שוויר
| מראה העיירה בתחילת המאה ה-20 | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 מינסק |
| ראיון | מיאדזייל |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,018 (2011) |
| קואורדינטות | 54°51′N 26°23′E / 54.850°N 26.383°E |
שוויר (בבלארוסית: Сьвір, סוויר; בפולנית: Świr; ביידיש: סוויר) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בסמוך לאגם שוויר ולגבול ליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
שוויר נזכרת מהמאה ה-13, ובשנת 1452 נבנתה בה כנסייה. במחצית הראשונה של המאה ה-16 עברה העיירה לבעלות משפחת רדזיוויל.
בחלוקת פולין השלישית, בשנת 1795, נכללה העיירה בתחום האימפריה הרוסית, ובשנת 1921, בהתאם להסכם ריגה, נכללה בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה. בשנת 1958 הוענק לשוויר מעמד עירוני.
יהודי שוויר
בשנת 1897 נמנו בעיירה 1,114 יהודים. בין מלחמות העולם ישבו בה כ-800 יהודים, כמחצית מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות ושל הבונד. פעילות זו נאסרה עם כיבוש האזור ביד הסובייטים בספטמבר 1939.
ב-26 ביוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו הפקידו את השליטה בה בידי פולנים ובלארוסים, אשר בתורם ביצעו ביהודי העיירה מעשי שוד והתעללות, תוך חיובם בעבודות כפייה ובענידת טלאי צהוב. יודנרט שמונה בעיירה כעבור זמן מה העביר מדי חודש לשלטונות סכומי כופר.
ב-5 בנובמבר 1941 רוכזו כ-1,500 יהודי העיירה והפליטים היהודים שהגיעו אליה בגטו קטן שהוקם בה. ב-1 בדצמבר 1941 הוצאו להורג 12 צעירים יהודים מגטו זה, וב-15 בפברואר 1942 נלקחו כ-200 יהודים מהגטו למחנה עבודה, בו נספו.
באוגוסט 1942 הועברו יושבי הגטו שבעיירה לגטו מיכלישקי, וגורלם שם היה כגורל יתר יהודי המקום. מספר יהודים בעלי מלאכה שהושארו בעיירה נרצחו כעבור זמן מה.
יוצאי העיירה
בתקופה שבין מלחמות העולם עלו אחדים, בודדים ומשפחות, מבני העיירה לארץ ישראל. עליהם נוספו ניצולי השואה אשר עלו לארץ לאחר מלחמת העולם[1], כאשר העולים החדשים זכו לסיוע מצד הוותיקים עד להשתלבותם בארץ. יחד הם מהווים את הקבוצה הגדולה של יוצאי העיירה. הם השתלבו בבניין הארץ ובהגנתה, ואחדים מהם גם נפלו במלחמות ישראל. כמו כן הגיעו יוצאי העיירה לארה"ב, דרום אמריקה, ומדינות נוספות. אחדים מבני העיירה אף קבעו את שמה בתוך שם משפחתם - סווירסקי, סבירסקי וסבירוני.
בארץ ישראל התרכזו יוצאי העיירה בעיקר בעיר כפר סבא, ומאלה אשר בחרו להתיישב בקיבוצים היתה קבוצה בקיבוץ רמת רחל שליד ירושלים. מדי שנה, בחול המועד פסח, קיימו יוצאי העיירה מפגש בעיר כפר סבא.
ארגוני יוצאי העיירה
יוצאי העיירה בארץ ישראל הקימו את ארגון יוצאי סביר במדינת ישראל, ואילו יוצאי העיירה בארה"ב הקימו את התאחדות בני סביר בארצות הברית.
ספרי זיכרון
יוצאי העיירה בישראל ובארה"ב הוציאו בשנת 1959 ספרי זיכרון לעיירה בעברית ובאידיש. הספר היה היתה עיירת סוויר, חציו בעברית וחציו מתרגם לאידיש, ואונזער שטעטעלע סוויר רובו באידיש, ופרקי זיכרון אישיים שחלקם כתובים בעברית, תלוי בשפת הכותב. בספרים מובאים תיאור חיי העיירה, זיכרונות ותצלומים מבני העיירה, וזיכרונות אישיים. בספר אונזער שטעטעלע סוויר גם הובאו רשימות שמיות של הנספים בשואה (למעלה מ-700 שמות), וכן רשימות של יוצאי העיירה בארץ ובחו"ל.
קישורים חיצוניים
- שוויר (Świr), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "שוויר", באתר JewishGen (באנגלית)
- מרטין דין (אנ') ואלז'בייטה רויובסקה, שוויר, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1129–1130), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- ^ בשנת 1958 מנו יוצאי העיירה בארץ ישראל 104 משפחות, מתוכן עלו 59 משפחות לפני שנת 1944 - על פי הספר אונזער שטעטעלע סוויר עמוד 211.