סעודת רבי חידקא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סעודת רבי חידקא או סעודה דרבי חידקא היא סעודה הנהוגה בקרב קהילות שונות כתוספת לשלש סעודות שבת, הסעודה נערכת במהלך יום השבת כדי לצאת ידי חובה לדעת רבי חידקא הסובר ששלשת הסעודות צריכות להיות ביום השבת ולא בליל שבת. יש העורכים אותה בפירות ומיני מזונות. הנהגה זו נתונה למחלוקת בין האחרונים האם ראוי לנהוג כך או שמא יש בזה חשש מינות.

יש הטועים לומר שסעודת מלווה מלכה היא סעודת רבי חידקא[1] אך הדבר אינו נכון משום שלדעתו הסעודה צריכה להיות ביום השבת קודם השקיעה בנוסף לשתי הסעודות ולא לאחר צאת השבת.

מקור

המשנה מבארת שכאשר שרפה פורצת בשבת, מותר להציל "מזון שלש סעודות". בהקשר הלכה זו, המציינת את מספר הסעודות שאוכלים בשבת, הגמרא מציינת את לשון הברייתא:

תנו רבנן: כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת? שלש. רבי חידקא אומר: ארבע. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, "ויאמר משה אכלהו היום, כי שבת היום לה', היום לא תמצאוהו בשדה[2]. רבי חידקא סבר: הני תלתא היום – לבר מאורתא, ורבנן סברי: בהדי דאורתא

מכך שבפסוק לגבי אכילת המן בשבת נכתבה שלוש פעמים המילה "היום". לדעת רבי חידקא שלוש הפעמים שנכתב "היום" הן חיוב רק לסעודות היום, חוץ מסעודת הלילה, ולשיטתו יש חיוב לאכול ארבע סעודות בשבת.

מנהגים שונים

כאמור, יש הנוהגים לאכול סעודה נוספת כדי לצאת ידי חובת דעתו של רבי חידקא, אך אין מנהג קבוע מתי לאוכלה, וכן, מה לאכול בה, אלא יש כמה מנהגים בדבר, כדלהלן:

  • יש הנוהגים לאחר קידוש של הבוקר ('קידושא רבא') לאכול מיני מזונות ופשטידה ודג וכיוצא בזה ואומרים שהוא כדי לצאת ידי חובת שיטת רבי חידקא[3], למשל, רבי יעקב ישראל קנייבסקי היה אוכל בכל שבת בבוקר לאחר הקידוש מזונות ואמר שעושה כן כדי לצאת ידי חובת דעת רבי חידקא. (אם הוא היה אוכל מיד סעודה הוא לא היה מברך מעין שלוש ואם היה מתעכב בערך חצי שעה היה מברך)[4].
  • רבי חיים הלברשטאם (ה'דברי חיים' מצאנז) היה אוכל מיד לאחר סעודה שנייה פירות כדי לקיים סעודת רבי חידקא[5].
  • יכול לאכול אחר הצהריים פרות ויצא באכילה זו ידי סעודת רבי חידקא[6].
  • יש הנוהגים לאכול סעודה ממש בנוסף לסעודות הרגילות לצאת ידי חובת דעה זו[דרוש מקור].

התנגדות

בניגוד לנוהגים כן, יש הסבורים כי אסור לאכול סעודה נוספת, ואם אוכל לא יאמר שהיא כדי לצאת ידי חובת דעת רבי חידקא, משום שיש חשש מינות לחשוש לדעה שנדחתה בתלמוד. וכך פסק בדעת תורה (למהרש"ם מברז'אן)[7] שאסור לומר בשבת דיוצא סעודת רבי חידקא כי יש בזה חשש מינות על פי דברי המרדכי (חולין פרק 'כל הבשר') דהחושש לדעת מאן דאמר שנדחה בש"ס יש בו חשש מינות[8]. לפי זה הקידוש לאחר תפילת מוסף בבית הכנסת וכן בבית נערך כדי להשלים מאה ברכות או כדי לברך איש את רעהו[9].

טעם נוסף להתנגדות, הוא לפי המנהג לאכול מזונות וכדומה אחר הקידוש של הבוקר, משום שאז ממלא כריסו ולא אוכל את סעודת השבת בתיאבון כנדרש.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל: רפאל בן שמחון, מנהגים שונים בליל מוצאי־ שבת באתר מורשת יהדות מרוקו. וכן הרב פנחס זביחי, ספר תשית לראשו עמוד קנ, בשם ר' חיים הופמן בשם זקנים קדמונים, באתר היברו בוקס ועוד.
  2. ^ ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ה.
  3. ^ פסקי תשובות סימן רפ"ט אות ו'. וכתב כן בשם משמרת שלום במנהגים וזכור לאברהם עמ' כ"ח (מנהגי הגה"צ מתולדות אהרן זצ"ל).
  4. ^ אורחות רבינו ח"א, שבת, סי' ק"ד בשמו.
  5. ^ חמדה גנוזה עמ' נ"ב הובאו דבריו בפסקי תשובות סימן רפ"ט אות ו'.
  6. ^ פסקי תשובות סימן רפ"ט אות ו'.
  7. ^ הלכות שחיטה סימן לה ס"ק י.
  8. ^ וכן כתב רבי יוסף ארנסטר בספר משמרת הקודש (עמ' קכ"ז) שדעת סבו רבי יצחק מאמשינוב לא הייתה נוחה במי שאמר שמקיים סעודת רבי חידקא.
  9. ^ הרב שמעון שפיצר, צפרא דשבתא - קידושא רבא באתר קול הלשון.


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.