מעוז חיים
 השדרה המרכזית בקיבוץ, 2009
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק המעיינות |
| גובה ממוצע[1] | -245 מטר |
| תאריך ייסוד | 1937 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 505 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.6% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   מעוז חיים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.maoz.org.il | |
מָעוֹז-חַיִּים הוא קיבוץ מהתנועה הקיבוצית בעמק בית שאן, כ־5 ק"מ ממזרח לבית שאן. שייך למועצה אזורית עמק המעיינות.
היסטוריה
הקיבוץ נוסד בחודש יולי 1937, במתכונת יישובי חומה ומגדל. גרעין המתיישבים הראשון הורכב מחברי פלוגת החוגים ברעננה שהשתייכו לתנועת הקיבוץ המאוחד, ואליהם הצטרפו עוד שלושה גרעיני התיישבות - "עקיבא" ו"מסד" של "חבר הקבוצות" ו"במסילה" של השומר הצעיר.
בחודש נובמבר 1938 עזבו שלושת הגרעינים ויצאו להקים קיבוצים אחרים בנקודות סמוכות בעמק בית שאן. במעוז נותרו חברי החוגים, ובתוך זמן קצר התאחדו עימם כל חברי הגרעין שלהם מרעננה - ילידי הארץ ועולים מפולין ומגרמניה. חברי הקיבוץ החליטו לשנות את שמו ל"מעוז חיים" על שם חיים שטורמן, מאנשי ה"ההגנה" שנהרג ביחד עם שני חבריו כשהרכב בו נסעו עלה על מוקש.
בשנים הראשונות התקיים הקיבוץ מעבודות חקלאות באזור, עבודה שכירה במפעלי ים המלח, ומעבודות בניין וסלילת כבישים בצפון הארץ. בתוך שנים ספורות חדלו העבודות החיצוניות והקיבוץ עבר להתקיים במתכונת עצמאית – משטחי הקרקע שהניבו תוצרת חקלאית, מעדרי צאן ובקר, ומבריכות דגים שהוקמו סמוך לנהר הירדן.
מעוז חיים השתייך לתנועת הקיבוץ המאוחד, ורבים מחבריו שירתו בפלמ"ח והשתתפו בקרבות מלחמת השחרור. במהלך המלחמה נהרגו 4 מילדי הקיבוץ בעלות הרכב בו נסעו על מוקש.
לאחר קום המדינה המשיך הקיבוץ להתפתח ומנה גרעין קבוע של כ-200 משפחות. במערכת החינוכית של הקיבוץ השתלבו ילדי חוץ וביניהם פליטי שואה וילדים מהמפעל להכשרת ילדי ישראל של רחה פריאר. בתקופת מלחמת ההתשה היה הקיבוץ נתון למתקפות רבות של הצבא הירדני וכל החברים, כולל גברים נשים וילדים, נאלצו להעביר ימים ולילות במקלטים שנבנו מתחת לקרקע.
מאמצע שנות התשעים מתנהל בקיבוץ מהלך הדרגתי של הפרטת השירותים לחבר. מתקיימים מדי פעם דיונים לגבי הפרטת שכר החברים. כיום מחולק תקציב שוויוני בין החברים לפי קריטריונים דמוגרפיים.
בשנת 2010 התקבלה החלטה על הפרטת הקיבוץ.
מערכת החינוך והבית הכולל
מעוז חיים נודע במערכת החינוך העצמאית שהתקיימה בו במשך כשני עשורים. דודו אפל, ממקימי הקיבוץ, הוביל עם קבוצת חברים את המודל החינוכי של ד"ר מרדכי סגל, הקרוי "שיטת התהליכים". בקיבוץ הוקמו שמונה מבנים מדגם "הבית הכולל" ובמשך השנים הושקעו משאבים רבים בטיפוח המערכת החינוכית. ההשקעה הייתה כה רבה עד שבקרב חוגי ההתיישבות אמרו על מעוז חיים כי הוא "משק-עזר לבית הספר שלו".
בתחילת שנות ה-60 לא יכול היה הקיבוץ לשאת בעלויות הגבוהות שנדרשו למערכת חינוך עצמאית, ולאחר שהתנועה הקיבוצית כולה ויתרה על רעיון החינוך המשותף – עברו ילדי מעוז חיים ללמוד בבית הספר האזורי בנווה איתן הסמוך.
אתרים
ערך מורחב – בית הכנסת העתיק במעוז חיים
בחפירות שנערכו במקום על ידי צבי אילן חבר הקיבוץ דאז, נחשפו שרידי בית כנסת עתיק עם רצפת פסיפס (שעיטוריה כוללים מנורת שבעת קנים), שהיה קיים מסוף המאה ה-5 ועד לאמצע המאה ה-7. בשטח הקיבוץ, ליד עין בלה (באלה) היה במאה ה-6 מנזר בניהולו של גיאורגיוס המתבודד ובו התחנך קירילוס מסקיתופוליס.
כשני קילומטרים ממזרח לקיבוץ נמצא גשר שייח' חוסיין על נהר הירדן, הקרוי גם "גשר מעוז", ומעבר הגבול 'מעבר נהר הירדן', שהוא מעבר הגבול הצפוני בין ישראל לירדן.
שמורת זקום מעוז חיים, נמצאת 1.7 קילומטר מדרום מזרח לקיבוץ. שטחה כ־11 דונם ובה גדל העץ הטרופי זקום מצרי, הפורח בתחילת הקיץ.
מקורות הכנסה
בקיבוץ פועל מפעל "פולירז"[3] המייצר לוחות פוליסטירן, ABS (פלסטיק) ומוצרים פולימריים אחרים, כולל מוצרי אריזה שונים. מפעל נוסף בקיבוץ הוא "אריזים"[4] המייצר אריזות פלסטיק שקופות עם הדפסה צבעונית.
ענף נוסף הוא "טל טל עיצובים"[5] המייצר תכשיטים ואביזרים מעוצבים.
ענפי פרנסה נוספים במעוז חיים: מדגה (בריכות דגים), רפת חלב, גידולי שדה וגידולים סובטרופים (מנגו, אבוקדו וליצ'י), תמרים, לול תרנגולות מטילות וענפים זעירים נוספים. שטח קרקעותיו של הקיבוץ כ-11,000 דונם.
אורחות חיים
בקיבוץ פועל פאב בשם "שטורמן 37" (על שם שמו המלא של הקיבוץ: מעוז חיים שטורמן ושנת הקמתו), בריכת שחייה, מכון כושר וענפי שירות ורווחה נוספים עבור חברי הקיבוץ כמו חדר אוכל ומכבסה.
בוגרים וחברים נודעים
רוני דניאל, אילן שילוח, יצחק כפכפי, אייל כפכפי, אורי יפה, תמר ירדני יפה, אלישע סולץ, מנשה הראל, אורי ברנר, צבי אילן, דבורה עומר, רפי טהון, עמיר יפה, מלכה רופא, דודו אפל, אסף ליפשיץ, יצחק גת, אהוד דפנא ומור אופק.
גלריית תמונות
בית תרבות בתכנון חנן הברון
מבנה מגורים טיפוסי בשוליו המזרחיים של הקיבוץ, 2009
גן הרפתקאות בתכנון גדעון שריג
כלניות מכל הגוונים פורחות מדי שנה בין בתי הקיבוץ
לקריאה נוספת
- מעוז חייו - קורות חייהם של חיה ודודו אפל, מאת שלומי רוזנפלד, 2016.
קישורים חיצוניים
- אתר הבית של קיבוץ מעוז חיים
- מעוז חיים במרכז המידע להתיישבות בגליל
- מעוז חיים באתר הרשות לפיתוח הגליל
מעוז חיים וכפר רופין מופגזים על ידי הירדנים, יומני כרמל, נובמבר 1967 (התחלה 4:14)- מעוז חיים וגשר מופגזים על ידי הירדנים, יומני כרמל, פברואר 1968 (התחלה 1:42)
- מעוז חיים באוסף התצלומים של זולטן קלוגר, 1937 - 1939, גנזך המדינה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ אתר מפעל פולירז
- ^ אתר מפעל אריזים
- ^ אתר מפעל טל טל עיצובים
על השטר של 20 שקלים חדשים של בנק ישראל מופיעה תמונתו של המגדל של קיבוץ מעוז חיים שהוקם בעלייה לקרקע.[דרוש מקור]
| ||||||||||||||||||
