינים לנוה אור בקצב של גרעין לשנתיים, אך מעטים מחברי הגרעינים נותרו במקום. בשנת 1956 חובר היישוב לרשת החשמל הארצית[8]. עד 1965 סבל הקיבוץ מקשיי קליטה והסתגלות ונעזר במחלקת ההתיישבות של הקיבוץ המאוחד, משפחות מגויסות, ש"ש ועוד.
בשנת 1965 הגיע גרעין בני משקים א' ובמקביל לו גרעין הנוער העובד והלומד "בנתיב". רבים מבני שני הגרעינים הללו הפכו לתושבי קבע וחברים בקיבוץ, והם מהווים את בסיס המשפחות ביישוב. משנה זו ואילך החלה ההתייצבות מלווה בגידול איטי של אוכלוסיית הקיבוץ.
מסוף 1990, במסגרת תוכנית בית ראשון במולדת, נקלטו במשק 9 משפחות עולים מחבר המדינות אשר 5 מתוכן נקלטו כחברים בקיבוץ.
מלחמת ההתשה
זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים החלה באזור מלחמת ההתשה. היישוב היה נתון להפגזות קשות, ירי על עובדים בשדות, מיקוש שדות ואיום חדירת מחבלים.
ראשיתה של מלחמת ההתשה היה קשה במיוחד, שכן היישוב עדיין לא היה מאורגן, נעדר מקלטים מסודרים וללא כל תנאים להלנת ילדים מסודרת במצב מלחמה.
באחת ההפגזות הישירות על המשק נהרגה אחת מחברות המשק אם לשלושה. באפריל 1968 נפצע טרקטוריסט מירי מכיוון ירדן[9]. במהלך 3 שנות מלחמת ההתשה התארגן היישוב באורח הולם, נבנו מקלטים בקצב מזורז והילדים עברו ללינה במקלטים דרך קבע. מאז שקט האזור וחיי היום יום מושפעים מפעילות הביטחון השוטף באזור.
באפריל 1991 חדרה חוליית מחבלים שרצחה אחד מחברי הקיבוץ בפרדס הקיבוץ ופצעה שלושה נוספים.
ענפי המשק
- אורטל
- מפעל אורטל הוקם בשנת 1969 ועוסק ביציקות לחץ מדויקות במזק (סגסוגת שעיקרה אבץ). המפעל הוא הגדול מסוגו בארץ . המפעל עוסק ביציקות חלקים בקבלנות משנה לתעשיות האלקטרוניקה, הרכב, פרזול, בניין ועוד . כ – 80% מהתפוקה מופנית ליצוא - בעיקר לגרמניה, ארצות הברית, אנגליה, איטליה וספרד.
אורטל מהוה מקור של למעלה מ – 60% מהכנסות המשק ומעסיק 45 חברים. מכירות אורטל עומדות על כ – 25 מיליון $ יצוא בשנה.
- גידולי שדה
- לנווה אור 1,500 דונם באזור נווה איתן אשר 800 דונם מתוכם מיועדים לגידול מטעי זיתים. השטחים הוכשרו על גבי בריכות דגים ישנות של קיבוץ אבוקה. שטחי "אבוקה" צורפו להתאגדות חקלאית אזורית בשם "גד"ש גלעד", ושותפים בה: כפר רופין, נווה איתן ונווה אור. כיום התאגדות זו פורקה ונווה אור קיבלה לידיה את השטחים שבבעלותה. בשנת 1991 החלה ההתארגנות בגידול גידולי מקשה וירקות ורואה בזה כיוון חדש לפיתוח גידולי השדה. בנווה אור וסביבתה מעבד הגד"ש כ – 2.500 דונם ומגדל : אבטיחים, תירס, חיטה, חמניות, עגבניות לתעשייה, תבלינים עבור קיבוץ שדה אליהו, גזר עבור קיבוץ שלוחות ועוד.
- פרדס
- הפרדס בגודל 230 דונם נטוע, בשיפולים המזרחיים של כוכב הירדן, מערבית לכביש 90. הפרדס מורכב ברובו מאשכולית לבנה הנקטפת בקטיף בכיר, המגיע לשוקי אירופה בעונה מוקדמת, ולכן פודה מחירים גבוהים מהרגיל.
החל משנת 1988 נוטעים ומשנטעים בפרדס זנים אחרים: פומלו, לימון, תפוז, אשכולית אדומה ומבכירה וכן קלמנטינות מזן אור.
- מנגו
- המטע בגודל 210 דונם. נטוע במורדות כוכב הירדן ולדעת מומחים המיקום, האקלים והאדמה גורמים לכך שזוהי החלקה הטובה ביותר בעמק.
- תמרים
- המטע הוא בגודל 180 דונם ומכיל זנים: ברהי, מג'ול, אמרי.
- רפת
- רפת נווה אור נמנית עם 10 הרפתות הגדולות בתנועה הקיבוצית עם מכסת יצור שנתית של 3.7 מיליון ליטר חלב. משנת 1988 הוחל בפיתוח ענף פיטום עגלים.
המטע נמצא בשטחי אבוקה והוא בגודל של כ- 800 דונם ומכיל את הזנים: קורונייקי, ארביקנה, קורוטינה פישולין, פיקואל וברנע.
- מדגה
- שטח בריכות הדגים הנו 650 דונם. המדגה מבוסס על בריכות רדודות. קיימות מכסות יצור אשר גודלם מוכתב על ידי הצריכה בפועל. הוקמו בריכות חממה לאחזקת דגיגי אמנון בחורף. בשנת 1993 הוקם מאגר מים גדול בסיוע קרן קיימת לישראל אשר הרחיב את יכולת הגידול. המאגר נותן תשובה הן לבעיית קיצוץ מכסות המים והן להגדלת היצור במדגה.
קישורים חיצוניים
- אתר קיבוץ נווה אור
- נוה אור במרכז המידע להתיישבות בגליל
- נווה אור באתר הרשות לפיתוח הגליל
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ גרעין עולי בבל, על המשמר, 7 באפריל 1949
- ^ ניצוצות - בני יחש, דבר, 27 באפריל 1950
- ^ א. מש, נוה אור, דבר, 3 בינואר 1951
- ^ קיבוץ עירקי קולט עליה, מעריב, 10 ביולי 1952
- ^ אלף דונם תבואה עלו באש, דבר, 17 במאי 1953
- ^ מפה ומשם - המשקים דורות ורוחמה בדרום חוברו לרשת החשמל, דבר, 24 באוקטובר 1956
- ^ טרקטוריסט נפצע ביריות ירדנים, דבר, 14 באפריל 1968
| ||||||||||||||||||
