לדלג לתוכן

נושא בדף שיחה:רבי מאיר/ארכיון

משך חכמה (שיחהתרומות)

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. הגמרא במסכת גיטין מביאה כי הוא היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. הגמרא אף אומרת במקום אחר כי שמו המקורי היה נהוראי (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאשה חכמה ובקיאה בתורה.

חריפותו של רבי מאיר היתה ידועה במיוחד, עד שאמרו עליו: "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו כמותו. ומפני מה לא קבעו הלכה כמוהו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו, שהוא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור ומראה לו פנים", ורבי יהודה הנשיא אמר: "זה שאני מחודד יותר מחברי הוא מפני שראיתי את רבי מאיר מאחוריו ואילו הייתי רואהו מלפניו הייתי מחודד יותר", כמו כן אמרו עליו: "כל הרואה רבי מאיר בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה".

יום הילולתו מצויין בי"ד באייר.



א. מה המקור לתאריך י''ד אייר

ב. למה ברוריה נחשבת לאשה חכמה וכו' לכאורה הנוסח היותר משובח הוא היתה אשה חכמה וכו'

ספרא (שיחהתרומות)

אין מקור. יש עובדה. שיום ההילולא מצויין אז. ניתן להוסיף, אם זה עדיין לא מופיע, שרבי מרדכי חיים סלאנים ביטל את ההילולא, מכיון שהחגיגה לא התקיימה בגדרי הצניעות הראויים[1]

וראה מידע מפורט אצל לוין, עמיהוד יצחק מאיר (עורך), אוריתא - יג (ספירת העומר ושבועות), נתניה תשמ"ח, באתר אוצר החכמה

  1. מאמר מרדכי, סלאנים ישראל זאב, חלק א' תולדותיהם של צדיקים עמוד 17
משך חכמה (שיחהתרומות)

אם אין מקור [לדבריך...]

לא צריך להתבייש לכתוב שאין מקור...

מותר לכתוב שנהוג לציין את ההילולא ביום י''ד באייר אך אין לכך שום מקור...[לדבריך...]

אבל למה לציין את הדבר כאילו הדבר ברור.

אם העובדא עושה את המקור ואת הבירור... בבקשה.

אם אתה חושב שאני מנסה לעשות אתך מלחמה אתה טועה

אתה יכול לכתוב מה שאתה רוצה

אבל המכלול שמלא במקורות

מותר לציין בפירוש בהמכלול

"אין להילולא מקור אך זאת עובדא"

אין מה להתבייש בכך


ושוב אם אתה חושב שאני בעל מלחמה לעמוד על דעתי אתה טועה,

אם אתה עומד על דעתך בבקשה,

לא צריך למלאות את הדף כאן בהודעות הלוך ושוב,

כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהן שונות זו מזו,

ואני מכבד את דעתך אע''פ שאני לא מסכים איתה

אם אתה חושב להוכיח לי את דבריך ברוח טובה בבקשה

ההודעה שלי נכתבה כי לא ראיתי בדבריך דבר המתיישב על לבי

כי אני שאלתי מקור

ואתה עונה לי עובדא

בכבוד רב

נ.ב. מה שאמרת שאפשר להוסיף שיש שביטלו את ההילולא

קריינא דאיגרתא וכו'

הרי אתה מוזמן להוסיף את זה

ספרא (שיחהתרומות)

חוק פו אומר שבכתיבה אינטרנטית קשה לצד אחד לשמוע באיזה טון נאמר כל דבר.

כתוב ש"יום הילולתו מצויין בי"ד באייר." כשכתוב שמציינים אז את יום ההילולא, לא קובעים עובדה שהוא נפטר בימים אלו, אלא בסך הכל מציינים את העובדה שחוגגים ביום זה את ההילולא. הזיארה. אין מקורות ליום פטירתם של רוב התנאים, מה שלא מונע מהציבור לחגוג את הילוללתם.

כמובן זה לא אומר שאין למכלול מקור להילולא. מקורות יש, רק אין מקורות ותיקים. והמקורות הלא ותיקים לא טוענים שאז הוא נפטר.

שרגא וייס מצטט מעיתון חבצלת איך זה נוצר:

בעתון חבצלת משנת תרל"ג מתאר את ההילולא: זה כשש שנים החלו אנשי טבריה לקנא באנשי צפת, כי הבאים מכל ערי הארץ להילולת רשב"י נוסעים דרך טבריה, כי בתוכה קבורים תנאים וצדיקים, ואמרו אנשי טבריה מדוע נגרע מאנשי צפת, וגמרו אומר לעשות הדלקה על קבר התנא ר' מאיר בעל הנס ביום י"ד אייר פסח שני, כי אז כבר באו כל האורחים, ועוד לא הריקו צרורות כספיהם, ומאז והלאה כל האורחים מחכים בטבריה, וגם הרבה מגרי צפת ת"ו יבואו ויתמהמהו בטבריה עד אחרי פסח שני.


ניתן להוסיף הכל. רק בפסקה ייעודית. ולא בפתיח.