יצחק מרדכי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק מרדכי
Yitzhak Mordechai (cropped).jpg
תאריך לידה 22 בנובמבר 1944
ממשלות 27, 28
כנסות 14 - 15
סיעה ליכוד-גשר-צומת, מפלגת המרכז
תפקידים בולטים

יצחק (איציק) מרדכי (נולד ב-22 בנובמבר 1944) הוא איש צבא בכיר ופוליטיקאי ישראלי. כיהן כשר בממשלות ישראל ובתפקידי פיקוד בכירים בצבא הגנה לישראל. פרש מהפוליטיקה בשנת 2000 בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו בגין עבירות של מעשים מגונים, בהן הורשע מאוחר יותר על ידי בית המשפט.

ראשית חייו

מרדכי נולד בחלקה העיראקי של כורדיסטן ועלה לישראל בשנת 1949. התגורר במשך שנתיים במעברת זרעין בעמק יזרעאל. אביו, שעבר בסוכנות היהודית קורס הכשרה של מדריכים חקלאיים, עסק בהקמת מושב עולים בעמק בית שאן ויחד עמו עברה המשפחה להתגורר במקום, בהמשך התגוררה המשפחה בשיכון בטבריה.

למרדכי תואר ראשון בהיסטוריה מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. הוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל והמכללה לפיקוד ולמטה של בריטניה.

קריירה צבאית

יצחק מרדכי
יצחק מרדכי
שר הביטחון יצחק מרדכי מקבל תדרוך במהלך סיור על נושאת מטוסים אמריקנית, 4 בפברואר 1997
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
מבצע דין וחשבון

עיטורים

עיטור העוז  עיטור העוז

ביולי 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לקומנדו הימי. הוא נאלץ לפרוש מן המסלול כעבור זמן קצר ועבר לחיל ההנדסה, שם עבר הכשרה כלוחם, ולאחר מכן יצא לקורס מפקדי כיתות ולקורס קצינים אותם סיים בהצטיינות. כמצטיין מימש מרדכי את האפשרות לבחור באיזו יחידה ישרת וביקש להתנדב לצנחנים[1]. הוא עבר לחטיבה כקצין חבלה, היה למפקד מחלקה בפלוגת ההנדסה החטיבתית[2] ולימים טען כי הושפע עמוקות ממפקד החטיבה באותם ימים, רפאל איתן[3]. במלחמת ששת הימים היה מפקד פלחה"ן צנחנים והוביל אותה בלחימה בפתחת רפיח[4][5]. לאחר המלחמה, היה מרדכי למפקד פלוגה בגדוד 890[6]. אחד הסמלים בפלוגתו, שאול מופז, אשר שימש אז כמפקד כיתה, פיקד על מארב בבקעת הירדן. הכוח נתקל בחולית מחבלים ומופז, שפיצל את הכוח שבפיקודו לכוח שיאגף ויסתער על המחבלים, ולכוח שיחפה (המהלך כונה מאז "מארב מופז"), הצליח להרוג את המחבלים (ארבעה במספר). אופן ניהול ההתקלות הרשימה את מפקד הפלוגה, ואת המג"ד, דן שומרון, והם הפעילו את השפעתם על מנת שיתקבל לקורס הקצינים למרות שהלה לא עבר את מבחני הכניסה[7].

באוגוסט 1969, במהלך מלחמת ההתשה, פיקד כסמג"ד 890 בדרגת סרן על כוח צנחנים שהשתתף במבצע "בוסתן 39", פשיטת קומנדו בעומק מצרים בה הותקף בסיס מצרי באש מרגמות[8]. ב-15 במרץ 1970 פיקד מרדכי על כוח בן שלושה עשר צנחנים מגדוד 890 במבצע "מלכה 30", פשיטה לעומק סוריה, שבה תקפו הצנחנים במרגמות בסיס צבאי צפונית-מזרחית לדמשק[9]. ב-1972 פיקד על כוח שריון וצנחנים במהלך מבצע קלחת 4 מורחבת בלבנון[10]. לאחר מכן נתמנה מרדכי למפקד גדוד 890 של הצנחנים[11]. בין היתר פיקד על כוח מלוחמי הגדוד במבצע ברדס 54-55[12] ושבה באופן אישי את השבוי היחיד שנתפס בפעולה, מדריך קומנדו טורקי[13]. מרדכי הלם בראשו עם קת הרובה שלו והימם אותו[14]. במלחמת יום הכיפורים לחם מרדכי בראש גדוד הצנחנים שבפיקודו בקרב החווה הסינית[15]. על לחימתו בקרב זה, וכן על כך ששיקם את גדודו והמשיך להובילו בלחימה[16], הוענק לו עיטור העוז[17].

בהמשך שירותו הצבאי פיקד מרדכי על חטיבת בית ספר למ"כים (1978), בין היתר במבצע ליטני. הכוח בפיקוד מרדכי כבש את הכפר מארון א-ראס ואת העיירה בינת ג'בייל והרג כחמישים מחבלים[18]. במהלך מלחמת שלום הגליל ב-1982, פיקד מרדכי על עוצבת הגליל, שכוחותיה כבשו את הערים צור וצידון, ואת מחנות הפליטים ראשדיה ועין אל חילווה, והשתתפו בלחימה ובמצור על ביירות[19]. ב-15 בספטמבר 1982, יום לפני כניסת הפלנגות הנוצריות למחנות הפליטים סברה ושתילה, הוצע למרדכי מטעם הרמטכ"ל לשתף כוח של הפלנגות גם בצפון ביירות, אולם מרדכי דחה את ההצעה בטענה שאינו רוצה לקבל אחריות על יחידה שאינה כפופה לו, וזאת למרות שנמצא במחסור בכוחות. למחרת בבוקר, דחה שוב פנייה דומה מקצין הקישור הנוצרי שהיה מסופח למפקדתו, ואף הורה להציב מחסומים למניעת מעבר אנשי הפלנגות לתוך מערב ביירות והורה למפקדי הפלנגות לנצור אש בעמדותיהם לאורך הקו העירוני. ועדת כהן, שחקרה את אירועי טבח סברה ושתילה, לא גבתה עדויות ממרדכי או עוזריו.[20]

בשנת 1983 שימש מרדכי קצין חי"ר וצנחנים ראשי ועסק בין היתר בהקמת שתי חטיבות חי"ר סדירות בצה"ל - חטיבת גבעתי וחטיבת הנח"ל. הוא פיקד על פעולת החילוץ ב"פרשת קו 300", אותה ביצעה סיירת מטכ"ל, ואף היה בין הלוחמים שפרצו לאוטובוס מן הדלת האחורית[21]. המחבלים נתפסו חיים ומרדכי הכה בהם באקדחו בעת חקירתם הראשונית. איש השב"כ, אהוד יתום, טען שכתוצאה מכך נגרם מותם. טענה זו של יתום הביאה להעמדתו של מרדכי לדין משמעתי, אך התברר שמרדכי היה חף מפשע ושיתום היה האחראי למות המחבלים. מתוקף תפקידו כקחצ"ר ריכז מרדכי את ההכנות המבצעיות לחילוצם של ששת חיילי נח"ל שנשבו בלבנון בשנת 1982 בידי מחבלים מארגון הפת"ח. מרדכי עמד לפקד על מבצע החילוץ משהתקבלו ידיעות המודיעין לגבי מקום הימצאם של השבויים, אולם לבסוף החליט שר הביטחון משה ארנס לבצע חילופי שבויים והשישה שוחררו תמורת 4,765 מחבלים שהיו כלואים בישראל[22].

בפברואר 1986 קודם לדרגת אלוף ומונה לראש מחלקת ההדרכה, בהמשך שירת כמפקד פיקוד בשלושת הפיקודים – צפון, מרכז ודרום (ומכאן כינויו: "אלוף שלושת הפיקודים"). בתקופתו כמפקד פיקוד הדרום החלה האינתיפאדה הראשונה, ובתקופתו כמפקד פיקוד הצפון[23] פיקד בשנת 1993 על מבצע דין וחשבון[24].

קריירה פוליטית

בשנת 1995, בסמוך לפרישתו מן הצבא הצטרף לליכוד. בפרימרייז לקביעת רשימת הליכוד לכנסת ה-14 הגיע למקום הראשון עם כ-80,000 קולות, מה שהבטיח לו את המקום הרביעי ברשימה המשותפת עם גשר וצומת. לאחר הבחירות קיבל את תפקיד שר הביטחון בממשלתו של בנימין נתניהו. באוגוסט 1996 במסגרת תמרון שערך הצבא הסורי, הניע צבא סוריה את דיוויזיה מס' 14 מביירות אל עבר גבול ישראל. התמרון יכול היה להיתפס כתמים, אילמלא דיווחיו של יהודה גיל כי סוריה מתכוננת למלחמה. מפאת הערך הרב שיוחס למקור, ועל אף שלא היה אישור לכך ממקורות אחרים, גרמו הדיווחים לכך שצה"ל הזיז גם הוא יחידות שלו לגבול הצפון, והמשבר הלך והחריף. סוריה הצהירה שמהלכיה הגנתיים בלבד[25] ובמקביל עמוס גלעד מבכירי חטיבת המחקר באמ"ן העריך כי פניה של סוריה אינם למלחמה. הערכתו שכנעה את הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין-שחק, ואת יצחק מרדכי, להחליט שלא לנקוט בצעדים דרסטיים מדי, ובסופו של דבר חלף המשבר[26]. בשנת 1998 בעת ההתמודדות לתפקיד הרמטכ"ל היה האלוף מתן וילנאי המועמד המוביל לתפקיד, אך בעת ששהה בחו"ל, העניק מרדכי את התפקיד לשאול מופז[27], לדעת רבים על רקע איבתו ארוכת השנים לוילנאי[28]. בעקבות זאת פרש וילנאי מצה"ל ביולי 1998, בתום 36 שנות שירות, ופנה לפעילות ציבורית. בראשית שנת 1999 הסתכסך עם נתניהו, פוטר מתפקיד שר הביטחון, ופרש מן הליכוד, תוך שהוא מצטט מן התנ"ך את הפסוק – "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך". (שמואל א', ט"ו, כ"ח).

לאחר פרישתו מן הליכוד הצטרף למפלגת המרכז אשר נוסדה באותה התקופה. בקרב מקימי המפלגה היו ארבעה אנשים שראו עצמם כמועמדים לראשות הממשלה, אמנון ליפקין-שחק, דן מרידור, רוני מילוא ומרדכי. לאחר שסקרים הוכיחו כי מרדכי הוא הפופולרי בין הארבעה, הוסכם ביניהם על הצגתו כמועמד לראשות הממשלה. מרדכי איבד במהירות פופולריות לטובת אהוד ברק, ואף העימות הטלוויזיוני בינו לבין נתניהו, שנחשב למוצלח מבחינתו, לא שינה מגמה זאת. לאחר שסקרים הראו כי אינו מסוגל לזכות בראשות הממשלה, אך מסוגל לגרום לקיומו של "סיבוב שני" בין אהוד ברק לבין נתניהו, כפי שחייב החוק באותה עת, הופעל עליו לחץ כבד להסיר את מועמדותו, על מנת להבטיח את ניצחון ברק, אולם הוא סירב בתוקף, והצהיר שוב ושוב כי ימשיך בהתמודדות עד סופה. לבסוף, יום לפני הבחירות, הסיר מועמדותו. הבחירות עצמן היו כישלון למפלגת המרכז, אשר זכתה רק בשישה מנדטים. לאחר עליית ברק לשלטון שימש מרדכי בממשלתו כסגן ראש הממשלה וכשר התחבורה.


לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מאמרים פרי עטו

הערות שוליים

  1. דב גולדשטיין, יצחק מרדכי: "אסור לקבל מהמדינה, צריך רק לתת", ראיון השבוע עם סא"ל יצחק מרדכי שקיבל אתמול את עיטור העוז, מעריב, 12 בספטמבר 1975
  2. מעלה עוזי מהצנחנים - סגירת מעגל, באתר "ג'יפולוג".
  3. יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "הייתה בגדוד הזה רוח מיוחדת. רפול השפיע עליי הכי הרבה. הוא היה הכי מבצעי שראיתי בחיי וגידל דור של מפקדי צנחנים נועזים, שמבצעים כל משימה, עומדים על קוצו של יוד, ערכיים, עושים הכל בסטנדרט יוצא דופן".
  4. (הקישור אינו פעיל, 4 בפברואר 2018)אני נשבע לך, אביגדור קהלני מראיין מפקדים שלחמו במלחמת ששת הימים במלאת 40 שנה למלחמה, גלי צה"ל.
  5. אלכס פישמן, "לא גנרל מת. מת בן-אדם", מעריב מוסף שבת, 14.01.1994, עמודים 5-7.
  6. יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "כשהוא החליט למנות אותי למפקד פלוגה בגדוד, הוא צייר לי בעט את דרגת הסגן על הכותפת".
  7. עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 44
  8. שי טל, בוסתן מצרי, בטאון חיל האוויר, אוגוסט 2008
  9. תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, ‏בסיס המרגמה נשאר בשטח, מבט מל"מ 45, יוני 2006, עמ' 21
  10. (הקישור אינו פעיל, 4 בפברואר 2018)מבצע קלחת 4, אתר יד לשריון
  11. יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011
  12. יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, יצחק מרדכי: "בפשיטה על בסיס קומנדו ימי בטריפולי הרגנו עשרים ושלושה מחבלים והבאנו כשבוי את מאמן הקומנדו הטורקי שלהם".
  13. אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי – "צנחנים", עמוד 140
  14. יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 353
  15. ד"ר עמירם אזוב, צליחה, הוצאת דביר, 2011, עמוד 224.
  16. יוסי מלמןלאן נעלמו תיקי הצל"שים, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006
  17. עמוס הראל"הפלשתינאים מתנגדים לגדר כי היא עוצרת את זכות השיבה הזוחלת", באתר הארץ, 4 באוקטובר 2003, האלוף גיורא איילנד: "הוא קיבל את הצל"ש שלו גם על התאוששות הגדוד, לא רק על הקרב עצמו".
  18. הכוחות שלקחו חלק במבצע, מבצע ליטני באתר חטיבת הצנחנים.
  19. יצחק מרדכי, ‏אוגדת הגליל במלחמת של"ג, מערכות 413, יולי 2007 .
  20. אהוד יערי, זאב שיף, מלחמת שולל, עמ' 323.
  21. ‫בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011‬
  22. עמוס גלבוע, החטא הקדמון, באתר nrg‏, 16 באוקטובר 2011.
  23. משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 59.
  24. גבי אופיר, "אספקה בהיטס", במחנה, ‏ 21.05.2010, עמוד 35.
  25. עפר שלח ורביב דרוקר, בומרנג, הוצאת כתר, 2005, עמוד 63
  26. זאב שיףאתגר חדש ל"מר מודיעין", באתר הארץ, 20 ביולי 2001.
  27. שלום ירושלמי, מתן וילנאי מזנק מהספינה הטובעת, באתר nrg‏, 7 בינואר 2011
  28. עפר שלח, אפור: כך נראה סבב המינויים הבא במטכ"ל, באתר nrg‏, 8 במאי 2009