סעיד א-שאווה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. חאג' סעיד א-שאווה (ערבית: سعيد الشوا; 1868 - אוקטובר 1930) היה פוליטיקאי ערבי-פלסטיני. א-שאווה שימש כראש העירייה הראשון של העיר עזה, בשנים 1906-1917. לאחר מכן היה חבר במועצה המוסלמית העליונה בראשות המופתי חג' אמין אל-חוסייני.
ביוגרפיה
סעיד א-שאווה נולד בשנת 1868 למשפחה מיוחסת באזור חבל עזה. לפני כניסתו לחיים הפוליטיים עבד בענף ייצוא תבואה[1]. בשנת 1904 התמנה לחבר במועצה האזורית עזה, ובשנת 1906 התמנה לראש העיר הראשון של העיר. במהלך כהונתו הוא בנה בית חולים בעיר, וכן מספר מסגדים ובתי ספר. הוא פיתח קשרים הדוקים עם הממשל העות'מאני, ובייחוד עם הצבא העות'מאני. בגלל קשרים אלו, לאחר שהצבא הבריטי כבש את ארץ ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה, א-שאווה הודח מתפקידו. הוא סיים את כהונתו כראש עיריית עזה בשנת 1917.
בשנת 1919 ייצג א-שאווה את אזור עזה בקונגרס הלאומי הפלסטיני[2] הראשון, וכן ייצג את עירו בקונגרס הרביעי בשנת 1920 ובקונגרס החמישי בשנת 1922[1]. לאחר ייסוד המועצה המוסלמית העליונה בידי חג' אמין אל-חוסייני בשנת 1921, התמנה א-שאווה לאחד מארבעת חבריה הקבועים, כשהוא מייצג את אזור עזה, דרום פלסטין ואזור ירושלים. בתפקיד זה החזיק בשנים 1922-1929[1]. אל-חוסייני נתן לא-שאווה זכויות רבות וכוח פוליטי גדול כדי להבטיח את תמיכתו. בזכות תפקידיו א-שאווה התעשר מאד בערוב ימיו, והחזיק אדמות רבות באזור עזה ובאזור באר שבע. חלק מהונו השקיע בשיקום עזה והאזור לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובכלל זאת שיקום המסגד הגדול בעזה.
סעיד א-שאווה נפטר באוקטובר 1930. בנו, רשאד א-שאווה, שימש גם הוא כראש עיריית עזה בשנים 1971-1982.
הערות שוליים
