חסידות קרעטשניף
 | |
| הכניסה לעיירה קרטשונשטי (קרעטשניף) במחוז מרמורש ברומניה | |
| מידע | |
|---|---|
| מקום ייסוד | קרעטשניף, רומניה |
| מייסד | רבי מאיר מקרעטשניף |
| אדמו"ר | |
חסידות קרעטשניף היא חסידות מגזע נדבורנה. האדמו"ר הראשון שכיהן בכפר קרעטשניף (קרצ'ונשטי (רומ'), במחוז מורש (רומ'), רומניה) היה רבי מאיר רוזנבוים, בנו של רבי מרדכי לייפר מנדבורנה, בן נינו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן.
תולדות החסידות
רבי מרדכי לייפר (ה'תקפ"ד (1824) - ה'תרנ"ה (1894)) כיהן בהתחלה בנדבורנה לצד אחיו רבי אהרן אריה, מחבר הספר היד אהרן. בהמשך עבר לערים אחרות, בהן חוסט ובישטינא. לאחר פטירתו כל בניו שימשו כאדמו"רים, ביניהם בנו הרביעי רבי ישראל יעקב שכיהן כאדמו"ר מחוסט ונכדו רבי איתמר לייפר שכיהן כאדמו"ר מבישטינא. בניו האחרים התפרסו בערים שונות בהונגריה ורומניה. בנו השלישי רבי מאיר, ממשיכו העיקרי, כיהן כאדמו"ר בקרעטשניף שברומניה.
הדור הראשון
רבי מאיר רוזנבוים נולד בשנת ה'תר"ח. היה חתנו של רבי יחיאל מיכל טירר מדורוהוי, שהיה חתנו של רבי אליעזר זאב מבוטשעטש. התנהל כצדיק עממי והאוכלוסייה התייחסה אליו כבעל מופת. רבי מאיר שינה את שם משפחתו מלייפר לרוזנבוים. הנהיג עדתו בין השאר בערים יאס, מיאלען וטרעבישאן (Dilove). בסוף ימיו עבר לעיירה קרעטשניף שעל שמה נקרא. נפטר בל' בסיוון ה'תרס"ח (1908).
הדור השני
חמשת בניו ושני חתניו שימשו כאדמו"רים אחריו. המפורסמים שבהם הם רבי אליעזר זאב מקרעטשניף ורבי איתמר ממנו השתלשלה חסידות נדבורנה המרכזית בבני ברק.
בניו:
- רבי אליעזר זאב מקרעטשניף.
- רבי איתמר מנדבורנה.
- רבי יעקב ישכר בער, כיהן בסלטפינא שבמחוז מרמורש ולאחר מכן בסיגט. נרצח בשואה.
- רבי מרדכי ממישקולץ.
- רבי יצחק מסיגט. מחבר ספר "מנחת יצחק". חתן רבי יעקב לייפר מנדבורנה דברצין.
- רבי יצחק (חתן גיסו רבי שלמה אייזיקסון) שכיהן כאדמו"ר בראחוב, צ'כוסלובקיה, ובסוף ימיו בווישווה. התפרסם כבעל צדקה וכמקבל ייסורים באהבה. נרצח באושוויץ בג' בסיוון ה'תש"ד.
- רבי מאיר כיהן בדרוהוביטש. נכדו משמש כיום באדמו"רות ראחוב.
- רבי מרדכי כיהן כאדמו"ר בראחוב לאחר שאחיו רבי יצחק עבר לווישווה.
חתניו:
- חתנו רבי שלמה אייזיקסון צאצא פעמיים של רבי יצחק מקאליש השלישי בשושלת פרמישלאן-נדבורנא. כיהן כאדמו"ר ברומאן שברומניה.
- רבי מאיר חתן דודו רבי איתמר, כיהן כאדמו"ר מרומאן בסטטן איילנד.
- רבי ישראל (חתנו של רבי יוסף מנירדהז בנו של רבי מרדכי לייפר) שכיהן בנירדהז.
- רבי אברהם ישכר בער מפאליען. חתן רבי ישראל חיים פרידמן מראחוב.
- חתנו רבי פנחס שפירא מקעכניה.
- רבי ישכר בער מקעכניה, חתן דודו רבי איתמר.
- רבי מאיר מקעכניה.
- רבי ישכר בער מקעכניה, חתן דודו רבי איתמר.
קרעטשניף
רבי דוד משה רוזנבוים, (ה'תרפ"ה, 1924 - ה'תשכ"ט, 1969) מילא את מקום אביו רבי אליעזר זאב לאחר השואה. הוא הקים בתחילת שנות ה-50 את קריית קרעטשניף ברחובות. הקים שם גם תלמוד תורה ואת ישיבת "שער אליעזר".
לאחר פטירתו ממלא את מקומו בנו הגדול, רבי מנחם אליעזר זאב. שאר הבנים הם האדמורים מקרעטשניף קריית גת, ביטשקוב, קרעטשניף מונסי, פרמישלאן.
קרעטשניף ברחובות כיום
הרב מנחם אליעזר זאב רוזנבוים, האדמו"ר הנוכחי, הוא חתנו של רבי יואל בער מראצפרט-ברזיל. כיום החסידות מונה כ-350 משפחות, מהן בקריית קרעטשניף ברחובות כ-250 משפחות. קהילות נוספות בהנהגתו קיימות בבני ברק ובאחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית ובביתר עילית. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ-760 בעלי זכות בחירה[1].
מוסדות החסידות: ישיבה גדולה וישיבה קטנה, תלמוד תורה "בני משה", בית ספר יסודי לבנות, סמינר חסידי, גני ילדים, כוללי אברכים, שטיבלאך ומקווה. לחסידות גם ארגוני חסד. פנחס הומינר מייצג את החסידות במועצת העיר רחובות.
קרעטשניף קריית גת
האדמו"ר הראשון מקרעטשניף קריית גת הוא רבי ישראל ניסן רוזנבוים. עם פטירת אביו רבי דוד משה רוזנבוים, מונה לאדמו"ר במקביל לאחיו הבכור-התאום רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים. בה'תשכ"ט עבר לקריית גת. הקים את הקהילה החרדית בעיר, ואת שכונת "רמות דוד" על שם אביו. נפטר בט"ז בחשוון תש"פ.
את מקומו בקריית גת ירש בנו הרב דוד משה רוזנבוים. נשוי לבת-שבע, בת הרב עקיבא רבינוביץ האדמו"ר מפוריסוב. בשנת ה'תשפ"ב הקים ישיבה קטנה 'תורת ישראל' בקרית גת.
גם בניו האחרים של רבי ישראל ניסן הוכתרו לאדמו"רים;
- בנו הרב יחזקאל שרגא הוא האדמו"ר מטרעבישאן. חתן הרב אריה רוזנפלד מפינסק קרלין. הקים את ארגון "חזק בני" לסיוע לנוער נושר. בשנת ה'תשע"ח הקים בבית שמש את ישיבת נועם ישראל. לאחר פטירת אביו עבר לרמה א' בבית שמש והקים בה את בית המדרש טערבישאן, ובשנת ה'תשפ"ד רכש שטח גדול ברמת בית שמש ד' בה הולכת ונבנית קרית טרעבישאן ומרכז החסידות לצד מוסדות תורה וחינוך.
- הרב חיים מרדכי הוא האדמו"ר מטשרנוביץ. חתן הרב דוד קאהן מתולדות אהרן, לאחר נישואיו עבר לגור בירושלים. לו בית כנסת קטן בירושלים, ובנוסף הקים בית כנסת בחריש[2].
- הרב שלום אליעזר זאב הוא האדמו"ר ממיאלען. חתן הרב דוד צבי שלמה הורונצ'יק מראדושיץ חתנו של רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים. לאחר פטירת אביו הקים בית כנסת זמני בקריית גת, ובשנת ה'תשפ"ד העתיק את חצרו לבני ברק[3].
ביטשקוב
בנו השלישי של רבי דוד משה היה רבי זיידא שמואל שמעלקא (י"ד בטבת תשי"ב, 1952 - כ"א באדר ב' תשע"ד, 2014) חתן רבי משה זאב פרידמן, רבה של יפו. כיהן כאדמו"ר מביטשקוב ביפו[4]. עסק בהחזרה בתשובה.
האדמו"ר הנוכחי הוא בנו הרב דוד רוזנבוים (נולד בה'תשל"ז, 1977), חתנו של רבי חנניה יום טוב ליפא רייך, חתנו של האדמו"ר מז'מיגרד. בחיי אביו כיהן כרב בית המדרש "המאור" ביפו וכאביו עוסק בהחזרה בתשובה. בחודש אדר ה'תשפ"ד רכש את בית מדרשו של זקינו רבי חיים מרדכי מנדבורנה בבני ברק, לשם יעתיק את בית מדרשו[5].
פרמישלאן
בנו הרביעי של רבי דוד משה הוא הרב מאיר רוזנבוים.
בשנת ה'תשמ"ז, לאחר פטירת סב אשתו רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, הקים חצר בקריית הרצוג בבני ברק, בשם פרמישלאן, על שם אבי השושלת רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן.
החסידות תחת הנהגתו מונה כמאה משפחות. ישנם חסידי פרמישלאן בכמה ריכוזים בישראל, באירופה ובארצות הברית.
מוסדות החסידות כוללים ישיבה גדולה וישיבה קטנה, תלמוד תורה, כולל אברכים, בתי חינוך לבנות ומוסדות נוספים.
קרעטשניף מונסי
בנו החמישי של רבי דוד משה הוא הרב יוסף שלמה רוזנבוים, חתן רבי ישראל רוזנבוים מסטניסלב (בנו של רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא), מתגורר בעיירה מונסי שבארצות הברית ומכונה האדמו"ר מקרעטשניף מונסי.
קרעטשניף סיגעט
רבי צבי הירש רוזנבוים (י"ד בחשוון ה'תר"פ – ט"ז באייר ה'תשס"ו), הנקרא בשם החביב "רבי הרשל'ע קרעטשניפער" כיהן כאדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט. נולד בסיגעט לרבי ניסן חיים מבראדשין בכור בניו של רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף. אחרי השואה עלה לירושלים והקים את החסידות קרעטשניף. לאחר נישואיו עבר לכפר אתא, שם הקים שיכון סיגעט ומוסדות תורה ישיבה תלמוד תורה ובית כנסת. ברבות השנים לאחר שהגיע לפשרה עם דודו וגיסו רבי דוד משה מקרעטשניף מרחובות הוסיף את השם סיגעט ומאז נקרא בשם "קרעטשניף סיגעט". בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים ונפטר בה'תשס"ו.
לאחר פטירת רבי הרשל'ע הכריזו בלוויה ששני בניו יהיה ממשיכים. בשבת הראשונה לאחר הפטירה ניהלו האדמו"רים יחד את הטיש בליל שבת. לאחר תקופה נוצר קרע בין שני הבנים[6]:
- בנו הרב ניסן רוזנבוים (נולד בח' באייר תש"ז), הוכתר לממלא מקומו בבית מדרשו של אביו ברחוב אבינועם ילין בירושלים וחצרו מכונה "קרעטשניף ירושלים", ועבר להתגורר במעון אביו שבירושלים. קודם לכן כיהן כרב קהילת קרעטשניף-ירושלים בעיר בני ברק. בהמשך פתח שלוחה לקהילה בעיר בית שמש שם הקים בית המדרש וכולל אברכים. מנהגו לשבות כמה שבתות בשנה בקרב קהילתו בבני ברק, כשביניהם שבת חנוכה דרך קבע.
בשנת תשע"ו פתח את ישיבת "מבצר התורה" קרעטשניף בעיר אלעד[7]. דברי תורתו מודפסים ע"י מכון "נחלי אמונה".
- הרב דוד שלמה הוא רב הקהילה בישראל.
- הרב מאיר איתמר (חתן רבי שמואל דוד, בן רבי שלום קרויז, אב"ד אודווארי וחתן האדמו"ר מווערדאן) הוא מגיד מישרים ודברי תורתו מופצים בחוברות 'דרך אמונה'.
- בנו רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים (ט"ו בניסן תש"י - ב' באלול תשפ"ה), הוכתר לממלא מקומו בארצות הברית כאדמו"ר מ"קרעטשניף סיגעט".
בזיווג ראשון היה חתנו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע. התגורר בויליאמסבורג שבה יש לו בית מדרש. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש, לונדון[8] וקרית יואל. בשנת תשע"ו הגיע לגור בירושלים ובית מדרשו בירושלים נמצא ברחוב רפפורט בשכונת בית ישראל.
בין המתפללים הקבועים בבית מדרשו נראה הרב יעקב מנדל יורוביץ' חבר בד"ץ העדה החרדית שהתפלל בקביעות בבית מדרשו של אביו רבי הרשל'ע.
לאחר פטירת רבי זיידא אליעזר זאב בב' אלול ה'תשפ"ה הוכתרו בניו לממלאי מקומו[9]
- בנו בכורו הרב נפתלי הירצקא יצחק, משמש כאדמו"ר מקרעטשניף סיגעט בארץ ישראל. בבית המדרש המרכזי ברחוב רבי יהושע בבית שמש.
- בנו הרב יחזקאל שרגא, משמש כאדמו"ר מקרעטשניף סיגעט בוילאמסבורג.
- בנו הרב ניסן חיים מרדכי, מכונה האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט כפר אתא, על שם העיר קריית אתא, בה ניהל סבו רבי צבי הירש רוזנבוים את חצרו במשך עשרות שנים[10].
- בנו הרב מאיר אריה לייב חתן האדמו"ר משנדישוב. ממשיך דרכו בעיר בורו פארק
- בנו הרב יואל זוסמאן, משמש כאדמו"ר מקרעטשניף סיגעט בקרית טאהש, שם הקים את בית המדרש 'רזא דאמונה' על שם אביו.
קישורים חיצוניים
- אודות רבי דוד משה מקרעטשניף בקובץ "המאור" באתר היברובוקס
- יצחק יעקבי, בחצרו של הרבי, דבר, 26 בינואר 1968
- אהרן פריאל, האדמו"ר מת - יחי האדמו"ר החדש, מעריב, 3 ביולי 1969
חסידות קרעטשניף, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ↑ זאב בלוי, צִלְּךָ נָאֶה • האדמו"ר מטשערנאוויץ ערך את שולחנו בעיר חריש, באתר JDN, כ"ב בשבט תשפ"ב
- ↑ יוסי שטארק, האירוע המסתורי בחסידות: החסידים שמעו בכינוס על העברת מרכז החסידות לב”ב, באתר JDN, כ"ט באדר ב' התשפ"ד
- ↑ משה ויסברג, כרעם בצהריים • האדמו"ר של יפו, באתר בחדרי חרדים, 23 במרץ 2014
- ↑ משה ויסברג, עשור לרבי מיפו: הרבי חילק שום והכריז על פתיחת ביהמ"ד בבני ברק, באתר כל רגע, 1.4.2024
- ↑ יונה גרין, בחדרי חרדים, חתונה: האחים האדמו"רים רבו - הגיס הפריד, באתר בחדרי חרדים, 14 באוגוסט 2013
משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018 - ↑ משה ויסברג • צילום: מאיר וידר, קרעטשניף ירושלים פתחו את 'מבצר התורה' באלעד, באתר בחדרי חרדים, 9 באוקטובר 2016
- ↑ יואל ביטלמן, בחדרי חרדים, שעות לפני קבלת הפנים לאדמו"ר: בית המדרש נשרף, באתר בחדרי חרדים, 27 באפריל 2011
- ↑ משה ויסברג, אלפים נהרו לטיש הראשון של חמשת האדמו"רים מקרעטשניף סיגעט, באתר כל רגע, 30.08.25
- ↑ משה ויסברג, שבעה בקרעטשניף סיגעט: הרבי הכתיר את אחיו לאדמו"ר מקרית אתא, באתר כל רגע, 04.09.25
חסידות קרעטשניף35826569Q6436869