מכיון שמה שכתב היה עם מקורות, אולי אפשר לשלב בצורה מעודנת יותר?
נושא בדף שיחה:רבי זרחיה חן/ארכיון
מכלולאים פעילים נא לשים לב לעריכתי מבוססת המקורות, ולמחיקתו חסרת הנימוק הענייני של מקוה.
אשמח גם להתייחסות דויד.
במקורות כתוב ש"היה בעל דעות חופשיות ביחס לדעות המקובלות"? שנכתוב את זה גם על הרמב"ם? אתה יודע מה הרמב"ם כתב על אריסטו? במקורות גם כתוב "בהגיונותיו ישנם דעות אשר אין רוח חכמים נוחה מהם, ואולי בשל כך כמעט לא נזכר בקרב חכמי היהדות"?
מה כתוב במקורות, אתה יכול לבדוק בפנים, [בהנחה שיש לך כוח].
לא ראיתי שנמנעו מלצטט במהכלול ביקורת של קדמונים על קדמונים. אתה בעצמך ערכת לי מילה בפרק "ביקורת" על הרמב"ן.
מבלי להתייחס לגופם של דברים, אם אני מבין נכון, המבקרים הם מלפני 150-200 שנה, ונשוא הערך מלפני 700. זה לא נקרא ”קדמונים על קדמונים”. וזאת בהנחה שהמבקרים הם גברא רבא.
מותר לכתוב ביקורת בשם אומרו כשזה התוכן המדויק של הביקורת. לא ביקורת בשם המכלול (או בשם בקשת חכמה)
הגבתי על דברי בקשת חכמה ”לא ראיתי שנמנעו מלצטט במהכלול ביקורת של קדמונים על קדמונים”. אך לדעתי א”א לכתוב ביקורת על אישיות תורנית כאשר אין בכלל יחס בין המבקר לאישיות.
לקחתי לתשומת לב את דברי הכל לטובה ואת דבריו האחרונים [המנומקים] של מקוה.
כעת אערוך אי"ה באופן שיתבאר בגוף הטקסט מי הם המבקרים.
ולגבי טענת הכל לטובה על משקל המבקרים מול המבוקרים, יש בזה הרבה טעם.
אבל צריך לתת את הדעת על כך שנשוא הערך נפקד מהלקסיקון היהודי, ואין עליו התייחסות כמעט. [להבדיל מהר"ן למשל].
כדי לדעת מיהו, רצוי לצטט את דברי כותבי קורות הימים עליו. [למשל, המו"ל הראשון של כתביו הרב ישראל שוורץ, שאינו כותב התרשמות אישית, אלא הוא מצטט מהגיונותיו של רבי זרחיה. אמנם המכלול אינו בא להצדיק לכאן ולכאן, אבל כתבתי זאת בהתייחס לטענת הכול לטובה שביקש מהכלול שיקול דעת לצד אחד, לכן הבאתי את שיקול הדעת לצד השני].
המיקום והמשקל של הביקורת גם הוא צריך להיות בהתאם. ביקורת שנכתבה כעבור מאות שנים אין מקומה בפתיח (אין ולא היתה לה השפעה על נשוא הערך) אא"כ מדובר בביקורת חוצה גבולות וידועה במיוחד (שלפעמים רק בגינה האישיות ידועה). כמו"כ הכותרת המתאימה לביקורת כזו אינה "ביקורת" אלא "יחס".
הורדתי מהפתיח, והכותרת היא "דעותיו".
נ.ב. תענוג לזכות לדבר עם מקוה הגדול בענייניות.