ניגון חופה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניגון חופה הוא ניגון המושר בזמן הובלת החתן והכלה לחופה וכשהכלה מסתובבת סביב החתן מתחת לחופה (לפי מנהג אשכנז). שירת הניגון מהווה את תחילת טקס החופה, ובמגזרים מסוימים, את תחילת טקס החתונה.

בנוסף, ישנם מספר פיוטים המושרים בחופה, בהתאם למנהגי העדות.

יהדות אשכנז

הלחן הנפוץ ברחבי הציבור האשכנזי, הדתי והחרדי, הוא חלק מלחן של ר' עזריאל מנדלבוים, ממלחיני חסידות באבוב, על הפיוט לחופה "מי בן שיח שושן חוחים". לחן זה, בעל אופי פשוט ועממי אך בעל מוטיבים מרגשים. הוא כתוב במקור בסולם רומני אך כיום מושר בסולם מז'ורי, ומורכב משלושה בתים המהווים המשך אחד לשני, הראשון בנוי על שלושת התווים הראשונים בסולם ומסתיים בטוניקה. השני, הבנוי באותה מתכונת של הבית הראשון אך בתווים גבוהים יותר מסתיים במדיאנטה ה"דורש המשך", והבית השלישי הבנוי באותו מקצב, מסיים את הניגון וחוזר לטוניקה.[דרוש מקור][1]

הערה:הניגון מופיע כאן עם מספר קישוטים שמקובלים כיום.

והבית הנוסף כפי שמושר בחסידות באבוב וחצרות גליציה

בחצרות חסידיות רבות יש ניגון מיוחד לחופה, בדרך כלל הניגון הכי חשוב בחסידות:

חלק מהניגונים התפשטו למגזרים אחרים, ומושרים במהלך החופה בנוסף לניגון העממי.

בקהילות הליטאיות לאחר שירת ניגון החופה מושר מארש בעל שני בתים.

פיוט מי אדיר - מי בן

ביהדות אשכנז יש פיוט אחד הנהוג לזמרו בחופה. הפיוט קצר ומורכב משני בתים, אחד מוקדש לחתן:

"מי אדיר על הכל, מי ברוך על הכל,
מי גדול על הכל, מי דגול על הכל,
הוא יברך את החתן ואת הכלה"

ושני המוקדש לכלה:

"מי בן שיח שושן חוחים,
אהבת כלה משוש דודים,
הוא יברך את החתן ואת הכלה"
. (נהוג להקריא פיוט זה כשהאות בי"ת במונח בן-שיח, נקוד בפת"ח.)

מחבר הפיוט או צמד הפיוטים לא ידוע אך הפיוט מופיע כבר בסדר ברכת המזון מדפוס ונציה שנת תכ"ג (1663).

בדרך כלל נהוג לשיר את הפיוט בניגון החופה, אך ישנם גם לחנים מיוחדים לפיוט זה. אחד מהם הוא ניגון חסידי המיוחס לרבי ישכר בר מרדושיץ[2].

לאחר החופה

לאחר טקס החופה, בדרכם של החתן והכלה מהחופה לחדר ייחוד, מושרים בדרך כלל ניגוני שמחה על "עוד ישמע" (מתוך ברכת אשר ברא על בסיס פסוק מירמיהו). בחתונות אדמו"רים בדרך כלל שרים ניגון שמחה במילים "קול רינה וישועה באהלי צדיקים" מספר תהילים.

יהדות עדות המזרח

יהדות תימן

ביהדות תימן כשהחתן צועד למקום החופה נהוג לשיר את הפיוט "בוא לשלום חתן" עד שהחתן נעמד תחת החופה. לאחר שהחתן נעמד שרים את הפיוט "יא מחיג'ה סאלתך", פיוט בערבית של רבי שלום שבזי המתאר את הבאת רבקה ליצחק על ידי אליעזר עבד אברהם והכלה פוסעת גם היא עם אמה וחמותה אל החופה. לאחר קריאת הכתובה נהוג לשיר את הפיוט אהוב מהר המור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בחסידות באבוב ובחצרות חסידויות גאליציה, הניגון מושר בסולם רומני, כלומר עם פה דיאז במקום פה בֶּקַר, ובתוספת בית נוסף אחרי סיום הסבב הראשון, ובו שני קטעים, הראשון מביניהם מדיאנטה חלופית, העולה לצלילים גבוהים, חורג מהתבנית של שלש הבתים האחרים, וכולל שתי סינקופות אחת קצרה והשנייה ארוכה, וכן שינויי קצב, ולסיום חזרה על בית הסיום
  2. ^ מופיע בדיסק "החתונה הגדולה" מאת מונה רוזנבלום.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0