סעודת רבי חידקא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סעודת רבי חידקא
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ה
תלמוד בבלי מסכת שבת, דף קי"ז עמוד ב'

סעודת רבי חידקא או סעודה דרבי חידקא היא סעודה הנהוגה בקרב קהילות שונות כתוספת לשלש סעודות שבת, הסעודה נערכת במהלך יום השבת כדי לצאת ידי חובה לדעת רבי חידקא הסובר ששלשת הסעודות צריכות להיות ביום השבת מלבד הסעודה בליל שבת. יש העורכים אותה בפירות ומיני מזונות. הנהגה זו נתונה למחלוקת בין האחרונים האם ראוי לנהוג כך או שמא יש בזה חשש מינות.

יש הטועים לומר שסעודת מלווה מלכה היא סעודת רבי חידקא[1] אך הדבר אינו נכון משום שלדעתו הסעודה צריכה להיות ביום השבת בנוסף לשתי הסעודות ולא לאחר צאת השבת.

מקור

המשנה מבארת שכאשר שרפה פורצת בשבת, מותר להציל "מזון שלש סעודות". בהקשר הלכה זו, המציינת את מספר הסעודות שאוכלים בשבת, הגמרא מציינת את לשון הברייתא:

תנו רבנן: כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת? שלש. רבי חידקא אומר: ארבע. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, "ויאמר משה אכלהו היום, כי שבת היום לה', היום לא תמצאוהו בשדה"[2]. רבי חידקא סבר: הני תלתא היום – לבר מאורתא, ורבנן סברי: בהדי דאורתא.

מכך שבפסוק לגבי אכילת המן בשבת נכתבה שלוש פעמים המילה "היום", לומדים שיש לאכול שלוש סעודות בשבת. לדעת רבי חידקא שלוש הפעמים שנכתב "היום" הן חיוב רק לסעודות היום, חוץ מסעודת הלילה, ולשיטתו יש חיוב לאכול ארבע סעודות בשבת.

מנהגים שונים

כאמור, יש הנוהגים לאכול סעודה נוספת כדי לצאת ידי חובת דעתו של רבי חידקא, אך אין מנהג קבוע מתי לאוכלה, וכן, מה לאכול בה, אלא יש כמה מנהגים בדבר, כדלהלן:

  • יש הנוהגים לאחר קידוש של הבוקר ('קידושא רבא') לאכול מיני מזונות ופשטידה ודג וכיוצא בזה ואומרים שהוא כדי לצאת ידי חובת שיטת רבי חידקא[3]. כמנהג זה נהג רבי יעקב ישראל קנייבסקי[4].
  • רבי חיים הלברשטאם (ה'דברי חיים' מצאנז) היה אוכל מיד לאחר סעודה שנייה פירות כדי לקיים סעודת רבי חידקא[5].
  • יש הנוהגים לאכול סעודה ממש בנוסף לסעודות הרגילות לצאת ידי חובת דעה זו.

התנגדות

בניגוד לנוהגים כן, יש הסבורים כי אסור לאכול סעודה במטרה לצאת ידי חובת דעת רבי חידקא, על פי דברי המרדכי[6] שהחושש לדעה שנדחתה בש"ס יש בו חשש מינות[7][8].

טעם נוסף להתנגדות, הוא לפי המנהג לאכול מזונות וכדומה אחר הקידוש של הבוקר, משום שאז ממלא כריסו ולא אוכל את סעודת השבת בתיאבון כנדרש.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל: רפאל בן שמחון, מנהגים שונים בליל מוצאי־ שבת באתר מורשת יהדות מרוקו. וכן הרב פנחס זביחי, ספר תשית לראשו עמוד קנ, בשם ר' חיים הופמן בשם זקנים קדמונים, באתר היברו בוקס ועוד.
  2. ^ ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ה.
  3. ^ פסקי תשובות סימן רפ"ט אות ו'. וכתב כן בשם משמרת שלום במנהגים וזכור לאברהם עמ' כ"ח (מנהגי הגה"צ מתולדות אהרן זצ"ל).
  4. ^ אורחות רבינו ח"א, שבת, סי' ק"ד בשמו.
  5. ^ חמדה גנוזה עמ' נ"ב הובאו דבריו בפסקי תשובות סימן רפ"ט אות ו'.
  6. ^ חולין פרק 'כל הבשר'[דרושה הבהרה]
  7. ^ וכן כתב רבי יוסף ארנסטר בספר משמרת הקודש (עמ' קכ"ז) שדעת סבו רבי יצחק מאמשינוב לא הייתה נוחה במי שאמר שמקיים סעודת רבי חידקא.
  8. ^ דעת תורה (למהרש"ם מברז'אן) הלכות שחיטה סימן לה ס"ק י.


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.